חייבים לבנק כסף? פרנסתכם נפגעה במלחמה? בשבועות האחרונים אנו מתרשמים כי הבנקים איבדו את סבלנותם לחייבים ואנו חווים עלייה במספר ההליכים המשפטיים שננקטים נגד חייבים - עוסקים מורשים, אנשים פרטיים או חברות. בנק לוחץ ורודף זו בעיה, מה הפתרונות האפשריים והדרכים הטובות והאפקטיביות ביותר להתמודד עם מצב כזה?
האם ניתן להגיע להסדר עם הבנק לגבי פריסה או מחיקת חוב, ללא מעורבות של בית משפט?
בהחלט. הבנקים וכן נושים מוסדיים כגון עיריות נוהגים ליזום מעת לעת פניה מרוכזת לחייבים על מנת להגיע עימם להסדרים פרטניים, בעיקר בסופי שנה כדי שיוכלו להציג במאזניהם השנתיים תוצאות עסקיות משופרות. התמריץ להסדרים מעין אלה הוא שיקול אפשרויות הגביה הפרקטיות. הניסיון מלמד שהבנק יעדיף את ההסדר על פני מאבק משפטי שכרוך בעלויות.
ישנם מספר משתנים שהבנק לוקח בחשבון בעת קבלת החלטה כמו 'גיל' החוב (ככל שהחוב יותר ותיק, כך הסיכוי לגמישות הבנק יותר גבוהה); גיל החייב (ככל שהחייב מבוגר יותר, כך תגדל הנכונות להקלות); כשאין נכסים לממש (ככל שמדובר בחייב בעל נכסים שקשה או שאי אפשר לממשם) תגדל הנכונות להקלות בהסדר.
ומה אם הבנק מסרב לנהל משא ומתן לגבי פריסה או מחיקת חלק מהחוב?
אם לא ניתן לשקם את העסק על ידי ביצוע שינויים ארגוניים, יש לשכור עו"ד חדלות פירעון, שיפעל באחד משני האפיקים האפשריים: קבלת צו שיקום או הסדר חוב.
הגשת בקשה למתן צו לפתיחת הליכים לממונה (כונס הנכסים הרשמי או משרד המשפטים). עם קבלתה יעוכב ההליכים והתיק יועבר לבית המשפט, כאשר שבסופו של ההליך המטרה היא קבלת צו לשיקום כלכלי/הפטר לאלתר. בקשה לאישור הסדר חוב לבית המשפט המוסמך עוד בטרם מתן צו לפתיחת הליכים ואף לאחר מתן צו כאמור או לבית המשפט או ללשכת ההוצל"פ (בגין חובות נמוכים).
בפנייה להסדר נושים מדובר בהליך זריז (הליך שבו ניתן צו לפתיחת הליכים הוא עדיין ארוך ומורכב יחסית שבדרך כלל לוקח בממוצע בין 4-6 שנים). בית המשפט מעודד הסדרי נושים והרחיב את "הסדר הקורונה" ולמעשה כל עסק יכול ליהנות מהסדר נושים של הקורונה גם בלי קשר ישיר למצב הקורונה.
.
מתי מוטב לבעל חוב לפנות להליך חדלות פירעון מלא (בעבר נקרא 'פשיטת רגל' או 'פירוק')?
במקרים מסוימים ובמיוחד כשאין נכסים ממשיים למימוש, יכול חייב שהוא בעל חובות בסכומים גבוהים, אשר אינו יכול לפרוע חובותיו, לפנות להליך של פשיטת רגל, שבסיומו בתמורה לתשלום חלק קטן יחסית מחובותיו, הוא יוכל לזכות לפתוח דף חדש בחייו, לעומת מצב שבו במסגרת ההוצאה לפועל הוא יאלץ להמשיך ולשלם כל חייו, מבלי כל יכולת ממשית להמשיך בשגרת חייו, לצבור רכוש וכו'.
הליך חדלות פירעון של יחיד (פשיטת רגל) צריך להיות מוצא אחרון להתמודדות עם חובות ולאחר שמוצו אפשרויות קודמות כגון להגיע להסדר פריסת חוב עם הבנקים, שהם, עדיין, בד"כ הנושים המרכזיים. צריך לדעת שמייד עם מתן צו פתיחת ההליכים, יינתן צו עיכוב יציאה מן הארץ, הגבלה במשיכת שיקים מחשבון הבנק, החזקת כרטיס אשראי ללא קרדיט (כגון כרטיס אשראי דביט), איסור לייסד תאגיד או להיות בעל עניין בתאגיד אלא באישור הממונה וכו'.
הליך פשיטת הרגל כיום נועד לשקם את החייב ולהחזירו לחיים הכלכליים. הליך הגבלת החייב באמצעים במסגרת הליכי הוצאה לפועל מביא להתמשכות הליכי ההוצאה לפועל, דבר שאינו מביא תועלת לחייב ו/או לנושים ו/או למערכת ההוצאה לפועל שעליה נופל נטל ניהול מס' עצום ורב של תיקים.
אין ברשותי את הסכום שנדרש לשלם לצורך הסרת העיקול. מה הן האפשרויות שעומדות בפני?
במידה והגורם המעקל הוא משרד ממשלתי, יש לפנות במישרין לאותו גוף ממשלתי ולהגיע עימו להסדרים פרטניים שיאפשרו את הסרת העיקול. גורמים ממשלתיים מעריכים מאוד אנשים שפונים אליהם ביוזמתם ומגלים רצינות ברצונם להסדרי את החובות.
במידה ומדובר על תיק שנפתח בהוצאה לפועל?
ניתן לפנות בהליך של חדלות פירעון שסופו קבלת הפטר גם ללשכת ההוצל"פ. ניתן אף לפנות בהסדר נושים ללא מתן צו לפתיחת הליכים גם בהוצאה לפועל לבעלי חובות נמוכים. ככלל כאשר נפתח תיק חדלות פירעון בסכומים נמוכים כיום כ-166,000 שקל מופנית הבקשה לרשות האכיפה והגבייה ושם לא יינתן צו לפתיחת הליכים עד שיעשה נציג הרשם נסיון להסדר נושים רק אם הסדר זה לא יצלח ייתן הרשם צו לפתיחת הליכים.
האם משרתי המילואים זכאים להגנה מפני הליכי גביה?
מאז המלחמה בתי המשפט ואף הממונה מתחשבים בנסיבות הכרוכות במצב ופועלים ברגישות בהליכי חדלות הפירעון של חייבים. בתחילת נובמבר 23 נכנס לתוקף חוק מענקים מיוחדים שמטרתו להבטיח שמענקים שהוענקו בתקופת מצב החירום, מכוח החלטות ממשלה, יהיו מוגנים מפני עיקול. החוק משפיע גם על האפשרות להעביר את הכספים לקופת הנשייה בהליכי חדלות פירעון.
יצוין, כי היקף ההגנה, שיינתן למענקים השונים, לא יהיה בהכרח אחיד וייתכן שיהיו מענקים שניתן להעבירם לקופת הנשייה. המאפיינים השונים של המענקים, עשויים לשנות את האופן שבו יש להתייחס אליהם במסגרת הליכי חדלות פירעון (לדוגמה: האם מדובר במענק שהוא מחליף שכר או מענק שנועד לצורכי קיום בלבד).
אגב, בתקופת מצב החירום המיוחד יינתנו הקלות לכול החייבים בתיקי ההוצאה לפועל ולא יבוצעו נגדם הליכי עיקול ותפיסת מיטלטלין,תפיסת רכב ,מסירת הודעת םינוי וצו פינוי (למעט פינוי מושכר כאשר הזוכה הוא יחיד) וצו הבאה.
כמו כן יינתנו הקלות מיוחדות לחייבים המשתייכים לאוכלוסיות שנפגעו מהמלחמה (זכאי הגנה וקרובי משפחתם) כגון חיילים; שוטרים; סוהרים; כבאים; הרוגים; חטופים או נעדרים; פצועים; ומפונים לגבי חייבים כאלו לא ניתן לפתוח תיק הוצאה לפועל חדש וכן לא ניתן לנקוט הליכי עיקול צד ג' עיקול משכורת, מימוש עיקול כספי זוכה, כמו כן לא ניתן לבצע צו מאסר בתיק מזונות וביצוע פסק דין לפינוי מושכר. (אלא אם ראש ההוצאה לפועל הורה אחרת מטעמים מיוחדים).
הכותב הוא עו"ד עופר שפירא, מגדל רסיטל, העוסק בייצוג נושים וחייבים בהליכי חדלות פירעון.