הודעת שרת החוץ של קנדה אתמול על הטלת אמברגו נשק על ישראל מגיעה בזמן שמערכות נשק ישראליות מגינות כעת על טייסים, לוחמים ולוחמי הצי הקנדי ברחבי העולם. אלה שפרוסים להגנת גבולות קנדה ובמדינות נאט"ו הגובלות ברוסיה, בדיוק כשם שעשו בעת שכוחות קנדיים הוצבו באפגניסטאן במלחמה מול הטאליבן.
משום מה ההודעה של שרת החוץ שכחה לאזכר כי בעשור האחרון רכש משרד ההגנה המקומי מערכות נשק ישראליות בשווי של יותר ממיליארד דולר. כולן לאחר בחינת ביצועיהן, מחיריהן וזמני האספקה שלהן לעומת אלה של חברות מערביות אחרות. ישראל רכשה באותן שנים מהקנדים רכיבים ותתי מערכות בשווי של כמה עשרות מיליוני דולרים בלבד, מספרים המעידים על מעמדן המרכזי של התעשיות הביטחוניות הישראליות בשוק הנשק העולמי, אך גם על תלותן בייצוא ללקוחות בחו"ל.
רק בדצמבר 2023, חודשיים לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, הכריזה קנדה על רכישת טילי ספייק LR 2 מרפאל, בשווי 32 מיליון דולר, עם אספקה בקיץ הבא. טילי הנ"ט המתקדמים דרושים לקנדה למקרה של פלישה רוסית ללטביה, שם מוצבת חטיבה של צבא קנדה. זאת לא הייתה הפעם הראשונה שהקנדים רוכשים את הטיל הישראל: ב-2018 הם רכשו טילי ספייק מדגם ישן יותר עבור הכוחות המיוחדים שלה.
קנדה נעזרה ברפאל כדי לזכות באחת מעסקאות הייצוא הביטחוני הגדולות שלה: מכירת עשרות נגמ"שים משוריינים מתוצרת ג'נרל דיינמיקס קנדה לצבא קולומביה ב-418 מיליון דולר בשנה שעברה. לבחירה בהם סייעה העובדה שהם מצוידים בצריחי תותחי 30 מ"מ נשלטים מרחוק מתוצרת רפאל, שאפשר להפעיל מבטן הכלי, בלי לחשוף את המפעיל לאש אויב.
העסקה הגדולה ביותר של הקנדים עם תעשייה ביטחונית ישראלית נחתמה ב-2015, כאשר רכשו 10 מכמ"י כיפת ברזל - מדובר במכ"מי MMR מתוצרת חטיבת אלתא של התעשייה האווירית, שהקנדים רכשו כדי לזהות בזמן איומים אוויריים על כוחותיהם, ממטוסים, מסוקים וכטבמים ועד רקטות. שווי העסקה עמד על 190 מיליון דולר.
מאז רכשו הקנדים מאלתא מכ"מים ימיים עבור מטוסי הסיור שלהם, מכ"מים ארוכי טווח לספינות הצי שלהם, ומכ"מים ניידים להגנת חיילי החי"ר שלהם. מדובר בעסקאות בשווי נוסף ומצטבר של מאות מיליוני דולרים.
היסטורית הודעת האמברגו הקנדית כעת אינה הראשונה מסוגה: ב-1956, כשישראל נאבקה למצוא מקורות לרכישת מטוס קרב סילוניים בעקבות ההתעצמות המצרית, היא סיכמה עם ממשלת קנדה על רכישת 24 מטוסי קרב אמריקאים מסוג F-86 סייבר, שיוצרו אז במדינה ברשיון עבור חיל האוויר המקומי. הקנדים הסכימו ומטוסים ראשונים כבר ירדו מפס הייצור והודבק עליהם המגן דוד של חיל האוויר. אבל הקנדים נכנעו ללחץ בריטי וביטלו את העסקה.
זה לא מנע מהקנדים לרכוש מטוסים צבאיים מישראל 50 שנה אחר כך. ב-2008 הם חכרו מל"טי הרון מהתעשייה האווירית כדי לסייר ולהגן מפני הטאליבן על כוחות היבשה שלהם שהוצבו באפגניסטאן, והם הופעלו מבסיס קנדהר.
מאז רכשו הקנדים כטבמים זעירים מדגם סקיילארק מאלביט, גרסת הייצוא של "רוכב שמיים" של צה"ל המשמש גם במלחמה בעזה, ומופעל בידי גדודי יבשה לזהות אויב בסביבה. הקנדים, שרכשו מאלביט עם מערכות שליטה ובקרת ומערכות תקשורת לוויינית, ציידו את מטוסי התדלוק שלהם במערכת הלייזר דירקאם נגד טילים.
אפילו משרד התחבורה הקנדי מפעיל כטב"מים של אלביט: הוא חכר הרמס 900 סטארליינר גדול, מהכלים הבלתי מאוישים הבודדים בעולם שמורשים לטוס בנתיבי טיסה אזרחיים מבלי חשש שיתנגשו במטוסי הנוסעים שמסביבם. הייעוד: לסייר באזור הארקטי של קנדה. שקפוא כמו יחסי ישראל קנדה כעת. אתם חושבים שהחיישנים שלו יצליחו לאתר את הצביעות?