וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

פרידה מפורץ דרך: הדברים שלמדנו מפרופ' דניאל כהנמן

עודכן לאחרונה: 28.3.2024 / 8:14

זוכה פרס נובל שנפטר אתמול בגיל 90 היה פסיכולוג שהסביר איך בני אדם מקבלים החלטות ולמה הן שונות כל כך מאלה שחוזים מודלים כלכליים: "ככל שקל לנו יותר להסביר את העבר, כך קשה יותר לקבל שהעתיד קשה לחיזוי. הלקח הנכון שיש ללמוד מהפתעות הוא שהעולם מפתיע"

בווידאו: הכרזה על הזוכים בפרס נובל לכלכלה/צילום: רויטרס

אמש הלך לעולמו פרופ' דניאל כהנמן, פסיכולוג קוגנטיבי ישראלי-אמריקאי אשר זכה בפרס נובל לכלכלה בשנת 2002. כהנמן היה פורץ דרך בחקר קבלת ההחלטות והכלכלה ההתנהגותית. כהנמן ושותפיו במהלך השנים עסקו בכיצד מקבלים בני האדם החלטות בנסיבות כלכליות שונות, מדוע החלטות אלה פעמים רבות נראות כלא רציונליות ורחוקות ממה שחוזים מודלים כלכליים.

ההסבר לפער זה היה בסיבות פסיכולוגיות, למשל קושי לשנות ו"העדפת המצב הקיים", חוסר יכולת להכיל הפסד ("שנאת הפסד") אשר מונעת מאנשים לקחת סיכונים מחושבים מוצדקים, וכיצד הדרך שבה מוצגים הדברים תשפיע על אנשים לקבל החלטה, גם כאשר שתי האפשרויות שעומדות בפניהם זהות מבחינת סיכויי ההפסד והרווח.

כאשר קיבל פרס נובל נאמר בהחלטה כי כהנמן "הניח את היסודות לשדה מחקר חדש. ממצאיו העיקריים קשורים להליך קבלת החלטות במצבי לחץ וחוסר ודאות, שבהם הראה כיצד החלטות של בני אדם (במצבי חוסר ודאות) שונות לחלוטין מאלה הנחזות על ידי מודלים כלכליים סטנדרטיים".

ב-2013 קיבל את מדליית החירות, העיטור האזרחי הגבוה ביותר שמעניק נשיא ארה"ב. הפרס מוענק למי שהשיא תרומה יוצאת דופן לארה"ב. יחד עם כהנמן קיבלו אותו באותו השנה ביל קלינטון ואופרה וינפרי.

ברק אובמה ודניאל כהנמן. רויטרס
כהנמן מקבל את מדליית החירות מנשיא ארה"ב לשעבר ברק אובמה, ב-2013/רויטרס

הסולידית, הלא היא דורין הרטמן, הכובת בלוג פופולרי בנושאי כלכלה וחיסכון, נפרדה מכהנמן וסיפרה על הדברים שלמדה ממנו:

1. חרטה עתידית היא ההגדרה הטובה ביותר לסיכון. משקיע נבון צריך לדעת לפתח, לתרחש ולדמיין איך ירגיש אם הדברים יתפתחו שלא כמצופה.

2. אנחנו לא הופכים חכמים יותר או טובים יותר בחיזוי העתיד רק משום שזה עתה הופתענו. טעויות שנגרמו בגלל הפתעות נובעות מכך שהעולם קשה לחיזוי. "הלקח הנכון שיש ללמוד מהפתעות הוא שהעולם מפתיע."

3. ככל שקל לנו יותר להסביר את העבר, כך קשה יותר לקבל שהעתיד קשה לחיזוי.

4. קל יותר לזהות שגיאות של אחרים מאשר את שגיאותינו שלנו.

5. בני אדם לא מצטיינים בהפנמה של מספרים גדולים מאד או קטנים מאד. הגרלות הפיס הן דוגמה טובה: סכומים ענקיים, סיכויים זעומים.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

התהליך המסקרן של מיחזור אריזות מתכת

בשיתוף תאגיד המיחזור תמיר

6. שינוי דעה מעיד על צמיחה אינטלקטואלית, והוא עדיף על החזקה עיקשת בדעה קיימת, גם אם ויתור על אותה דעה כרוך בנזקי מוניטין או בעלויות שקועות.

7. אפרופו עלויות שקועות, אי אפשר לכתוב טקסט ששווה לקרוא, אם את לא מחויבת להשמדה מוחלטת של טקסט שלא שווה לקרוא.

8. המוח האנושי לא מצטיין בשחזור מצבי ידע קודמים. מרגע שאימצת תפיסת עולם חדשה, את מתקשה להיזכר במה שהאמנת בעבר.

9. זה נכון גם באופן צופה פני עתיד: אנשים מתקשים לדמיין כיצד ההעדפות שלהם ישתנו בעתיד. זו הסיבה שיעדים פיננסיים שאנחנו קובעים היום ייראו כאילו נקבעו עבורנו על-ידי אדם זר בעתיד. ודווקא בגלל זה, לפעמים עדיף לוותר עליהם ומה שיותר מהר.

10. קשה מאוד לצפות אושר, כל שכן לכמת אותו.

11. אנשים לא מקבלים החלטות בהסתמך על מספרים, אלא בהסתמך על סיפורים.

12. "ביטחון עצמי גבוה מעיד על כך שמישהו טווה במוחו סיפור קוהרנטי - לא שהסיפור בהכרח אמיתי".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully