וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"יעדי גיוס הם פארסה, שום הסדר לא עבד מול החרדים"

8.3.2024 / 7:13

יוחנן פלסנר, נשיא המכון לדמוקרטיה שעמד בראש ועדה לשוויון בנטל: "צריך להטיל סנקציות - מי שלא משרת לא יקבל תקציבים. צריכה לקום ברית בנושא בין הדתיים לחילונים. הצבא צריך לוחמים צעירים ולא בגיל 38 לשלושה שבועות"; כתבה ראשונה בסדרה

מפגינים חוסמים את כביש 4 באזור צומת קוקה קולה, חרדים קיצוניים מוחים על חוק הגיוס/תיעוד ברשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לחוק זכויות יוצרים, דוד קשת

ב-1 באוגוסט 2012 הייתה אמורה להסתיים תקופת הדחייה השנייה של גיוס החרדים לצבא. בג"ץ הודיע לממשלה כי "חוק טל", שחוקק למטרת דחיית הגיוס, לא חוקתי ולכן אי אפשר להאריך אותו יותר. כדי להתכונן ליום הדין הקים רה"מ בנימין נתניהו את "ועדת פלסנר לשוויון בנטל", שהורכבה מחברי כנסת ואישי ציבור, ואמורה הייתה לגבש עד סוף יולי המלצות שיהיו מוסכמות על חברי הבית.

הוועדה שבראשה עמד יוחנן פלסנר, אז ח"כ והיום נשיא המכון לדמוקרטיה, החזיקה מעמד פחות מחודש וחצי. כשנציגי ישראל ביתנו והבית היהודי פרשו ממנה בהפגנתיות, הכריז נתניהו שהיא מבוטלת בגלל שלא תוכל לגבש המלצה שתשיג רוב בכנסת ויצר משבר קואליציוני סביב הנושא הנפיץ. רה"מ האשים את פלסנר שלא דן בגיוס הערבים לשירות אזרחי והתעקש על גיוס החרדים לצה"ל. פלסנר מצדו הגיש דוח עצמאי, בו פרס את המלצותיו ויעד של 80% גיוס חרדים והטלת קנסות כבדים על משתמטים ועל הישיבות שבהן הם לומדים.

יוחנן פלסנר נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. עודד אנטמן,
פלסנר. "לא קניתי את הגיוס החרדי. ראינו את גיוס נובמבר-דצמבר, שבו יעדי הגיוס היו בין 250 ל-300 חרדים ולא עמדו בו למרות המלחמה"/עודד אנטמן

דרוש טיפול מיידי

12 שנים חלפו מאז. דוח פלסנר נקבר, גיוס החרדים נדחה שוב ושוב בשלל אמתלות ואז הגיע אסון ה-7 באוקטובר והרעיד את אמות הסיפים. הצבא הקטן, החכם והטכנולוגי, שכולנו חשבנו שיגן עלינו בקלות, נתפס לא מוכן ולא גדול מספיק כדי להתמודד עם אתגרים פשוטים, לכאורה, של לחימה של "פעם". המחסור בחיילים הפך קריטי. אופנת קיצור השירות פינתה את מקומה לחוק שמאריך אותו ואת מספר ימי המילואים באופן דרמטי ומיידי.

אחת הסוגיות הקשות ביותר של החברה הישראלית, שנבעטה על ידי הפוליטיקאים שוב ושוב לאחור במשך שנים, מונחת עכשיו על השולחן מול פנינו, והנושאים בנטל, שמקריבים חיים, עסקים, משפחות וזמן יקר, וחרדים לגורל המדינה, דורשים לטפל בה כאן ומיד.

פלסנר, שצבר קילומטראז' בנושא במהלך 12 השנים האחרונות, קורא למצב שבו היינו עד 6 באוקטובר "שיווי משקל לא יציב". מצד אחד, בקרב הציבור הממלכתי והממלכתי דתי שיעור המתגייסים עמד על 89%. אלא שנתון אחד לא השתנה: שיעור המתגייסים הנומינלי, למרות שהנתונים הדמוגרפיים של החרדים כמעט הכפילו את עצמם.

לפי נתוני המכון לדמוקרטיה, בשנת 2021 קיבלו 31.4% מהגברים היהודים בני ה-18 פטור מגיוס ו-68.6% התגייסו. מתוך הפטורים, 17.6% הם מסיבות של "תורתו אומנותו - כמעט כולם חרדים. 19.5% מהחרדים קיבלו פטור מסיבות אחרות. בשנת 2021 התגייסו לצה"ל 1,185 המוגדרים חרדים. 70% מהחרדים שכן מתגייסים לצה"ל לא מגדירים עצמם כחרדים. לשירות האזרחי התגייסו באותה שנה עוד 569 מאלו שמגדירים את עצמם חרדים, מספר שירד בשנת 2022 ל-480.

במכון מציינים כי בהתחשב הגידול הדמוגרפי הנוכחי, בעוד כ-25 שנה חרדים יהוו כ-40% ממחזור הגיוס. לפי סקרי דעת קהל ושל מינהל המחקר במשרד הכלכלה, פחות מחצי מהמשרתים בשירות אזרחי (47.4%) עבדו בתום שירותם.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

קופת החולים המובילה מציגה: השירותים שיהפכו את החיים שלכם לקלים יותר

בשיתוף כללית
פילוח השנתון החרדי. מקור: המכון הישראלי לדמוקרטיה. המכון הישראלי לדמוקרטיה, צילום מסך
פילוח השנתון החרדי. מקור: המכון הישראלי לדמוקרטיה/צילום מסך, המכון הישראלי לדמוקרטיה

"פחות ממחצית מתגייסים"

ב-2019 ו-2023 מספר המתגייסים החרדים עמד על 1,100. אלא שמחזורי הגיוס השתנו: ב-2019 מחזור הגיוס עמד על 7,000 חרדים וב-2023 על כ-13,000 חרדים. "זה הוריד את מספר המתגייסים בקרב היהודים הגברים ל -68% בלבד", אומר פלסנר, "ובאוכלוסייה הכללית, כולל נשים וערבים, לפחות מ-50%. קשה לדבר על חובת גיוס לפני המלחמה, כשפחות ממחצית מתגייסים. הפתרונות שמצאו כדי לצמצם את חוסר השוויון הזועק היו לקצר את השירות לשנתיים ולתת לצבא את האפשרות להגדיל אותו ביחידות ספציפיות לשנתיים וחצי, ולשלם על ההפרש. אם מדברים על הסקאלה שבין צבא העם לצבא שכיר, הייתה תזוזה לעבר הצבא המקצועי. אצל החרדים כל ההסדרים לא עבדו. גם מנהלת השירות האזרחי לא הצליחה, לא באיכות ולא בכמות".

למה, בעצם, צה"ל לא הפך לצבא מקצועי שכיר כמו בארה"ב?
"כי בשורה התחתונה אין מודל של צבא מקצועי שיודע לתת את המענה האיכותי הצבאי. אנחנו מחפשים את הלוחמים האיכותיים, את הטובים ביותר בקרב בני הנוער ולא נוכל לאפשר לעצמנו להתפשר על האיכות והכמות. במחקרים שאנחנו עורכים רואים גידול בתמיכה בצבא מקצועי בקרב הצעירים. הם חכמים, הצעירים האלה. מבחינתם, אם אנחנו כבר מתגייסים, שישלמו לנו כמו שצריך. מי הכי תומך במודל הזה? החרדים. מבחינתם, רק תעזבו אותנו".

"ב-7 באוקטובר הצורך בכמות לוחמים שפרוסה פיזית בשטח בכל נקודת זמן עלה דרמטית, ואיתו הגיע ההכרח בחוק הכבדת הנטל שמבטא אותו. "נוצר פער בלתי ניתן להכלה בין אלה שמחרפים את נפשם לאלה שלא משתתפים. במחקרים שלנו אנחנו רואים שינוי בימין ובציונות הדתית לכיוון חובת שירות ושוויון בנטל".

יש מצדם דרישה מפורשת לפעולה שלא הייתה קודם.
"מה שאיפשר את המצב הקיים זו השותפות בין הימין לחרדים. רק בסופ"ש שעבר כתב שר האוצר שהוא מחויב לברית הזאת. הקונצנזוס הציוני במדיניות הפטור לא ישתנה אם לא יתורגם לברית פוליטית שתביא לשינוי".

בממשלת השינוי לא היו חרדים ולא שונה הסטטוס קוו סביב השוויון בנטל.
"ממשלת השינוי קמה עם 60 נגד 59 חברי כנסת ובפעם הראשונה בתולדות מדינת ישראל, עם נציגות לערבים. בסוגיה הזו יש ברית בין החרדים לערבים שלא יחוקקו חוקים אחד על הראש של השני. הייתה שם קואליציה שברירית ולכן לא היה למהלך כזה סיכוי. אבל אנחנו אחרי 7 באוקטובר ויש צורך בברית ציונית רחבה, כזו שתתקן את צבא העם, יחס המדינה לציבור החרדי, המחלוקות סביב הרפורמה המשפטית. שהרוח של המילואימניקים בשדה הקרב תיכנס גם למערכת הפוליטית. וכן, אני רואה שינוי בציונות הדתית. עולה שם התהיה אם השותף הטבעי הם החרדים או הציבור הציוני הממלכתי. אם נשלול את זכות הווטו מהחרדים, תוכל לקום ברית כזאת".

הגידול בכמות הישיבות והאברכים. מקור: המכון הישראלי לדמוקרטיה. המכון הישראלי לדמוקרטיה, צילום מסך
הגידול בכמות הישיבות והאברכים. מקור: המכון הישראלי לדמוקרטיה/צילום מסך, המכון הישראלי לדמוקרטיה

בנאום של רה"מ אחרי הכרזת גלנט, שהוא יגיש רק חוק גיוס שיהיה מקובל על השותפות בקואליציה, לא נראה היה שהוא שינה עמדה בקשר לחרדים, אלא להפך.
"שמעתי את המשפט בנאום שלו 'נקבע יעדי גיוס ואמצעים להשגתם'. האוזן המוסיקלית שלי לא הייתה צריכה לשמוע יותר. אני עוסק בזה כבר 15 שנים ויעדי גיוס הם פארסה, זה לא עובד, כי הם חלים על המערכת ולא על הפרט. בעולם יעדי הגיוס של 'חוק טל', מי שרוצה לשרת - ישרת, ומי שלא רוצה, לא ישרת, כי יקבל הסדר של 'תורתו אומנותו' ומשם הדרך לפטור סלולה.

"רה"מ יגיד שהוא מעוניין בחובת שירות, רק שהוא לא מפרט את אמצעי האכיפה, כי אין כאלה. כשאומרים נסתפק ביעדים, מי קובע מה הם ואיך מיישמים אותם, ומה הם כלי האכיפה? בחוק טל יש יעדים ואין אכיפה. בטווח הנראה לעין לא חכם לשלוח משטרה צבאית ולאסור משתמטית חרדים. מה שכן אפשר לעשות זה לתת תמריצים כלכליים, מענקי שחרור גדולים יותר וחוזה חדש למילואמניקים".

ההנחה שמענקי שחרור גדולים יניעו חרדים להתגייס נאיבית. הם לא מעוניינים להתעשר מעבר לקצבאות שהם מקבלים, בטח אם זה כרוך בגיוס לצה"ל.
"אלה היו התמריצים. אבל צריכות להיות גם סנקציות ומניעת תקציבים. מי שלא משרת ולא נכלל במכסת הפטור לא יוכל ליהנות ממנעמיה התקציביים של המדינה. כל זה בהנחה שאכן תקום אותה ברית פוליטית ציונית שבה לא ידברו רק על הכותרת, אלא תהיה נכונות אמיתית לוודא שמי שלא משרת לא מקבל תקציבים והבטחת הכנסה לאברכים. וגם הנחות בארנונה, מים ודיור יישללו מהם".

מיד אחרי הטבח בעוטף עזה דיווח צה"ל על גל של כ-3,000 פניות של חרדים שביקשו להתגייס למאמץ המלחמתי. בסוף אוקטובר גויסו 120 חיילים מהמגזר שעברו טירונות של שבועיים ונחשבים למשרתי מילואים כבר עם גיוסם, והשתלבו כתומכי לחימה. מסתבר שהרצון לקחת חלק בנשיאת הנטל לא היה נקודתי, אלא מסמן תזוזה אמיתית בקרב מי שראו בחרדים שהתגייסו מוקצים מחמת מיאוס.

מחקר משותף של ד"ר יעל יצחקי בארון מבית הספר לעבודה סוציאלית וד"ר נחומי יפה מבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטת ת"א בחן את הסטיגמה נגד חרדים שמתגייסים לצה"ל בקרב החברה החרדית. לפני המלחמה נתפסו המתגייסים ככושלים, פוגעים ביוקרת המשפחה, מצליחים פחות במציאת שידוך טוב, וילדיהם נתקלים בקשיים להתקבל למוסדות חינוך איכותיים.

שיעור חרדים במחזור גיוס. מקור: המכון הישראלי לדמוקרטיה. המכון הישראלי לדמוקרטיה, צילום מסך
בעוד כ-25 שנה חרדים יהוו כ-40% ממחזור הגיוס/צילום מסך, המכון הישראלי לדמוקרטיה

פחות סטיגמות

אחרי פרוץ המלחמה פנו יצחקי ויפה לנשאלים במחקר הקודם שוב כדי לבדוק אם חל שינוי בעמדותיהם בעקבות המצב הביטחוני, וגילו שחלה ירידה בולטת בסטיגמה בקרב חלקים מהקהילה החרדית, שנחשבים שמרניים יותר. כך שאכן חלה תזזה כלשהי, גם אם היא אינה באה לידי ביטוי בהסתערות על הבקו"ם.

גם פלסנר מזהה את השינוי הזה: "במחקרים שלנו אנחנו רואים שינוי חיובי ביחס הציבור החרדי למוסדות המדינה ובתחושת השייכות שלהם. לא קניתי את הגיוס החרדי. הצבא צריך לוחמים צעירים ולא בגיל 38 לשלושה שבועות. יש לזה ערך סימבולי ולא מעשי. ראינו את גיוס נובמבר-דצמבר, שבו יעדי הגיוס היו בין 250 ל-300 חרדים ולא עמדו בו למרות המלחמה. הגענו ל-80% מהיעד והרבה מהם נחשבים לחרדים למרות שאינם חרדים בפועל.

"הסנטימנט החיובי שאנחנו מזהים לא מתורגם לשירות משמעותי בגיל מספיק צעיר, כדי לסייע באמת לצבא. הוא לא בא לידי ביטוי ברטוריקה ובנכונות של המנהיגות שרוצה 'חוק טל' חדש, שאומר אמירה אמורפית על 'גיוס של מי שלא באמת לומד' וממשיך לכלוא את בחורי הישיבות בכוללים. שיח היעדים צריך לעבור מהעולם".

עד כמה ההשתלבות בשוק העבודה תורמת לנכונות לגיוס אצל החרדים?
"הנחת המוצא היא שככל שמשתלבים בחיים הכלכליים ופוגשים אנשים אחרים באוכלוסייה, ההשתלבות מביאה עוד השתלבות. 90% מאלה שמשרתים בצה"ל משתלבים בשוק התעסוקה. אלה שמשרתים בשירות האזרחי רוכשים פחות מיומנויות אזרחיות ומשתלבים פחות".

אז הרעיון של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, לגייס חרדים למשטרה, יכול להיות הצלחה.
"אנחנו תומכים בשירות אזרחי במשטרה, בכיבוי אש ובשב"ס, ואפילו בפיקוד העורף, כי אלה מסגרות ממלכתיות שנותנות סיוע ביטחוני אמיתי והסיכוי ליצירת מסלולים פיקטיביים והונאות פוחת. בשירות האזרחי הנהוג היום הגוף מקבל כסף, המתגייס נרשם ולא עושה כלום, והמדינה והוא מפסידים. בכל מקרה, המסה הגדולה צריכה להיות בשירות צבאי ממש.

"צריך להדגיש שגם אם נתחיל עכשיו אני לא חושב שבטווח הנראה לעין נגיע לשיעורי הגיוס של הציבור החילוני. בתקופת הביניים יוחלט על מכסה של תלמידים מצטיינים ומי שאין לו פטור ולא מימש את הגיוס לא יקבל תקצוב מהמדינה, יצטרך לקחת על עצמו אחריות ולצאת לעבודה, כך שיש כאן גם משמעויות כלכליות".

לדברי פלסנר, "אין לנו יותר את האופציה למשוך את חוק הגיוס משנה לשנה. כולם מבינים את הצורך בצבא העם, צבא גדול ואיכותי ולכן זה נותן יסוד סביר להניח שיש פה פוטנציאל היסטורי לשינוי. האם הוא ימומש? אין לדעת".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully