השופט יחזקאל קינר מביהמ"ש המחוזי מחוז מרכז בלוד, קיבל בימים אלה הסדר פשרה שנחתם בין חברת גז יגל לשיווק והפצת גז, לבין מספר תובעים שהגישו בקשה לתובענה ייצוגית נגד החברה.
התובעים, המיוצגים על ידי עורך הדין אהוד גרי ממשרד גרי, סרוסי, רשף, סמרה ושות', טענו בתביעתם כי חברת הגז הכלילה בחשבונות הגז שנמסרו להם סעיף של דמי שימוש קבועים, ללא פירוט השירותים הנכללים בדמי שימוש אלה, וזאת בניגוד לחוק הגנת הצרכן.
לדברי עו"ד גרי, על פי סעיף 13 ב' (ב'3) החל משנת 2018 מחויבות כל החברות במשק לפרט במסגרת החשבונית החודשית את רכיבי דמי שימוש קבועים, לרבות עלותם היחסית. וללא פרוט כאמור הן מנועות מלגבות דמי שימוש. לדבריו, חברת הגז יגל, לא פירטה את רכיבי דמי השימוש בחשבוניות החיוב שאותן מסרה ללקוחותיה, המנויים למערכת גז מרכזית בבניינים משותפים וזאת בניגוד לדין.
חברת הגז הגישה תשובה לבקשת האישור, ובה דחתה את כלל סעיפי התביעה, ובין השאר טענה כי לא נגרם כל נזק מוחשי ללקוחות החברה, וכמו כן, לקוחות אלה, שזכו להנחה בשל השתייכותם למערכת גז מרכזית, נהנו מגז במחיר מוזל יחסית לשוק, וכל פיצוי שיינתן להם, יפגע בהכנסות החברה בצורה לא מידתית.
התובעים ובאי כוח החברה ניהלו 6 דיוני קדם משפט, שכללו מאמצי פשרה שקודמו על ידי בית המשפט. לאחר משא ומתן ממושך שכלל גם הליך גישור שנערך באמצעות השופט בדימוס אבי זמיר, הגיעו הצדדים להסדר פשרה מוסכם שהוגש בחודש מאי האחרון לאישורו של בית המשפט. על פי הסדר הפשרה שהוצע, תפצה חברת הגז כ-18 אלף מלקוחותיה בסכום של 58 שקלים כולל מע"מ ללקוח, באמצעות זיכויים חודשיים, ובסה"כ 1.1 מיליון שקלים. בנוסף, תוסיף חברת הגז פירוט מדויק של כל סעיפי החיוב בהן היא נוקטת כלפי לקוחותיה.
בית המשפט העביר את הסדר הפשרה לעיון משרד היועצת המשפטית לממשלה, אשר מסרה מספר הסתייגויות, שחלקן התקבלו וחלקן, לרבות סכום ההשבה, נדחו על ידי בית המשפט בהחלטתו.
בנוסף קבע השופט קינר, כי התובעים ובאי כוחם יזכו בשכר כולל של 25% מסך ההשבה. במסגרת פסק דינו קבע השופט כי שכ"ט עורכי הדין יעמוד על 22.8% מסכום ההשבה, והגמול לתובעים יעמוד על 2.2% מסכום ההשבה.בנוסף, דחה השופט קינר את בקשת הצדדים שלא לחייב את חברת הגז בתשלום יתרת דמי האגרה לבית המשפט, משום שבקשה זו נוגדת את החוק והפסיקה.
השופט קינר דן בהחלטתו גם בסוגיה שהתעוררה, האם הפיצוי מגיע לצרכנים שנפגעו בפועל מחיוב היתר, או שיש להעניקו רק לדיירים הנוכחיים בדירות המקבלות את השירות מהחברה, וזאת מנקודת הנחה, שחלק מהדיירים כבר התחלף בחלוף השנים. באי כוח חברת גז יגל הביעו התנגדות לפיצוי הדיירים הקודמים משום שאין בידיה רישום מסודר המאפשר את איתורם, ועצם הניסיון לאתר אותם כרוך במשאבים רבים.
בנוגע לכך קבע השופט קינר בפסק דינו: "באשר לתשלום למי שלא היו צרכני המשיבה בתקופה הרלוונטית, אני סבור כי בהעדר יכולת לזהות את כלל חברי הקבוצה הספציפיים, ואף לא את מספרם של מי שהם לקוחות המשיבה היום, ולא היו לקוחות המשיבה בתקופה הרלוונטית, ואת מספרם של חברי הקבוצה שאינם לקוחות של המשיבה היום, הפתרון של תשלום הפיצוי לכלל הצרכנים הנוכחיים של המשיבות בדירות הרלוונטיות, הוא הפתרון המיטבי. זאת, מאחר שעדיין בסוג זה של פתרון, רוב מי שיקבלו את הפיצוי, הם חברי קבוצה הזכאים לקבלו, וכן מאחר שהפתרון החליפי להעביר חלק מהסכומים לקרן, אינו פתרון ישים בנסיבות שפורטו לעיל".
בימים אלה, קיבל כאמור השופט קינר את הסדר הפשרה, בכפוף למספר תיקונים קלים, וקבע: "הפיצוי ישולם בדרך של זיכוי וקיזוז של חשבונות חברי הקבוצה שהם לקוחות המשיבות בסכום של 58.87 שקל כולל מע"מ לכל לקוח, שייפרש על פני שישה חשבונות שהחל מתום 45 יום מהמועד הקובע, ותוך ציון סיבת הזיכוי בחשבונית כדלקמן: "זיכוי בשל הסדר פשרה בתובענה ייצוגית ת.צ 31855-10-19 סרוסי ואחרים נגד גז יגל ואחרים".