בנק ישראל הציב זרקור על השינוי בחובות משקי הבית תחת עול הריבית הגבוהה, וחושף כמה מאיתנו ממשיכים לחיות בעלטה פיננסית, ומשלמים על כך ביוקר.
מבדיקתו עולה כי משקי בית ביישובים המדורגים גבוה במדד הסוציואקונומי פעלו להקטנת ההחזרים החודשיים שלהם, באמצעות פירעון מוקדם של הלוואות והימנעות מנטילת אשראי נוסף.
לעומת משקי בית מיישובים המדורגים במקום נמוך יותר במדד הסוציואקונומי, שחלקם אף הגדילו את נטל חובם ואת ההחזרים החודשיים שהם משלמים בגינם, ומעבר לעלייה הנובעת בהם רק מעליית הריבית.
על פי נתוני הבנק כ-62% מהאנשים הרשומים במאגר נתוני האשראי נכון לאפריל 2022 היו בעלי חוב (משכנתה, הלוואה צרכנית, ניצול מסגרת ומשיכת יתר בעו"ש), כאשר עד לספטמבר 2023, במקביל לעליית הריבית, שיעור בעלי החוב הצרכני כבר ירד בכ-3%, ושיעור בעלי המשכנתאות ירד בכ-1%.
בהיבט נטילת החוב הנוסף מצא הבנק כי "בחינת הדירוג הכלכלי-חברתי של מגורי הפרט מעלה כי הנטייה ליטול חוב צרכני או לנקוט משיכת יתר פוחתת ככל שהדירוג הכלכלי-חברתי של מגורי הלווה עולה. הבדלים אלו ניכרים הן באפריל 2022 והן בעת התמורות שחלו עד ספטמבר 2023".
בנוסף לכך שבעלי ההכנסה הגבוהה יכלו להרשות לעצמם לקחת פחות הלוואות, נתוני בנק ישראל גם מראים שהם הפחיתו תשלומים בחובות הקיימים.
כך לדוגמה בתחום המשכנתאות מצא הבנק, כי "ההסתברות שמשקי בית אמידים יותר הקטינו את חשיפתם לרכיב הפריים גדולה יותר: הדבר מתבטא במקדמים של משתנה הדירוג הכלכלי-חברתי של מגורי הלווה ובמקדם של המשתנה המתייחס לסך ההוצאות בכרטיסי אשראי (ללא ריבית).
"עוד נמצא שככל שיתרת החוב לסילוק ערב תחילת ההידוק המוניטרי הייתה גבוהה יותר, ובהתאם לכך פגיעתו הצפויה של ההידוק המוניטרי בלווה גדולה יותר, כך עולה הסיכוי שאותו לווה יקטין את החשיפה שלו לעליית הריבית".
כלומר יותר משקי בית מבוססים כלכלית, שנדרשים לסכומי החזרי משכנתא גבוהים מהממוצע, פעלו בתקופה זו לפירעון משכנתאות או מחזורם, לעומת משקי הבית הפחות מבוססים כלכלית.
כמה פחות? על פי נתוני הבנק כ-8% מלווי המשכנתאות הקטינו את ההיקף הכולל של המשכנתא שלהם בין אפריל 2022 לספטמבר 2023, כאשר משקל הלווים שהקטינו המשכנתא עולה מ-5% ל-12% ככל שהם ממוקמים גבוה יותר בדירוג הכלכלי-חברתי של מקום מגוריהם.
תופעה דומה ניתן לראות גם בתחום האשראי הצרכני, במסגרתו מצא הבנק, כי "שיעור העלייה של ההחזר החודשי בפועל יורד עם העלייה בדירוג הכלכלי-חברתי של מגורי הלווה, וזאת גם משום שלווים המתגוררים ביישובים המדורגים בדירוג כלכלי-חברתי נמוך לא שינו באופן ניכר את התנהגותם.
"האחרונים הגדילו בממוצע את חובם בדומה לגידולו בתקופות קודמות, מה שגרם להגדלת ההחזרים החודשיים שלהם.
"לעומתם לווים המתגוררים ביישובים בעלי דירוג כלכלי-חברתי גבוה לא הגדילו את החוב, או אף הקטינו אותו (זאת בניגוד לתקופות קודמות). תושבי יישובים המדורגים בדירוג כלכלי-חברתי נמוך האריכו את התקופה הממוצעת לפירעון של החוב, דבר שמיתן במקצת את ההשפעה של הגדלת החוב על ההחזרים".
יש לציין כי אין חדש תחת השמש בממצאי בדיקת בנק ישראל, וכי למרות שהאחרון אינו מסביר את סיבת היווצרות הפער, הוא מפנה אל הספרות הכלכלית שמוצאת, בין היתר, כי "הנטייה של משק בית מתואמת עם מצבו החברתי-כלכלי, מצבו הפיננסי, האוריינות הפיננסית וכוח המיקוח שלו מול המלווה".
בנק ישראל, במובן זה, מעט בורח מאחריותו שכן הוא המפקח על המערכת הבנקאית המהווה את בסיס חובות הציבור והוא יכול, לדוגמה, להכריח את הבנקים לפנות לכל צרכן שנטל משכנתא או הלוואה מהם ולהציע, לדוגמה, מחזור משכנתא תוך הסבר על החיסכון הצפוי להם כתוצאה מכך.
בנוסף, יש לזכור כי בעלי הכנסה גבוהה יכולים להרשות לעצמם פירעון מוקדם של חוב בעוד בעלי הכנסה נמוכה לא, וגם לנושא זה בנק ישראל עדיין לא יצר פתרון.