כדי להבין כמה גדולה ודרמטית ההפרשה לחובות מסופקים בבנק הפועלים ב-2002, צריך ללכת שנתיים לאחור. ב-2000 הפרישה כל מערכת הבנקאות בישראל סכום של 2.5 מיליארד שקל בשנה שלמה. עתה מדווח בנק הפועלים על הפרשה של 2 מיליארד שקל רק ברבעון הרביעי, ועל הפרשה של 3.3 מיליארד שקל ב-2002 כולה.
הנהלת בנק הפועלים הפתיעה אתמול גם את רואי השחורות מקרב האנליסטים ובנקים מתחרים שצפו כי הבנק יגדיל את ההפרשות ברבעון הרביעי בשיעור מתון בהרבה. איש לא האמין כי הבנק יגיע למצב שבו ברבעון אחד הוא יפריש סכום המשתווה ל-15% מהונו העצמי, ובשנה שלמה הפרשה בגובה של רבע מההון העצמי. אבל הפועלים, שסיפק בחודשים האחרונים כמה הפתעות, החל בתוכנית הפיטורים הדרמטית וכלה במסע רכישות בשוק ההון, ממשיך להפתיע, והפעם לרעה.
להבדיל מההפתעות הקודמות שנבעו מהחלטה בלעדית של הנהלת הבנק והדירקטוריון, במקרה של ההפרשות לחובות מסופקים, גם גורמים חיצוניים שיחקו תפקיד. הגורם המהותי שבהם הוא המפקח על הבנקים, יואב להמן. המפקח עורך ביקורת מתמדת בתיקי האשראי של הבנק, ודרישותיו בתקופה זו נפלו על אוזניים קשובות, למרות שעדיין לא השלים את דו"חות הביקורת שלו בעניינים של כמה מהלווים שבגינם כבר נעשו הפרשות. ובתקופה כזו, כאשר המפקח מעיר, רואי החשבון עוברים לדום ולא מתווכחים. "צריך להיות מתאבד כדי להתווכח עם דרישה של המפקח על הבנקים בתקופה כזו", אמר באחרונה על כך רואה חשבון בכיר.
שני השחקנים החדשים בבנק, המנכ"ל אלי יונס וראש החטיבה העסקית שי טלמון, נכנסו לתפקידם במשך 2002, והסנטימנט שלהם ללווים ולקודמיהם בתפקיד מועט מאוד. כדי להתחיל את 2003 - השנה המלאה הראשונה של שניהם בתפקיד - בצורה סבירה, אין מנוס מניקוי אורוות מאסיווי.
העניינים הפרסונליים שיחקו תפקיד מהותי, אבל יש להם, כמובן, נקודת אחיזה עניינית בדמות ההחמרה הקשה במצבם של לווים רבים, כמו לומניס, שמרוק (בגין רכישת פלאפון), נוגה אלקטרוטכניקה, גיבור ספורט, זאבי ותבל, וכן ההרעה הענפית בתחומי הנדל"ן, התיירות והתקשורת שממשיכים לתבוע קורבנות מקרב לקוחות הבנק. ברבעונים קודמים עוד השתעשעו בבנק בגלגול הלוואות לכמה מהלווים, אבל ההתפתחויות הרעות הרודפות זו את זו, הביאו את ראשי הבנק למסקנה כי אין מנוס מהכרה בעובדה שהם כנראה לא יראו חלק ניכר מההלוואות שהעניקו בשנים קודמות.
כל אימת שבנק מדווח על גידול בהפרשות לחובות מסופקים, צצות לפחות שתי פרשנויות לגידול; הראשונה - זהו ניקוי אורוות שלא יחזור על עצמו בממדים אלה ב-2003, והשנייה - זוהי עליית מדרגה המעידה על היקף ההפרשות הצפוי בדו"חות הבאים. המסר שניסו להעביר אתמול ראשי בנק הפועלים הוא שבמקרה שלהם הפרשנות הראשונה היא הנכונה.
החדשות הטובות מבחינת בנק הפועלים הן שלמרות הפרשות הענק בגין חובות בעייתיים ובגין פיטורי העובדים, הבנק בכל זאת יסיים את 2002 ברווח, אם כי נמוך מאוד - 360 מיליון שקל, וגם הלימות ההון שלו לא תיפגע מהותית. החדשות הרעות הן שהיקף החובות הבעייתיים של הבנק מלמד על פוטנציאל ההפרשות העתידי שימשיך לצמוח, ובהיעדר תפנית חיובית במצב המשק, אין לפסול על הסף תרחיש של מעבר להפסד ב-2003.
ללא תפנית - הבנק עלול לעבור להפסד ב-2003
סמי פרץ
21.3.2003 / 10:58