וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"בסמינר כולן דומות לי, בעבודה מדברים על התוכנית ששודרה אתמול בטלוויזיה"

21.3.2024 / 22:43

בעוד רק 56% מהגברים החרדים משתתפים בשוק העבודה, שיעור החרדיות העובדות זינק בשנים האחרונות ועומד על 81%, כמעט זהה לחילוניות. המהפך השקט משנה את פני החברה החרדית: "הרבנים רצו שהנשים יביאו פרנסה, אבל כשזה שינה את מערך הכוחות בתוך המשפחות הם התחילו לצאת נגד"

בווידאו: אלפי נערות חרדיות הגיעו להתפלל, ח"כ קריב הכניס ספר תורה לרחבת הכותל/מערכת וואלה!

בסוף מרץ 2019 נערך כינוס להורי בנות הסמינרים בבני ברק, שעסק במקומות עבודה כשרים לבנות. הרב מאיר קסלר, רבה של מודיעין עילית, נשא נאום תוכחה חריף, בו האשים את בחורי הישיבות שהם דורשים מנשותיהן להרוויח הרבה, ומסכימים לקחת עליהם את תפקיד האישה בבית, וזעק בכאב כלפי הקהל: "אברכים הפכו לבשלנים".

דברי הרב מעידים בעיקר על מצוקת המנהיגים לנוכח כוחן העולה של הנשים החרדיות, בזכות הפיכתן למפרנסות העיקריות, ומסבירה באופן מזוקק את התהליך שעובר על החברה החרדית בעשור האחרון. "מצד אחד אנחנו רוצים שהבעלים יישבו וילמדו", אמר בנאומו במוצ"ש ההוא, "ומצד שני שהנשים יפרנסו את הבית. אך מעט מאוד בחורים מוכנים להסתפק במועט כמו שההורים שלהם הסתפקו, הם חיים בדור אחר וההורים לוחצים את הסמינרים.

"הרי יש מקרים שבעצם לוקחים שידוך שהיא מרוויחה הרבה בשביל שהיא תוכל לפרנס את הבית והוא יוכל לשבת ללמוד, ואז יוצא שהוא משועבד רובו ככולו בשביל הבית, שולח את הילדים בבוקר ומקבל אותם בצהריים, וצריך גם לבשל. אברכים התחילו לבשל לשבת. שבתות שלמות הם מבשלים ועוד מתגאים בכך".

עם קוגל או בלי, הנשים החרדיות עשו מהפך שקט שהוביל לשיפור ניכר במצבן הכלכלי של המשפחות החרדיות והביא לשינויים תרבותיים טקטוניים וארוכי טווח במגזר שלהן, שאת השפעותיהם נראה בעתיד.

כדי להבין את גודל המהפך צריך לעיין בנתונים האחרונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לפיהם בעוד רק 56% מהגברים החרדים משתתפים בשוק העבודה, שיעור החרדיות העובדות עומד על 81%, כשהפער בינן לחילוניות העובדות הוא 2% בלבד.

תלמידות חרדיות בפתיחת שנת הלימודים בבני ברק, 9 אוגוסט 2021. ראובן קסטרו
נערות חרדיות. "אם תיכנסי לכיתה א' בבית יעקב ותשאלי מי תצא לעבוד כשתהיה גדולה - כולן ירימו את האצבע"/ראובן קסטרו

ירידה בתעסוקת הגברים

"בעבר הרחוק הגברים החרדים עבדו ופירנסו את משפחותיהם", אומרת ד"ר הלה אקסלרד, מנהלת המרכז למדיניות כלכלית של החברה החרדית במכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן.

"רואים ניצנים של שינוי בתחילת שנות ה-80', כששיעורי התעסוקה של גברים חרדים התחילו לרדת. במשבר הכלכלי של 2002, בעקבות פיצוץ הבועה והאינתיפאדה השנייה, שיעור התעסוקה של חרדיות עמד על 40%, כך שתוך שני עשורים הוא הכפיל את עצמו, והקדים את כל תחזיות המומחים.

"כששר האוצר בנימין נתניהו הקשיח את התנאים לקבלת הבטחת הכנסה וקיצץ בקצבאות האברכים, והחלה עלייה הדרגתית בגיל הפרישה, הייתה עלייה רוחבית בתעסוקה וירידה בעוני. כניסת המכללות הטכנולוגיות של משרד העבודה לתוך הסמינרים לבנות, שעד אז שימשו כסוג של בייביסיטר לשנה-שנתיים עד שעמדו מתחת לחופה, עשתה את השינוי הגדול. במקום להיות מורה או גננת, בשכר נמוך ובלי תנאים סוציאליים, נפתחה בפניהן האפשרות לרכוש השכלה איכותית ולהיכנס לתחומי עיסוק רווחיים יותר".

הרבנים מכים היום על חטא שלא הזדרזו לסתום את הפרצה כשעוד הייתה קטנה.
"כשהבת לומדת בסמינר היא נשארת שמורה, ורק נוספים לימודים של מחשבים, הנדסה ומקצועות ריאליים אחרים. בשורה התחתונה זה יצר הרבה בעיות. יש קושי עם העובדה שאישה מרוויחה יותר כסף, שהילד בא אליה כדי לבקש כסף ולא לאבא, ויש עלייה במקרי הגירושים. אבל יש הבנה שהאישה צריכה לפרנס כדי לקיים בית של תורה, ועדיף במשכורת של 12,000 שקל בחודש ולא 5,000 שקל.

"יש סולם ערכים מאוד ברור, ולימוד התורה הוא מעל הכל", מדגישה מיכל לב, מנכ"לית תוכנית "מובילות", חרדית בת 38, אמא לשבעה שגרה בבני ברק, ומובילה מנהיגות תעסוקתית לנשים. "יש חוליה אחת שיכולה להתגמש בתוך הדבר הקשיח הזה, וזו האישה. בעצם, נתנו לאישה החרדית להיות שר החוץ. אם תיכנסי לכיתה א' ב'בית יעקב' ותשאלי 'מי תצא לעבוד כשתהיה גדולה?', כולן ירימו את האצבע.

"הרבנים רצו שהנשים יביאו פרנסה, אבל כשזה הביא לשינוי במערך הכוחות בתוך המשפחות היו רבנים שהתחילו לצאת נגד השכר הגבוה שהנשים מקבלות. כשהכסף המשפחתי נגמר, ולא נשאר כלום מהשילומים שקיבלו סבא וסבתא, בנות הסמינר עוזבות את תחום החינוך ועוברות להייטק כי שם מרוויחים הרבה.

"גם הפערים בהשכלה דרמטיים. מי שלומדת בבית יעקב, רוכשת השכלה של ילד ממוצע בישראל ועוברת מבחני חוץ שמקבילים לבגרות ולמרות זאת יש פערי שכר בין חרדיות ללא חרדיות. למה? בגלל הבדלים תרבותיים, של מודלים לחיקוי וחינוך.

"את 'מובילות' הקימה חרדית מקהילת גור, שהבינה שהיא צריכה להיות אישה אחרת בכל רובד שבו היא נמצאת. מצד אחד, אשת קריירה שמפתחת את עצמה ורוצה להשיג את השכר הכי גבוה, ומצד שני אישה עם כבוד המלך פנימה".

ויש קושי ליישב בין הקצוות הלאה - היציאה לעולם הרחב וההקפדה להישאר שמורה.
"כאישה חרדית, את מיעוט, ישראל השנייה. כשאת מגיעה לעולם העבודה את מגלה סוגיות חברתיות שלא הכרת, צריכה להשלים פערי השכלה, כי כשאת יוצאת מהסמינר, אף אחד לא מכין אותך לזה.

"המורה בסמינר אומרת לבנות 'תגידי למעסיק שיקרא לך גברת כהן'. ואז את מגיעה לחברת ההייטק, הבוס שלך מגיע עם ג'ינס וכפכפים ומסתכלים עלייך כמו חייזר.

"ויש עוד משהו. תוך שנה את הופכת לאישה נשואה, עובדת והרבה פעמים גם אמא. ועם כל זה, את זו שצריכה לבנות גשר בין העולמות. כי מי משתלב בחברה הכללית? הנשים החרדיות, ואף אחד לא מקדיש לזה תשומת לב".

sheen-shitof

עוד בוואלה!

תרפיית מציאות מדומה: טיפול להתמודדות עם חרדה

בשיתוף zap doctors
מיכל לב, מנכ"לית תוכנית "מובילות". אלמוג גבאי,
לב. "מי שלומדת בבית יעקב, רוכשת השכלה של ילד ממוצע בישראל ועוברת מבחני חוץ שמקבילים לבגרות ולמרות זאת יש פערי שכר בין חרדיות ללא חרדיות"/אלמוג גבאי

"לחיות בשלום עם המקום שלהן"

"אנחנו מנסות לגרום לנשים האלה קודם כל לבחור את המקצוע שמתאים להן, לחיות בשלום עם המקום שלהן, לתרום מהניסיון שלי לאחרות בקהילה שלי, ולגלות אחריות לחברה הישראלית. אם הקב"ה שם את החרדיות בתפקיד הזה, יש לו משמעות.

"כשאתה נמצא בכולל, או בתחומי המגזר החרדי, פחות כואב לך איך תופסים אותך בחוץ. אבל אם את אישה חרדית יחידה בחברת הייטק, את צריכה לתת דין וחשבון בשביל כל הקהילה שלך".

הרבנים מעדיפים לשלוח את בוגרות הסמינרים למקומות עבודה ששומרים על הפרדה וכמו שמכנה זאת ד"ר אקסלרד, "חברות שבונות להן אקווריומים". "לסמינרים בבני ברק מגיעות חברות שעושות שם את ההשמה ובוחנות את הבנות ומכיוון שיש חברות שזקוקות לכישורים שלהן, יוצרים שם צוותים הטרוגניים.

"עשינו מחקר וגילינו שחרדיות שיוצאות למקומות עבודה כמו בהייטק מרגישות צורך להיות יותר מחמירות כדי להוכיח שלא התקלקלו. אצל הגברים זה היה הפוך. הם יותר מתערים ומזדהים עם החברה הישראלית כשהם יוצאים החוצה. אגב, כשבודקים את אחוז הילודה, אין הבדל במספר הילדים אצל הנשים האלה.

"רוב שעות הערות שלך את עובדת עם חילונים", מוסיפה לב, "את שומעת כשבפינת הקפה מדברים על התוכנית ששודרה אתמול בטלוויזיה. כשאני בסמינר, כולן דומות לי, ואני פועלת מכוח האינרציה, זה ההרגל שלי. אבל כשאני פוגשת ערכים אחרים, אני צריכה לבדוק למה אני חיה על פי הערכים שלי. לי, באופן אישי, זה גרם להיות יותר דתייה".

היא גם טוענת שלנשים החרדיות יש פחות קונפליקטים בבית מחילוניות. "מכיוון שהתפקיד של האישה לעבוד, בשעה אחת בצהריים, כשיש הפסקת לימודים בכולל, הגברים מוציאים את הילדים מהמסגרות. החילונית צריכה להיאבק עם בעלה מי יוציא את הילדים מהגן. אצל החרדים זה פשוט יותר. העבודה של האישה רווחית פי שניים, אז היא באה קודם. ביטול תורה קודם לכל, אבל אם שני בני הזוג עובדים, האישה קודמת.

"הקפיצה בקריירה של החרדית קורית כשהילדים גדלים, מתחתנים וגיל 40 הופך לגיל 'עכשיו תורי'. זה הזמן לקריירה שנייה, להיכנס לתפקידים ניהוליים, לקחת על עצמך יותר סמכויות".

אקסלרד: "אני מזהה סוג של מרד של הנשים האלה. נשים חרדיות עובדות פחות שנים מנשים לא חרדיות וזה מסביר את פערי השכר ביניהן. בעל כורחן שולחים אותן לפרנס והן חייבות גם לדאוג למשק הבית והילדים, ובשל כך בוחרות לעבוד פחות שעות.

"ויש עוד משהו מעניין. במחקר שאנחנו עורכים עכשיו מצאנו שלנשים חרדיות משכילות יותר יש קולרציה לגברים משכילים יותר. לפי הספרות המקצועית, אנשים מתחתנים עם דומים להם, תואר עם תואר, ייחוס עם ייחוס, ספרי הלימוד מסתובבים בבית, בני הזוג נחשפים אליהם, הילדים. אני מכירה שני גברים חרדים שהתחילו ללמוד מספרי מתמטיקה שהסתובבו בבית".

ד"ר הלה אקסלרד, מנהלת המרכז למדיניות כלכלית של החברה החרדית במכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן. אורן שלו,
אקסלרד. "יש קושי עם העובדה שאישה מרוויחה יותר כסף, שהילד בא אליה כדי לבקש כסף ולא לאבא, ויש עלייה במקרי הגירושים"/אורן שלו

את התזה שלה כתבה לב על שיעורי התעסוקה של נשים חרדיות והאם זו תוצאה של מדיניות ממשלתית, או תופעה חברתית, ומצאה שהמדינה לא עשתה למענן כלום, אלא הפנתה את הלחץ שלה כלפי הגברים. ההוכחה: על הגרף של 20 השנים האחרונות אפשר לראות איך הגברים מגיבים לסנקציות ואילו שיעור התעסוקה של נשים חרדיות נמצא כל הזמן בנסיקה, שאינה תלויה בדבר.

ד"ר אקסלרד חושבת שצריך להרחיב את תחומי הלימוד בסמינרים, להכניס עוד הכשרות מקצועיות בפריפריה ואם המדינה משתתפת במימון הכשרות מקצועיות שהתשואה שלהן עולה על 6%, אפשר ליישם את זה גם על נשים חרדיות, שמשלמות על שנת לימוד בסמינר 14,000 שקל".

סכום גבוה מאוד. מאיפה מגייסים את הכסף?
"בחלק מהמכללות יש השתתפות חלקית של המדינה, אבל מה עושה אבא חרדי שיש לו ארבע בנות? זה המון כסף. הלימודים של ראיית חשבון עולים 50,000 שקל. את יודעת איפה הבעיה? יש חשש שאם נשקיע בתעסוקה לנשים, נעודד גברים לא לעבוד. זה כל כך שגוי כי כל השקעה בהשכלה והון אנושי כדאית ויש מתאם בין נשים משכילות לגברים משכילים".

רוב בוגרות 'מובילות' שולחות את הבנים שלהן ללמוד אנגלית בחוגים, כי הן מבינות את החשיבות של ידיעת השפה", מסכמת לב. "לילד עם אמא במשרה מלאה יהיו הרבה יותר הזדמנויות בחיים. לכל אישה עובדת יש בעל. כשבעלי יצא מהכולל אמרתי לו: 'רפאל, אין סיכוי שלא תלך לעשות שירות צבאי או אזרחי לפני שאתה יוצא לעבוד'. יכולתי לעזור לו לתכנן את הקריירה שלו, כמו כל אישה חרדית עובדת שמבינה את הניואנסים בחוץ".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully