החלטת ממשלת ארה"ב להעניק ערבויות של תשעה מיליארד דולר וסיוע ביטחוני מיוחד של מיליארד דולר עדיין אינה גלומה במחירי איגרות החוב - כך העריכו אתמול במשרד האוצר; הנכונות להעניק ערבויות עשויה להקטין את הצורך בגיוס איגרות חוב בשוק המקומי בסכום של עד 3 מיליארד דולר בשנה - בהנחה שההלוואות שיגויסו בערבות ממשלת ארצות הברית ישמשו במלואן להחלפת הנפקת איגרות חוב בישראל.
במשרד האוצר אמרו שבשלב זה עוד לא התקבלה החלטה סופית בנוגע ליחס שבין שימוש בערבויות לצורך הגדלת השקעה בתשתיות, לבין שימוש בהן לצורך הקטנת גיוסים של איגרות חוב בישראל. להערכת האוצר, מחירי איגרות החוב בשוק המקומי לא שיקפו עדיין את קבלת הערבויות והסיוע, משום שהשוק היה זקוק לרמת ודאות גבוהה יותר בנוגע לקבלתן. כמו כן יש צורך במידע נוסף ביחס לשימוש העתידי שמתכוון האוצר לעשות בהלוואות שיגויסו בערבויות - אם ישמשו להגדלת התקציב או לחלופין להחלפת חוב פנימי בחוב חיצוני.
במשרד האוצר אמרו כי בשלב זה לא ידוע בוודאות מה תהיה מתכונת הערבויות, אבל בהנחה שתהיה דומה לאלו שהתקבלו בשנות ה-90 - תוכל ישראל לגייס איגרות חוב ל-30 שנה. טווח גיוס זה תואם את צורכי המימון של ממשלה, למשל בתחום התשתיות, אבל בהיעדר ערבויות של ממשלת ארצות הברית - מדינת ישראל אינה מסוגלת להנפיק איגרות חוב לטווח זה. להערכת האוצר, גיוס הלוואות ל-30 שנה בערבות ממשלת ארה"ב יקטין את עלות הגיוס בכ-2 נקודות האחוז לשנה. כלומר, חיסכון שנתי של כ-200 מיליון דולר על ההיקף המלא של ההלוואות שיגויסו באמצעותן 9 מיליארד דולר.
מדינת ישראל נמנעה מביצוע הנפקות בשוק הבינלאומי מאז פברואר 2002. המדינה גייסה אז 400 מיליון יורו לשבע שנים בתשואה שנתית של 6%. תשואה זו גילמה מרווח של 1.22 נקודות האחוז ביחס לתשואת איגרות החוב של ממשלת גרמניה באותה תקופה. פרמיית הסיכון המיוחסת לישראל וגלומה באיגרות החוב של ממשלת ישראל הנסחרות בשוקי חו"ל, עלתה בשנה האחרונה משמעותית לרמה של 2.0-1.5 נקודות האחוז על איגרות חוב לטווח של 10-7 שנים.
משרד האוצר חשש שהמרווח ביחס לריבית על אגרות החוב של ממשלת ארצות הברית יעלה ל-3 נקודות האחוז, אם המדינה תנסה לבצע הנפקה חדשה של איגרות חוב. מרווח כזה היה משנה דה פקטו את דירוג האשראי של מדינת ישראל ומוריד אותו מתחת לדירוג A, ומשום כך נמנעה המדינה מלגייס.
בקשת הערבויות נועדה לייצר רשת ביטחון שתאפשר לגייס בשווקים הבינלאומיים בתנאים נוחים, שכן להערכת האוצר הפחתת פרמיית הסיכון באמצעות הערבויות תשווה את מחירי הגיוס ותהפוך אותם לטובים יותר בהשוואה לתשואות הנומינליות הגבוהות של 12% ו-11% שלפיהם גויסו איגרות חוב בישראל עד לפני כחודש וחצי. קבלת הערבויות תאפשר להעביר חלק מהנפקת איגרות החוב מהשוק המקומי לשווקים זרים, מבלי לפגוע ברמת הסיכון ובהתייחסות למדינת ישראל בשוקי האג"ח הזרים.
העברת חלק מהגיוס לחו"ל עשויה להעלות את מחירי איגרות החוב שנסחרות בישראל, ולהוריד את התשואות של איגרות החוב הממשלתיות לטווח בינוני וארוך - שהן אמת המידה להשקעות.
משרד האוצר אמור לגייס 2.5 מיליארד דולר ב-2003 לצורכי מחזור החוב וסכום כולל של 8 מיליארד דולר בשלוש השנים הקרובות - כך בהתאם למדיניות האוצר לגייס איגרות חוב בשוקי חו"ל בהיקף דומה לפירעונות של איגרות חוב. מדיניות זו הביאה לירידה הדרגתית של היחס בין החוב החיצוני של מדינת ישראל לתוצר, ל-2%.
משרד האוצר נדרש לבקשת הערבויות בשל גידול חד בהיקף מחזור החוב החיצוני ל-2.5 מיליארד דולר בשנים הקרובות. בין השאר, בשל סיום תקופת הגרייס על תשלום קרן ההלוואות שגויסו באמצעות הערבויות שנתן הממשל האמריקאי בשנות ה-90.
באשר לסיוע הביטחוני המיוחד של מיליארד דולר, אומרים באוצר שהסיכום שהושג לאחרונה עם משרד הביטחון לגבי תקציב 2003 הניח את קבלת הסיוע. באוצר אמרו גם ששיעור ההמרה המותר מהסיוע - 26%, יאפשר להוציא בשוק המקומי 260 מיליון דולר ויפצה את הממשלה על הסיוע בסכום של 200 מיליון דולר בגין פינוי לבנון שהובטח ולא הוענק.
האוצר: החיסכון השנתי מקבלת הערבויות - 200 מיליון דולר
יורם גביזון
21.3.2003 / 8:22