תחום שינוע סחורות ומטענים מהווה גורם בסיסי ומרכזי בתפקוד המשק הישראלי. אך יחד עם התרומה לקידום הכלכלה, תחום זה טומן בחובו השפעות שליליות על המשק. כתוצאה מנסועת המשאיות, עומדות השפעות שליליות על כ-12 מיליארד ₪, מתוכם כ-8 מיליארד ₪ כתוצאה מגודש, כ-1.5 מיליארד ₪ כתוצאה מתאונות דרכים, כ-1.5 מיליארד ₪ כתוצאה מזיהום אוויר ו כ-1 מיליארד ₪ כתוצאה מפגיעה בתשתיות.
באוגוסט 2020, הוקמה ועדה בין משרדית בראשות משרד התחבורה לגיבוש ויישום תכנית אב לתנועת סחורות ומטענים. את הועדה מובילה, מנהלת אגף פיקוח ובקרת רכב לכבישים וארגונים במשרד התחבורה הגברת דלית רגב ואנוכי עומד בראש מנהלת היישום.
כתוצאה מפעילות הוועדה שהוביל משרד התחבורה, גובשה תוכנית אופרטיבית הכוללת שורה של יוזמות, שתכליתן לטפל בהחצנות השליליות על המשק ישראלי ועל ידי כך לסייע בצמצום יוקר המחיה. כיווני פעולה עיקריים מתחלקים לארבעה תחומים: פיתוח תשתיות, קידום טכנולוגיות, פיתוח מערכות מידע ושינוי מדיניות ותהליכים.
להלן פירוט כיווני הפעולה עיקריים:
תשתיות
במסגרת העבודה בוצע מיפוי הצורך בתשתיות עבור המשאיות בפריסה ארצית, התקבל תקציב והתשתיות נמצאות בשלבי תכנון וביצוע מתקדמים.
• מפרצי הבדיקה, מאפשרים למשטרת ישראל ומשרד התחבורה לבדוק את תקינות המשאיות.
• מפרצי העצירה ואזורי המנוחה נועדו לכסות על הפער במקומות עצירה במטרה לאפשר לנהגים הפסקה, מנוחה והתרעננות.
• הקמת חניוני הלילה חיונית כדי למנוע מקומות חנייה מאולתרים כגון שולי מחלפים שעלולים לסכן את משתמשי הדרך, וכן כדי להקל על הגודש ולמנוע תאונות קשות בתוך היישובים.
• הצורך בנתיבי זחילה ומפרצי עקיפה נובע מכך שבקטעי דרך בעלי נתיב אחד לכל כיוון משאיות גורמות להפחתה ניכרת במהירות בעקבות כך נוצרות שיירות אשר גורמות לעיכוב כלי הרכב האחרים.
• הרשות הלאומית לתחבורה ציבורית ורכבת ישראל מקדמים תת צוות של הועדה בנושא העברת תנועת סחורות ומטענים לרכבת על ידי הקמת מסופי מטענים ושלוחות, כאשר היעד הינו לעלות אחוז סחורות ומטענים המועברים ברכבת מ-5% ל-20%.
טכנולוגיות
• אכיפה באמצעות מערכת שקילה בתנועה, אכיפת ממדים ומניעת התנגשות בגשרים, אכיפת איסור עקיפה ואיסור כניסה. נכון להיום 20% מהמשאיות שנוסעות במשקל עודף גורמות ל-60% נזק לתשתיות הכבישים ובנוסף לכך פוגות בגשרים לאור חריגה בגובה. שימוש בטכנולוגיה לאכיפה אלקטרונית טומן בחובו פוטנציאל לשיפור בבטיחות וצמצום משמעותי בפגיעה בתשתיות. פורסם מכרז בנושא וגם מתבצעת שינוי חקיקה שתאפשר שימוש בטכנולוגיה.
• נכון להיום לא קיימים פתרונות למשאיות חשמליות מעל 16 טון על בסיס סוללה בלבד, כמו כן לא נבחן נושא של משאית אוטונומית בישראל. במסגרת העבודה מקודמים פיילוטים של טעינה מהכביש ופלטוניג - שיירת משאיות אוטונומית. על בסיס תוצאות הפיילוטים תגובש מדיניות בתחום.
מערכות מידע
• כיום מובילי המטענים מחויבים למלא שטרי מטען באופן ידני בטרם נסיעתם. מסקירת המצב הקיים, עולה כי התיעוד בשטרי המטען לוקה בחסר. מערכת שטר מטען דיגיטלי שפותחה בנתיבי ישראל תסיע לכוחות הכיבוי וההצלה בהתמודדות עם אירועי חומרים מסוכנים ותביא לפינוי מהר יותר של הציר.
• בנוסף, מתבצע מיפוי נתונים גשרים ברמה ארצית עבור מערכת לניווט הובלות מטענים חורגים, פיתוח מערכת לניטור רכבים מזהמים ופורסם קול קוראה לעידוד הקמת מערכת לשיתוף הובלות לאור העובדה שכ-40% מהמשאיות בישראל נוסעות ריקות.
שינוי מדיניות ותהליכים. במסגרת העבודה:
• מקודמת הסטת תנועת משאיות ללילה במטרה להפחית גודש בשעות בוקר וערב על ידי פיילוט במסגרתו תבוצע תגמול לכלל שרשת הלוגיסטית ממשלחים דרך מובילים וכולל קולטים של הסחורה.
• בוצע פיתוח מודול משאיות ששולב במודל תחבורה ארצי במטרה לחזות נכון יותר את העומס בכבישים כתוצאה מתנועת סחורות ומטענים וכתוצאה מכך להקים תשתיות מותאמות.
• מקודם פיילוט למרכזי שיחלוף לוגיסטיים שמאפשרים לבצע העברת סחורה ממשאיות גדולות למשאיות קטנות בכניסה לערים.
• נבחנת התאמת אופן הובלת חומרים מסוכנים לתקן אירופאי (ADR)
• נבחנים שינוי מגבלות משקל וממדים של הרכבים שיאפשרו מצד אחד לשחרר מגבלות הקיימות היום בתחום משקלים והמידות ומצד שני לחזק תשתיות הקיימות ולהתאים תקנים הנדסיים לבניית גשרים וסלילת כבישים.
בשורה התחתונה, כל תחום פעילות משלים את השני ואם נסתכל קדימה, לבסוף, כל אלו ביחד יובילו לחיסכון משמעותי למשק וכמובן גם להשפיע לבסוף על בטיחות הנסיעה של משתמשי הדרך בכבישים ברחבי הארץ.