נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון השתתף הבוקר בוועידה הכלכלית של מעריב ו-וואלה והתייחס לחוק הגיוס, תקציב המדינה לשנתיים הקרובים והסכנה לירידת דירוג האשראי על ידי חברות הדירוג הנוספות.
ירון נשאל איך ישראל נתפסת בעיני משקיעים מארה"ב, ואמר כי "ברור שהמותג הישראלי והסנטימנט הישראלי מאוד חשוב לכלכלה. הקולות מעורבים: מצד אחד, אנחנו שומעים הרבה תמיכה, אנשים שמבינים את ההתמודדות הקשה עם נושא הטרור והמלחמה, ומצד שני שומעים גם ביקורת על הימשכות המלחמה והתמונות שיוצאות מעזה. אני כבר תקופה ארוכה מדבר עם הרבה מאוד משקיעים וגורמים כלכליים, ולאורך זמן כמובן שהביקורת גוברת, אך יחד עם זאת מבינים את העוצמות. אנחנו מסבירים לגופים הבינלאומיים את העמידות של הכלכלה הישראלית, ואנחנו רואים בשווקים בינתיים יציבות וגיוסי הון. מצד שני, ראינו שאנחנו כבר מתומחרים עם פרמיית סיכון גבוהה יותר, וכמובן שכל הזמן מתבוננים על התהליכים הפנימיים בו ובוחנים אותם".
המלחמה הנוכחית שונה מהמלחמות האחרות. מודי'ס הורידה את הדירוג, מה אתה אומר לחברות הדירוג האחרות שצפויות להוריד את דירוג האשראי?
"אין לי כדור בדולח ואני לא יודע מה שתי חברות דירוג האשראי הנוספות יחליטו, אבל אני יודע שכשהן מגיעות לכאן הן מדברות עם בנק ישראל, ואנחנו משקפים להם את החוזקות של הכלכלה הישראלית. יש לנו דינמיות, יכולת יצירה, הייטק שהוא הרבה יותר חזק בשנים אלו מאשר ב-2001, בתקופת האינתיפאדה השנייה. הם מבינים את זה וגם מודי'ס הצביעו על זה. חשוב מאוד לשדר להם שאנחנו מודעים לחשיבות מסגרת התקציב, שתהיה מספיק שמרנית, ובתוך אותה מסגרת יהיה קשה ותהיה השקעה בנושא מנועי צמיחה".
אבל אנחנו לא מדברים בתיאוריה. תקציב 2024 עבר, ואותם אתגרים קיימים בתקציב.
"לגבי התקציב, אני אגיד שיש לו שני אספקטים. פעם אחת המסגרת, ופעם אחת הרכיבים. לגבי המסגרת, אני חושב שנעשו צעדים משמעותיים לגבי ההתאמות ל-2024 וככל שיבשילו שאר הדברים גם לגבי 2025".
שם חסרים עדיין 6 מיליארד שקלים.
"זה נכון, ההשפעה היא בעיקר לאחר 2025, אבל חשוב להכניס את מס הפחמן ונושא מס הרכישה, שיביאו להתאמות הרצויות, כך שיחס החוב-תוצר שלנו לא ימשיך לעלות. זו המסגרת, ובתוכה, מה שלא נעשה זה צעדים הרבה יותר אגרסיביים לטובת מנועי צמיחה. אנחנו מדברים כאן על דברים שני מדבר עליהם לאורך כל שנות כהונתי. אני מדבר על נושא תשתיות, חינוך ולימודי ליבה. לוודא שתהיה השתתפות גדולה יותר של גברים חרדים. ללא זה הכלכלה לא תוכל להמשיך לצמוח".
על נושא הגיוס אמר אמיר כי, "אנחנו ערים לשיח ער בנושא הזה בתקופה האחרונה, ואני רוצה לחדד שני אספקטים. נושא אחד זה נושא התעסוקה, כפי שהזכרתי. יש כאן שני תתי נושאים. הראשון הוא להגביר את התעסוקה, מנושא הקצבאות ועד המסים, ולהגדיל את התמריץ לתעסוקה. הנושא השני הוא הפריון, בהנחה שאתה מצליח להביא את האנשים לתעסוקה. אנחנו מבינים על פי מערכת הביטחון שיש צורך בעוד כח אדם שישתתף בתמיכה המערכתית בנושא הצבאי. כל חוק שיהיה צריך להיות אפקטיבי בהעלאה ניכרת של השתתפות החרדים בשירות הצבאי, וכל זאת תוך שלא יוצרים תמריצים שליליים לתעסוקה".
החוק הנוכחי אפקטיבי?
"החוק הזה מתגלגל. ראינו שהיו בו הרבה שינויים, בוודאי שהעלאת גיל הפטור לא תורם לתעסוקה והוא אכן ירד. כרגע זה ברמה מאוד כללית בנושא של מכסות ותמריצים שליליים וחיוביים. העקרון צריך להיות ברור: כל חוק שיעבור צריך להגדיל את שיעור הגיוס בשיעור ניכר, תוך שמירה על כך שלא יהיו תמריצים שליליים להגברת התעסוקה של החברה החרדית בעתיד".
יש ביקורת לעתים פופוליסטית של פוליטיקאים על בנק ישראל. האם זה מסכן את מעמדו בעולם?
"יש ביקורת לגבי המדיניות המוניטרית והריבית וכיוצא בזה, ולצערי זה הרבה פעמים מחוסר הבנה של הצורך והמדיניות המוניטרית למגר את האינפלציה, שאם לא נמגר אותה תפגע קשות בכלכלה, ובראש ובראשונה בחברות החלשות. זו הנקודה הראשונה לגבי המדיניות הזו. בנוסף, יש כל מיני הצעות חוק, חלקן מדברות על כניסה בשיקולים של הוועדה המוניטרית כנגד נושא של תחרות בעולם הפיננסי. זה מסוכן לחלוטין. חלקן מדברות על מתן אשראי כנגד פיקדונות של גופים לא מפוקחים, וזה סופר מסוכן".
"לגבי הנושא של התערבות בוועדה המוניטרית, צריך להבין שהחשיבות של עצמאות של מוסדות בעיני גופים בינלאומיים... הנושא זה עצמאות של הבנק המרכזי הוא קריטי, וככל שתהיה פגיעה בו זו תהיה פגיעה אנושה לכלכלה על ידי אותם גורמים ששאלת אותי לגביהם. איך ביידן אמר? DON'T. נמצא פה שר האוצר, ואני מדבר עם משקיעים. חשוב לי ששר האוצר יבין שכל פגיעה בנושא הזה היא פגיעה בכלכלת ישראל, בעיקר בעיניים של הגופים הבינלאומיים".