שבוע לאחר שבית המשפט העליון החליט פה אחד לבטל את פיטורי יו"ר דירקטוריון הדואר מישאל וקנין וקבע כי מדובר בהחלטה "חריגה ביותר ובלתי סבירה באופן קיצונית", מגיעה נקמתו של שר התקשורת.
משרד התקשורת בראשות השר שלמה קרעי הודיע היום לדואר ישראל על כוונתו להטיל עליה עיצום כספי בגובה 1.175 מיליון שקל, זאת בשל פגיעה בשירות לציבור בסגירת שלושה סניפים והפרת הוראה ישירה של קרעי שלא לסגור יחידות דואר. היחידות שנסגרו הן בנתיבות, בראשון לציון וביישוב מיתר.
קרעי מסר כי "יחד עם קידום ההפרטה בכל הכח, נשמור על השירות לציבור ולא נאפשר להנהלת הדואר לפגוע בחלשים ביותר. כל סגירת סניף שלא באישור תלווה בקנסות וכל פגיעה באזרחים תלווה בפיקוח הדוק. הפרטה כן ובכל הכח לטובת הציבור, אבל גם עד אז לא נפקיר את השירות לציבור".
מנכ"לית משרד התקשורת, עו"ד עינבל משש הוסיפה כי "החלטת הדואר על סגירה מאסיבית של סניפים פוגעת בשירות לציבור ובאוכלוסיות מוחלשות. אלפי תושבים נשארים ללא שירותי דואר נגישים וזמינים. נמשיך לפעול כל העת לטובת אזרחי ישראל".
סכום העיצומים שיוטל הינו סכום כולל בגין סגירת שלוש יחידות הדואר עומד כאמור על 1.175 מיליון שקל כאשר לרשות החברה עומדים עד 45 ימים לטעון את טענותיה כנגד הכוונה להטלת העיצומים הכספיים.
בדואר זעמו למשמע הדברים ואמרו כי הסכם ההבראה אוסר על החברה לגייס עובדים חדשים.
מדואר ישראל נמסר: "מדובר בסוכנויות שהופעלו על ידי זכיינים חיצוניים, שהחליטו להפסיק את פעילות היחידות. ההחלטה על סגירת יחידות דואר שמופעלות בידי זכיין חיצוני, אינה תלויה בהחלטה של חברת הדואר אלא בהחלטת הזכיין.
"נזכיר, כי חברת דואר ישראל מנועה מלגייס עובדים חדשים כחלק מהסכם ההבראה מול ממשלת ישראל. הסכם ההבראה כלל פיטורים של 20% מכוח האדם של הדואר, וכחלק מהתנאים בו, נאסר על החברה לגייס עובדים חדשים ולהגדיל מחדש את מצבת העובדים."
בפסק הדין של בג"ץ נקבע כי הדחת יו"ר הדואר על ידי קרעי ואמסלם היתה "חריגה ביותר ובלתי סבירה באופן קיצוני" בשל מספר טעמים, ביניהם: אי-קיום חובת היוועצות של שר התקשורת עם רשות החברות הממשלתיות במועד (עילה העומדת בפני עצמה); העיתוי הרגיש של קבלת ההחלטה, בשעה שחברת הדואר ניצבת בישורת האחרונה לפני הפרטתה; התנגדותו של שר האוצר להעברת העותר מתפקידו בעיתוי הנוכחי; והתעלמותם של שר התקשורת והשר לשיתוף פעולה אזורי מעמדתה של רשות החברות הממשלתיות, שהתנגדה לאורך כל הדרך למהלך ההדחה.
בנוסף הודגש בפסק הדין חריגותה של הסנקציה שנבחרה - העברת יו"ר דירקטוריון מתפקידו - שלא ננקטה מעולם לאורך עשרות שנות קיומן של החברות הממשלתיות; וכן את העובדה שסנקציה מרחיקת לכת זו ננקטה במקרה הנוכחי כצעד ראשון, מבלי שמוצו קודם לכן אמצעים מתונים יותר.
השופט עמית הבהיר כי בהתאם לדין, משרת יו"ר דירקטוריון של חברה ממשלתית אינה משרת אמון, ויו"ר הדירקטוריון אינו בגדר "פקיד" עושה דברו של השר הממונה. על רקע זה, הודגשה החשיבות הרבה בביצור עצמאותם של נושאי המשרה בחברות הממשלתיות.