תדמיינו שהכסף עובד בשבילכם, אבל באמת עובד ובאמת בשבילכם, גם ללא שאתם צריכים להחליט להזיזו כרגע מחשבון העו"ש שלכם. או שעת רכישתכם באון-ליין לא תצטרכו שוב להוציא את כרטיס האשראי כדי לבדוק את שלושת הספרות בגב הכרטיס.
מה אם לא הייתה ביורוקרטיה מרגיזה שהפכה לכר של טעויות המנוצלות על ידי גורמים פליליים ואחרים להונאה דוגמת הונאות הגיל השלישי, והעמלות על הפעולות היו קטנות עד כדי נעלמות?
אין צורך יותר לקוות, כי העתיד כבר כאן. באיחור של 9 שנים לאחר המלצת וועדת שטרום להגברת התחרות בענף הבנקאות והפיננסים, ביוני הקרוב עתיד להיות מיושם חוק שבא להסדיר את כל תחום התשלומים בישראל, ושמו החוק ל'הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום'.
מטרתו לעורר תחרות בין שחקני הפיננסיים השונים דוגמת הבנקים, שהינם המרכזיים בענף, בין היתר על ידי הכנסת שחקנים זרים גדולים לשוק המקומי, ובכך לאפשר תחרות על הכסף של כולנו, שתוביל להוזלת העמלות הן מצד העסקים והן מצד משקי הבית והצרכנים הפרטיים.
כדי לסבר את העין על כמה כסף מדובר אזכיר כי הכנסות הבנקים מעמלות עו"ש והחזקות כרטיסי אשראי, לדוגמה, עמדו בשנת 2022 על כ-6 מיליארד שקל, שהם כ-29 שקל לחודש לכל חשבון בממוצע.
אם לא די בכך, אזי על כ-506 מיליארד שקל ששכבו בחשבונות העו"ש של כולנו עד סוף מרץ 2023, על פי נתוני בנק ישראל, הרווחנו בממוצע כ-2%-3% בשנה (תלוי בבנק בו נמצא חשבון העו"ש).
וכאן בדיוק נכנס החוק החדש לתמונה. על ידי יישום עקרונות האסדרה האירופאיות (PSD ודומיו) החוק מאפשר כניסה של שחקנים חדשים לשוק הישראלי, שיוכלו לנהל עבורנו את חשבון התשלום, הפיקדונות והחסכונות שנפתח אצלם, ולהציע לנו שירותי סליקה ותשלום שונים.
אותם עקרונות וחדשנות הנמצאים כבר בחוק כדוגמת 'פעולת ייזום תשלום', המבטלים את הצורך במתווכים דוגמת חברות כרטיסי האשראי, צפויים להוביל לחיסכון משמעותי בתשלומי העמלות של הצרכנים הפרטיים והעסקים הקטנים.
זאת כיוון שהשירותים הפיננסיים המקומיים יצרו לעצמם מעין אקוסיסטם של עבודה תפעולית הרלוונטית רק להם ולבנקים מהן הגיחו לעולם. אך בעזרת החוק החדש תיווצר הזדמנות גם לפינטקים חדשניים, המהווים חלופה אמיתית לכרטיסי חיוב ושיקים שעולים לציבור כסף רב.
לצד בשורת נגישות העסק לצרכן וחיתוך העמלות והביורוקרטיה, ישנה בשורה גדולה אף יותר במסגרת החוק הנוגעת בתחום הפיקדונות בישראל.
במסגרת החוק החדש יוכלו אותם נותני שירותי תשלום חדשים להציע ללקוחותיהם ריבית על הכספים ש"חונים" ביתרת הזכות בחשבונות התשלום שלהם (חשבונות העו"ש), ולמעשה להתחרות בבנקים שהיום הם בין היחידים שרשאים להחזיק בפיקדונות הציבור.
כך כל אחד מהבנקים המקומיים ייאלץ להתחרות על כספי הישראלי הממוצע אל מול נותן שירות צרפתי, גרמני, הולנדי, אנגלי או אמריקאי, בין אם מדובר בבנק זר ובין אם בפינטק חדשני.
לצד זאת, בישראל כמו בישראל, לא הכל עובר חלק - ועל הפינטקים המבקשים להיכנס לתחום לשים לב במיוחד לרגולציה הנדרשת, שלמרות שהינה מאפשרת התאמה לחלקים מזו האירופאית, עדיין נשארת מחמירה בהגנתה על המערכת המקומית.
לפיכך, המבקשים להיכנס לתחום צפויים לעבור במספר מהמורות קעורות בדרכן אל מאות מיליארדי השקלים הנכספים של הציבור הישראלי, ולעמוד בכללי האסדרה החדשה המרובים, לצד התאמתם לחוק החדש במידה ומדובר בשחקן קיים.
השחקנים הקיימים אולי עדיין לא חוששים מהחוק החדש, או לפחות לא מראים זאת, אבל החוק החדש עתיד לשנות את התנהלות הכספים של כולנו, ואם נשכיל לבחון את החלופות, נוכל בוודאות להישאר עם פלוס גבוה יותר בחשבון התשלום שלנו.
הכותבת הינה עורכת דין, שותפה, ראש תחום רגולציה פיננסית במשרד עורכי הדין שבלת ושות'.