אגף תקציבים הוציא מסמך חריף בנוגע לגיוס חרדים ולמחיר הכלכלי המשולם מחוסר השתלבותם בחברה. המסמך מציג את הקשר ההדוק בין דחיית שירות לגיל מבוגר כצעד מונע השתלבות בשוק העבודה, וממליץ להחיל את חוק הגיוס לע כל החרדים, למעט קבוצה קטנה של לומדים: "מסגרת מספרית מגודרת והיתר יהיו חייבים בגיוס על בסיס המנגנונים הרגילים הקיימים בחוק".
אגף תקציבים אף מדגיש כי "רצוי לשקול גם כלים משלימים נוספים כגון הטמעת סנקציות כלכליות על הפרט שאינו משרת. כלים מסוג זה צפויים להגביר את מספר המתגייסים וזאת מבלי לייצר משמעויות כלכליות שליליות. החלת סנקציות כלכליות עבור הפרט צפויות להיות אפקטיביות במידה מוגברת, שכן שיעור ההעברות הממשלתיות מתוך 7 ההכנסה הפנויה של משקי הבית החרדיים גבוה ביחס לאוכלוסיות מקבילות".
ההתייחסות של אגף תקציבים שבראשו עומד יוגב גרדוס, התייחס באופן חריג לניסיונות לקדם חוק הגיוס חדש על שלל יוזמותיו והוציא את עמדת הדרג המקצועי באגף באופן יזום. "ההשפעה הכלכלית של הצעות משרד הביטחון (הארכת שירות החובה והמילואים) בעשור הקרוב מוערכת בכ-104 מיליארד שקל, והעלות התקציבית מוערכת בכ-41 מיליארד שקל".
"מצב זה מייצר קשיים נוספים לחוסנו של המשק והחברה הישראליים, בשל החפיפה הגבוהה בין האוכלוסייה המשרתת בצה"ל לאוכלוסייה העובדת. החוקים הביטחוניים המוצעים צפויים להכביד את הנטל הכלכלי הקיים על האוכלוסייה העובדת ועל המשק בכללותו באופן ניכר", תקף גרדוס.
להערכת האגף, במידה והאוכלוסייה הנמצאת כיום במעמד "תורתו אומנותו" הייתה מתגייסת בדומה לאוכלוסייה היהודית הלא-חרדית, ניתן היה לקצר את משך שירות החובה בכ-7 חודשים לכולם.
לחילופין, במידה ואוכלוסייה זו הייתה מתגייסת לשירות החובה בדומה לאוכלוסייה היהודית הלא חרדית, ניתן היה לצמצם את היקף ימי המילואים הצפויים להיות מופנים לתעסוקה מבצעית בשנת 2024 (ובשנים הבאות ככל והיקף הימים יישאר דומה) בכ-486%.
כך למשל, לוחם מילואים שהיה צפוי לשרת 36 ימים בתעסוקה מבצעית, עם גיוס אוכלוסייה זו היה צפוי לשרת כ-5 ימים בלבד. עוד יודגש כי מתן מענה לצרכים הביטחוניים על ידי חיילי חובה, תוך צמצום שירות המילואים, הוא בעל משמעות כלכלית גבוהה במיוחד, המוערכת בכ-1.7 מיליארד שקל בשנה, שכן תחלופה זו צפויה לצמצם את עלות השירות למשק בעשרות מונים.
לפי ניתוח אגף תקציבים, "לדפוסי התעסוקה של הגברים החרדים צפויות להיות השלכות מאקרו כלכליות משמעותיות: בשנת 2065 צפויה פגיעה בתוצר שתעמוד על כ-13% המשקפת ירידה בשיעור מקביל ברמת החיים של כלל אזרחי המדינה. בנוסף,יהיה צורך בהעלאת המיסים הישירים ב-16% על מנת לשמור על אותה רמת שירותים שהמדינה מספקת ללא הגדלת הגירעון".
בכירי משרד האוצר, שלא נוהגים להביע את דעתם בכל יוזמת חקיקה שנמצאת על השולחן - בחרו דווקא להוציא את עמדתם על חוק שירות הביטחון, זאת לאחר שלא שיתפו אותם בהליכים (כמקובל) ואומרים: "הן צפויות להביא להשפעות כלכליות מרחיקות לכת בהיבט התקציבי והמשקי, ולגידול ניכר בנטל הבטחוני המוטל על הפרט".
המסמך מדגיש את הנזק העתידי הצפוי: "קביעת גיל פטור, ובפרט גיל פטור גבוה, 'דוחפת' את הצעיר החרדי להישאר בישיבה על פני השתלבות בשוק העבודה. קביעת גיל פטור, ובפרט גיל פטור גבוה העומד על 35 שנים כפי שנשקל בהצעה הנוכחית, צפוי להביא להשפעות שליליות בהיקפים משמעותיים, וליצירת נזק ארוך טווח למשק הישראלי והכלכלה הישראליים.
"שימוש במתווה זה או דומה לו מהווה שחזור של טעויות העבר, המביאות לכך שהמשק והחברה בישראל משלמים מחיר כבד ומכופל: בהיבט הביטחוני, נתוני הגיוס של הציבור החרדי אינם עולים על אלפים בודדים בשנה ובפועל ניתן פטור לרובם המוחלט. בהיבט הכלכלי, ההתניה בין אי-גיוס גברים חרדים לבין אי-השתלבותם בשוק העבודה הביאה כאמור ליצירת דפוסי תעסוקה המייצרים נזקים ארוכי טווח לכלל המשק. על כן,
"יודגש כי לא קיימת אינדיקציה לכך שהעלאת גיל הפטור צפויה לגרום לבחורי הישיבות להתגייס במטרה להסיר מעצמם את המגבלות המושתות עליהם במסגרת ההסדר, כך שטיעונים העולים בעניין זה אינם אלא 'חשיבה אופטימית'. לעומת זאת, הנזק הכלכלי הינו ממשי ואין עליו עוררין.
"יתרה מכך, ניסיון העבר מלמד על כך שבמסגרת המנגנון הקיים, יעדי גיוס סבירים אינם בני השגה, אך גם במקרה של עמידה מלאה ביעדי הגיוס כפי שיקבעו -בעתיד הקרוב מדינת ישראל תאסור בחקיקה על כ150,000- גברים חרדים להשתלב בשוק העבודה. לשם המחשה, סך היקף הגברים החרדים המועסקים כיום הינו כ110,000- איש. לכן, יש להדגיש את המשמעות הכלכלית ההרסנית של איסור זה דווקא עבור האוכלוסייה שהשתלבותה בשוק העבודה הינה כה קריטית עבור מדינת ישראל".