בשבוע שעבר החלה המשטרה לבדוק חשד כי באזור מגוריו של ראש אמ"ן אהרון חליוה רוססה "כתובת נאצה" לפיה חליוה צריך ללכת לכלא. זוהי הפעם השנייה שבה מרוסס גרפיטי כזה, כאשר בפעם הקודמת רוססה כתובת נגדו ונגד מפקד 8200 בסמוך לבסיס מודיעין במרכז הארץ.
לאף אחד לא נעים לחשוב על אלוף בצה"ל הולך לכלא. דיבור על זה בזמן מלחמה נעים עוד פחות. לא יורד טוב בגרון.
ואולם אלוף, בכיר וחשוב ככל שיהיה, הוא בסוף חייל בצבא. אותו צבא שבו חיילים הולכים לכלא גם על עבירות קלות יחסית, שבו המשמעת ומחיר המיידי שמשולם על טעויות שונה מהותית מזה של החיים האזרחיים.
רב"ט ששכח נשק ברכבת, ואפילו אם הוא נמצא בתחנה הבאה והוחזר אליו תוך חצי שעה, יכול למצוא את עצמו בכלא. טוראי בן 18 שדפק נפקדות כדי לעזור בפרנסת משפחה קורסת יילקח למשפט על המשטרה הצבאית למשפט, כאשר על נפקדות של עד 21 יום ניתן להישפט לעונש של 35 ימי מאסר. בתי הכלא הצבאיים מלאים בחיילים שעשו עבירות זוטות יחסית, ודאי לא כאלה שעלו בחיי אדם.
יגידו המתנגדים שיש להבדיל בין עבירות משמעת, שעליהן הצבא מעניש בחומרה, לבין כישלון מקצועי - מפואר ועגום ככל שיהיה - שלא היו בצדו כוונות רעות.
יש צדק בדברים, ובכל זאת שווה להקדיש עוד רגע לנקודה. הצבא לא מעניש רק על בעיות משמעת, אלא על זלזול קיצוני והפקרות. "הפקרת נשק", "שבירת שמירה", עבירות שלא בהכרח מעידות על כוונה רעה אלא על התרשלות, טעות או תקלה שהיו יכולות להיות להן השלכות חמורות (גם אם לא קרו בפועל). כמו אותו נהג שנרדם על ההגה ועשה תאונה שבה נהרגו חיילים אחרים שהיו אתו באוטו. הוא ודאי לא רצה בתוצאה, אבל האם לא ישלם את מחיר הכישלון ותוצאתו ההרסנית ויילך לכלא?
חליוה עמד בראש המערכת שהיתה צריכה לתת לנו התרעה אדומה זועקת. המידע בנוגע לאינדיקציות שהתקבלו, תוכנית הפעולה השלמה של חמאס שהיתה בידי ישראל ויצאה לפועל, הניסיונות שלא צלחו של הנגדת שזיהתה את הסכנה ושל חיילים בדרג נמוך להתריע, וכמובן הלילה לפני, שההתרעות החמורות בו גרמו לראש השב"כ להוריד צוות מבצעי לדרום אבל ראש אמ"ן, האיש שהיה אמור להפעיל את האזעקה שהיתה מקפיצה את כל המסוקים והטנקים שהיו יכולים לעצור את אלפי מחבלי חמאס, לא לחץ על הכפתור.
חליוה היה באותו סופ"ש בחופשה באילת, ולפי חלק מהדיווחים עודכן במהלך הלילה וחזר לישון. בין אם אכן הדבר התרחש או לא, על השורה התחתונה לפיה אמ"ן לא הפעיל את הסירנות בזמן או בכלל, אין עוררין. הכישלון הפטאלי שלו, עליו אין ספק שהוא מתחרט ומצר עמוקות, עלה לנו בדמים. חמישה חודשים אחרי, אנחנו עדיין משלמים את המחיר, עם חטופים שנמקים בעזה, עשרות אלפי אזרחים שעוד מפונים מביתם ללא אופק סביר, וסכנה אמיתית לפריצת מלחמה בצפון שעלולה להיות הרת אסון. הסיכון להמשך קיומנו פה בשל המלחמה טרם הוסר.
אז למה מי שנרדם כשהפקידו בידיו את ההגה לאגף המודיעין של צה"ל אמור לשלם מחיר קל יותר מרב"ט? האם חיילים פשוטים צריכים להיות כפופים לסטנדרטים חמורים יותר לעומת אלופים? למה שהם ייענשו בחומרה כשמנגד אסור בכלל לטעון שחליוה צריך ללכת לכלא? עם הסמכות צריכה לבוא האחריות, ולאלוף שעומד בראש אמ"ן יש אחריות גדולה מכל חפ"ש.
מה שבטוח מעל לעבר ספק - חליוה לכלא היא אמירה לגיטימית וסבירה בימים אלה, לא נאצה, לא הסתה, בטח לא שפיכת דם. האם נכון לנהל אותה בימי מלחמה, כשאותו חליוה עדיין נושא בתפקידו וכבר לקח אחריות והודה באשמתו? זה כבר עניין של טעם, בטח לא משהו שראוי לחקירת משטרה.
יובהר כי הכרה באחריות ובאשמתו של חליוה לא מורידה כהוא זה מאחריות הדרג המדיני. אלה שסחבו אותנו במשך שנה למסע שיסוי והרס לא יכולים לרחוץ בניקיון ידיהם.
ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאמר לוועדת מירון ש"לא משכו בדש מעילו", לא יכול להגיד שלא שמע את האזהרות החוזרות והנשנות של מערכת הביטחון, אזהרות שהגיעו לשיאן באזהרתו של גלנט שגם הביאה לפיטוריו.
אם לא הספיקו לנתניהו אזהרותיהם והפצרותיהם של ראשי מערכת הביטחון, הוא ודאי ראה את זעקתם של מאות אלפי אזרחים שעמדו בצמתים ובכבישים ברחבי הארץ באינספור הפגנות וימי שיבוש, בעצירת מילואים חסרת תקדים ביחידות החשובות ביותר, את העלייה האפית לירושלים, מסע מרשים של מאות אלפים ומראות בקנה מידה תנ"כי או לחילופין הוליוודי. מה כל אלה אם לא משיכה חדה ועזה בדש המעיל.
אשמתו של חליוה והכישלון הקולוסאלי של מערכת הביטחון לא מורידים מאשמתו של נתניהו, אבי הקונספציה שמוביל את המדינה בעשרות השנים האחרונות, וממשלתו שהדהירה אותנו לתהום ללא שום מעצורים. לצערנו, באסון הנורא והמתגלגל הזה יש מספיק אשמה לכולם. היא נשפכת עלינו בגאלונים אדומים כבר חמישה חודשים, ומעיין הדם עוד לא יבש.
ועוד מילה למשטרה ישראל - מדי מוצ"ש, יחד עם ההכרזה על ההפגנה התורנית בקפלן כלא חוקית, מוציאה המשטרה הודעה שבה היא נוזפת במפגינים על כך שהם כביכול גורמים לה להפנות כוחות שיטור לטובת טיפול בהפרות סדר. "אני רואים בחומרה את הפרות הסדר, הגורמות למשטרה להפנות כוחות שעוסקים במשימות אבטחה ושמירה על ביטחון הציבור", נאמר בתגובה הקבועה. לא ברור איזה צוותים הוקפצו לבדוק את הגרפיטי ולמהר לחקור אותו, ולמה המשטרה ממהרת להקצות כוחות חשובים בימים כה מסוכנים ועמוסי פעילות לטובת חקירה של מה שניתן לקרוא לו לכל היותר ונדליזם.
המחשבה שאסור להגיד את הדבר המובן מאליו - שקברניטי הכישלון צריכים לשלם מחירים כבדים ולא מובנים מאליהם - לא רק לא מוצדקת אלא גם מגבילה את ועדות החקירה העתידיות. נכון, אנחנו רגילים לוועדות שקובעות לכל היותר כי אנשים לא יכולים להחזיק יותר בתפקידים מסוימים, כמו שקרה במירון. אבל אירוע כמו ה-7/10 לא הכרנו עד עכשיו, וצריך להשאיר את כל האופציות על השולחן לטובת מי שיחקור אותו בעתיד. ואם לא תהיה פה חקירה אמיתית, עמוקה ונטולת פשרות, חקירה שבסופה מסקנות קשות, אז כנראה שבאמת הפכנו לרפובליקת בננות. או כפי שאמרו בכנסת השבוע, רפובליקת בטטות.