וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

סובב את הראש לא פחות מ-10,000 פעם - ויקבל מיליונים

10.3.2024 / 7:56

תקדים: מנופאי שעבד על משאית לאיסוף גזם נאלץ לסובב את ראשו אלפי פעמים במטרה לוודא כי הזרוע המורמת אינה פוגעת בעמודי חשמל או ברכבים חונים. התוצאה - נזק חמור לעמוד השדרה והכרה תקדימית כנפגע עבודה. הפיצוי המוערך: מיליונים

מנוף קרס בעקבות מזג האוויר, רמת השרון. 19 בנובמבר 2023/תיעוד ברשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לחוק זכויות יוצרים

במקרה שלפנינו התובע החל לעבוד בשנת 2008 כשכיר בחברה עוסקת במתן שירותי פינוי אשפה, כאשר תפקידו היה נהג ומפעיל משאית מנוף שאוספת גזם מרחובות העיר גן יבנה. הוא היה יוצא מביתו כל יום בסמוך לשעה 5:30 בבוקר, עובד כ-8.5 שעות ובימי שישי - כ-5-6 שעות.

לכאורה, עבודה פשוטה ונטולת כל סיכון: מדובר בנסיעות קצרות מאוד, מבית לבית, כאשר לאחר מטרים ספורים המשאית עוצרת וצוות המשאית נדרש לאסוף בעזרת המנוף את ערמות האשפה שהשאירו התושבים. עם תום האיסוף, מדי יום, הנהג ועובד נוסף הגיעו לאתר שפיכה, באזור התעשיה בבאר טוביה, רוקנו את תכולת המשאית, ושבו על עקבותיהם לסיבוב של איסוף נוסף.

פרט נוסף ומהותי בסיפור הזה הוא כי למשאית מנוף שעימה עבד התובע היו מוטות הקבועים בצידה, "סטיקים", בסמוך לקבינת המשאית, עימם מפעילים את המנוף ואת הכף שלו. רובן ככולן של משאיות המנוף המודרניות, מצוידות בשלט רחוק נתיק, אך במקרה הזה על מנת להפעיל את המנוף, הוא היה חייב לעמוד ליד הסטיקים של המשאית ולעקוב במבטו כיצד המנוף מרים את פסולת אל ארגז המשאית.

לצורך כך, הוא אחז בשני הסטיקים כדי להפעיל את המנוף, ובה בשעה סובב את גופו לאחור אל הגזם והרים את ראשו בזוויות לא נוחות תוך סיבוב הצוואר, כדי לעקוב אחר המנוף, מרגע איסוף הגזם והפסולת ברחוב עד אשר הוא נכנס לארגז ולהיפך.

פועל בניין מכוון מנוף. ShutterStock
לא פשוט לעבוד על מנוף/ShutterStock

וכך, במשך שבע שנות עבודתו, הוא נדרש לסובב את הראש לא מעט פעמים - ההערכה היא כי מדובר על לא פחות מכ-10,000 סיבובי צוואר. מצטייר לכם כמו מתכון לאסון צווארי? בצדק.

בחודש דצמבר 2020, במהלך יום עבודה נוסף, הוא הרגיש לפתע כאב עז שמפלח את צווארו. כאמור, בעדותו הוא התלונן על כך בפני מעסיקו, אך זה הפציר בו להישאר: "תעשה טובה, תשתדל להחזיק את היום", נאמר לו.

בתום אותו יום עבודה, הוא מספר כי בעיה נוספת צצה: אצבעות ידיו נרדמו. בדיקת MRI שבוצעה הבהירה את חומרת מצבו - הוא עבר ניתוח דחוף במסגרתו נפתחו שלוש חוליות בעמוד השדרה הצווארי וקובעו.

אלא שחייו לא חזרו למסלולם: הוא המשיך לסבול מכאבים נוראיים ואיבד את כושר עבודתו. בנקודת שפל זו של חייו, הוא פנה לעורכת דין שהגישה בשמו תביעה, בטענה כי מדובר בתאונת עבודה שנגרמה לו באותו יום בחודש דצמבר 2020, לאחר שהזיז את צווארו בחוזקה וחש פתאום בכאבים. פקיד המוסד לביטוח לאומי קבע כי מצבו של הנ"ל אינו נובע מתאונה אלא ממצב תחלואתי "טבעי" ולכן דחה את התביעה.

sheen-shitof

בדקו התאמה לטיפול

פיתוח ישראלי: פתרון מדעי לאקנה בגוף עם מעל 90% הצלחה

בשיתוף מעבדות רבקה זיידה
בניינים באשדוד 25 במרץ 2021. ראובן קסטרו
דחו את התביעה בעילה של "תחלואה טבעית"/ראובן קסטרו

בשלב זה פנה הנהג לעורך הדין גיל בן ארי, מומחה לדיני ביטוח ונזיקין, שהגיש תביעה נוספת, בעילה אחרת לגמרי: 'מיקרוטראומה'. השוני בין העילות מהותי ורלוונטי מאוד לאין ספור נפגעי עבודה אחרים שעלולים למצוא את עצמם נופלים בין הכיסאות.

לשון החוק קובעת כי פגיעה בעבודה תוגדר כאחת מן השתיים: תאונת עבודה שאירעה ביום מסוים, תוך כדי ועקב העבודה. לחילופין, מחלת מקצוע - מחלה שעובדים חלו בה עקב עבודתם (כשכירים או כעצמאים) ובלבד שהיא אחת מן המחלות המופיעות ברשימת מחלות המקצוע בתקנות הביטוח הלאומי.

ואיזה סעד יקבלו כל אותם עובדים שספגו נזק גופני שלא נגרם בתאונה או במחלה שרשומה ברשימת המחלות שאינה מעודכנת כבר שנים ארוכות? "בית הדין לעבודה הבין שיש כאן לקונה וגיבש סוג של פגיעה נוספת, שאינה קיימת בחקיקה: 'מיקרוטראומה', שמוגדרת בין היתר כליקוי גופני שנוצר כתוצאה מפעולות חזרתיות במהלך העבודה, הדומות זו לזו, וגורמות לאורך זמן לנזק מצטבר", מציין עו"ד בן ארי.

לדבריו, "התביעה הוגשה בעילת מיקרוטראומה, הגם שביטוח לאומי מפרסם באתר האינטרנט הרשמי שלו כי 'תנועות הצוואר בסוג עבודה של מנופאי, המבוצעות לכיוונים ובזוויות משתנות' אינן מהוות בסיס לתביעת מיקרוטראומה".

לתביעה צורפו חוות דעת רפואיות, של מומחה תעסוקתי ושל אורטופד שקבעו כי הפגיעה בעמוד השדרה הצווארי, בגינה נותח וקובעו חוליות צווארו, נגרמה במהלך ועקב עבודתו בשל סיבובי הצוואר הרבים. המומחים הרפואיים מטעם התובע קבעו כי מצבו נובע מעבודתו והפנו למחקרים רפואיים בעולם, ביחס למנופאים שלקו במצב דומה לזה של התובע.

לאחר ניהול הוכחות, מינה בית הדין מומחה רפואי מטעמו כדי להכריע בסוגיה, שקבע כי לנוכח עבודתו של התובע לאורך השנים וסיבובי הצוואר הרבים שנאלץ לעשות, יש להכיר בקשר סיבתי בין מצבו לבין עבודתו. לאחר קבלת חוות הדעת, חזר בו הביטוח הלאומי מעמדתו, ובהסכם פשרה שנחתם בין המוסד לביטוח לאומי לבין בא כוחו של התובע, הוסכם כי התביעה תקבל ושהוא יוכר כנפגע עבודה לפי תורת המיקרוטראומה.

עו"ד גיל בן ארי. סטודיו מור,
עו"ד גיל בן ארי/סטודיו מור

עו"ד בן ארי מסכם: "מדובר בפסק דין תקדימי הנוגע לתנועות צוואר חוזרות ונשנות ורלוונטי לכל מי שבעבודתו נצרך לסובב 'חזק' את צווארו. לנוכח ההחלטה, על הביטוח הלאומי לתקן את אתר האינטרנט שלו, ולהזמין כל עובד שסובל ממיאלופתיה או מפגיעות בחוט השדרה הצווארי ועבודתו כרוכה בסיבוב הצוואר לקצה טווח התנועה, להגיש תביעה על מנת להיות מוכר כנפגע עבודה.

"לגופו של מקרה, הנ"ל סובל מפגיעה תפקודית קשה והוכר כנכה בנכות כללית בשיעור של 100%. משמעות ההכרה כנפגע עבודה מלבד קצבה חודשית גבוהה מן הביטוח הלאומי, הינה גם הגשת תביעת נזיקין כנגד המעסיק שלא דאג לשלט רחוק והשתמש במשאית עם סטיקים".

  • עוד באותו נושא:
  • תביעות

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully