מנפצים דרך תחפושות דליקות ועד פציעה במסיבת בית ספר: מי אחראי לסכנות בפורים?

חג הפורים מגיע ועמו הצורך להגן על הילדים מפני הסכנות הידועות שכולנו מכירים, אך לא תמיד מצליחים למנוע. אז את מי תובעים אם נפגעתם מנפצים, אקדחי קפצונים, צעצועים ותרסיסים מסוכנים או תחפושות דליקות? מי מפצה בגין תאונות במהלך מסיבות פורים בגן, בבית הספר או ברשות המקומית? לפניכם מדריך קצר על הסכנות הטמונות בחג שכבר מגיע.

חג שמח לא אמור להיגמר באסון, הדרך הטובה ביותר להבטיח כי התחפושת או הצעצוע שאתם קונים בטיחותיים, היא לדרוש מהחנות או הגוף המוכר שיציגו הוכחה שהמוצר עומד בתקנים הרלוונטיים ו/או נושא אישורי תקינות ובטיחות כנדרש. חשוב לציין שבאופן רגיל, עמידה בתקנים, אישורי תקינות ובטיחות מוטבעים על גבי תווית המוצר או אריזתו.

למרבה הצער, בעידן של ייבוא ממקורות רבים ושונים, תחפושות רבות אינן עומדות בתקנים, אינן עמידות באש, עלולות לגרום לחנק, עשויות מחומרים רעילים לעור ולגוף ועוד.

באופן עקרוני, לרוב הנתבעים הפוטנציאליים יהיו היצרן, היבואן או המשווק, כולם יחדיו או לחוד ובהתאם לנסיבות.

הדין הישראלי מאפשר לתבוע בגין מספר עילות שונות, לרבות החוק למוצרים פגומים המטיל אחריות כבדה מאוד על היצרן, היבואן והמשווק. מצד שני, החוק מגביל את גובה התקרה לפיצוי בה ניתן לחייב אותם. על כן, לרוב תוגשנה תביעות תחת מספר עילות. כלומר, על פי עילות החוק למוצרים פגומים, ובנוסף על פי עילות לפי פקודת הנזיקין או חקיקה אחרת הרלוונטית לעניין.

ישראלים רבים מזמינים תחפושות מחו"ל להם ולילדיהם. בנסיבות אלו הופך ההורה למעשה ל"יבואן" על פי החוק. לכן ככל ויתרחש נזק כתוצאה מאי תקינות של מוצר שנרכש בחו"ל, ישנה אפשרות להגיש תביעה כנגד היצרן או היבואן הזר. מדובר בהליך לא שגרתי ומורכב מאוד, בעיקר כאשר לאותו גורם אין נציגות רשמית בארץ. הליך מסוג זה עשוי להביא עימו שורה של בעיות שיקשו על פירעון הנזק.

בסופו של דבר, קיומו של יבואן רשמי ומקצועי הנמצא בארץ עשוי להקטין משמעותית את הפגיעה והסיכון הקיים. במידה וחלילה יגרם נזק כלשהו, הסיכוי לקבלת פיצוי יהיה גבוה יותר.

במהלך שעות השהייה בבית הספר או בגן, גורמי החינוך הם האמונים על שלומו וביטחונו של הילד הנמצא בחזקתם. בהתאם לכך, מוטלת על גורמי החינוך האחריות לשמירת נהלים ולמניעת תאונות באמצעות נקיטת אמצעי זהירות ופיקוח, ואכיפתם על הצוות החינוכי. במקרה של תאונה יהיה על ההורים להוכיח רשלנות של מוסד החינוך, ואת הקשר הסיבתי בין ההתנהלות לנזק שנגרם. על כן לא בכל מקרה תתקיים עילת תביעה מיידית.

אירועים המתקיימים במרחב העירוני והציבורי, נמצאים בדרך כלל באחריותם של הרשויות המקומיות ומארגני האירוע. בשל כך, בהתאם לנסיבות המקרה, ניתן להטיל אחריות עליהם, לאחר בחינה קפדנית של הנסיבות להתרחשות. במקרים בהם ניתן להוכיח כי הרשות המקומית לא פעלה כנדרש וכמצופה מגוף ציבורי, כמו אי שמירת נהלי בטיחות, אי הצבת אמצעי אזהרה ושילוט, היעדר נהלים מתאימים וכדומה, בהחלט יהיה ניתן לבחון אפשרות להגשת תביעה.

במקרה של ילדים התשובה בהחלט חיובית. ללא כל קשר לגורם הנושא באחריות, ממנו ניתן לקבל פיצוי דרך הגשת תביעת נזיקין, כל תלמיד במדינת ישראל מבוטח באמצעות מוסד הלימוד בפוליסת ביטוח תלמידים. פוליסה זו תקפה לכל אירוע תאונתי (למעט חריגים כתאונת דרכים וכדומה), בכל שעה ובכל מקום. פוליסה זו מוגדרת בסכום מקסימלי קבוע הנגזר מהיקף הפגיעה (אשר מוערכת באמצעות אחוזי נכות), ימי היעדרות ואשפוז, הוצאות רפואיות וכדומה.

ככלל, אין צורך לרכוש ביטוח תאונות אישיות לתלמיד קטין, אשר כבר מבוטח כאמור בביטוח פוליסת תלמידים המכסה אותו בגין נזק שנגרם מתאונה. עם זאת, כדאי לבדוק את הסכומים, התנאים והכיסויים על מנת להימנע מאי ודאות.

הכותבים הם מומחים לנזיקין ולרשלנות רפואית, ממשרד עמיקם חרל"פ ושות'