התעשייה האווירית רשמה ב-2023 תוצאות שיא של כל הזמנים, על רקע המלחמה באוקראינה והזמנות דחופות ממשרד הביטחון ברבעון האחרון של השנה לאחר פקוץ מלחמת חרבות הברזל.
הרווח הנקי של החברה זינק ב-49% ל-318 מיליון דולר (1.144 מיליארד שקל), והמכירות גדלו ב-7% ל-5.327 מיליארד דולר. צבר ההזמנות גדל ב-15% ל-18 מיליארד דולר.
עד כמה גדלו הרכישות של משרד הביטחון עבור צה"ל אפשר לראות בגידול של 12.3%, במכירות לשוק המקומי, שהגיעו ל-1.535 מיליארד דולר, ובכך שלמרות הגידול במכירות חלקו של הייצוא בפעילות החברה ירד מ-73% ל-71%.
עיקר הגידול בא ממכירות החטיבות הצבאיות של החברה, שמייצרת מלבד טילי החץ-3 והברק 8 להגנה אווירית, גם טילי תקיפה יבשתיים וימיים, כלי טיס בלתי מאוישים, חימוש משוטט, מערכות מודיעין ולוחמה אלקטרונית, ועוד.
נתח המכירות של החטיבות הצבאיות עלה ב-2023 בכ-9.4% לכ-4.489 מיליארד דולר, בזמן שמכירות חטיבת התעופה, שמייצרת את מטוס המנהלים גאלפסטרים G280, מסבה מטוסי נוסעים למטען ומתחזקת מטוסים, ירד ב-1.2% ל-1.387 מיליארד דולר. בהתאם רשמו החטיבות הצבאיות רווח נקי של 387 מיליון דולר, זינוק של 38.2%.
העסקאות הבולטות של החברה בשנה החולפת היו מכירת מערכת החץ-3 לגרמניה ב-3.6 מיליארד דולר, ומכירת של מערכת ברק-8 ללקוח זר, לפי פרסומים זרים מדובר באזרבייג'אן, שרכשה מהתע"א גם שני לווייני ריגול בשווי משותף של 120 מיליון דולר.
יו"ר התעשייה האווירית, עמיר פרץ, אמר כי "השינויים הבינלאומיים שהשפיעו על יכולת קיום מהלך עסקים שגרתי באזורים בהם היציבות התערערה ובנוסף המלחמה בישראל, חייבו אותנו להתאים את המדיניות החברה ולתעדף את צרכי צה"ל ומערכת הביטחון. החברה עבדה מסביב לשעון בכדי לעמוד בדרישות המבצעיות של צה"ל, לאספקת כלל החימושים הנדרשים. מערכות חדשות שהיו בשלב סיום הפיתוח, נכנסו לפעילות מבצעית, לרבות מערכות אוטונומיות. למרות המורכבות, שמרנו על מגמת העלייה של התוצאות העסקיות, ושנת 2023 מסתיימת כשנה הטובה ביותר מאז הקמת התעשייה האווירית בכל המדדים".
מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי, ציין כי "הרבעון האחרון כולו היה במלחמה. התגייסות עובדינו לפעילות מאומצת ורחבת היקף עבור מערכת הביטחון הישראלית, ולא פחות מכך, פעילות למען לקוחותינו בחו"ל, הביאו לתוצאות פורצות דרך בשנה מאתגרת זאת. העלייה הניכרת במחקר והפיתוח ראויה לציון והתוצרים באים לידי ביטוי יום יום גם במלחמת חרבות ברזל".
עלות שכרו של לוי עמדה על 473 אלף דולר, סכום נמוך לחברה עם רווחים ומכירות בהיקף כזה, וכך גם עלות שכרו של עמיר פרץ, 339 אלף דולר.
ביום שבו אישרה הממשלה תקציב מתוקן ל-2024, רווי קיצוצים כדי לממן את הוצאות המלחמה, לצד הגדלת המימון למגזר החרדי, מציינת התעשייה האווירית בדוח שלה כי המדינה טרם משכה ממנה דיוודנדים שאושרו בסך 268 מיליון דולר, וכי בקופתה ישנם 569 מיליון דולר נוספים לחלוקה.