הממונה על התחרות מבקשת להטיל על חברת רפאל תשלום בסך 3.012 מיליון שקל לקופת המדינה. זאת משום שהשלימה על המיזוג עם יצרנית הכלי הטיס הבלתי מאויישים אירונאוטיקס מבלי להמתין לאישור הממונה, בניגוד לחוק. פורמלית מוטל התשלום שווה בשווה על רפאל ואירונואטיקס, אך משום שהאחרונה נבלעה כבר בידי רפאל, היא תיאלץ לשאת בכל התשלום.
בהודעתה לבית הדין לתחרות מציינת הממונה כי בכפוף לאישור הצו המוסכם על ידי בית הדין ובכפוף לתשלום האמור על ידי החברות, לא תנקוט הממונה כל צעדי אכיפה נגד רפאל או אירונאוטיקס או מי מטעמן, לרבות נושאי משרה בהן, עובדיהן ומנהליהן, וכל חברה בשליטתן.
רפאל רכשה את יצרנית כלי הטיס הבלתי מאוישים לפני 5 שנים, ביחד עם איש העסקים אביחי סטולרו. זאת הייתה עסקה לא שגרתית, שבה רכשה תעשיה ביטחונית גדולה חברה פרטית, ביחד עם איש עסקים פרטי. רפאל הייתה להוטה להיכנס לתחום הכטב"מים שבה הפכו שתי המתחרות המקומיות שלה, התעשייה האווירית ואלביט, לשתיים מהיצרניות הבולטות בעולם ושילמה על מניות אירונאוטיקס פרמיה של 70% מיל למחירן בבורסה באותה עת.
רפאל גם נערכה אז להתמודד במכרז ענק של משרד הביטחון, "ענני סערה" לרכישת מערכת איסוף מודיעין מהיר חדשה שבה יהיו לכטב"מים קטנים כמו שמייצרת אירונאוטיקס תפקיד מרכזי. המהלך הצליח ורפאל זכתה בו, כאשר מלחמת חרבות ברזל היא המערכה המשמעותית הראשונה שבה מפעיל צה"ל את המערך החדש של כטב"מי הניצוץ, שמופעל בידי חיל האוויר.
הרכישה בשותפות עם סטולרו אפשרה לרפאל לקצר את הליך האישורים הארוך למהלך שמבוצע בידי חברה ממשלתית, אבל לפי דו"ח מבקר המדינה גרם לה להפסד של 161 מיליון שקל. ב-2021 הושלם מיזוג שתי החברות וב-2023 רכשה רפאל את חלקו של סטולרו ביותר מ-450 מיליון שקל.
הרכישה הולידה לא רק חקירה של הממונה על התחרות, אלא גם בדיקה של הקשרים בין סטולרו ורפאל.
מבחינת רפאל מדובר בסכום לא מהותי. החברה צפויה לפרסם בימים הקרובים את הדוח השנתי שלה ל-2023, שיציג עלייה בהזמנות ובמכירות, חלק בהשפעות המלחמה, שצפויה להשפעה משמעותית יותר על תוצאותיה ב-2024, בעקבות גל הזמנות ממשרד הביטחון וחידוש מלאי מיירטי הטמיר של כיפת ברזל בעקבות אלו ששוגרו במלחמה.