וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בנק ישראל מזהיר: תקציב הביטחון עלול להטביע את המשק

עודכן לאחרונה: 31.3.2024 / 12:14

בדוח המסכם ל-2023 דורש נגיד בנק ישראל להקים ועדה ציבורית שתדון הן בצרכי הביטחון והן בצרכים האזרחיים ותקבע מסגרת ברורה לתקציב הביטחון: "למרות הצרכים הדחופים, חשוב שהממשלה תכריע בהקדם מהו הנטל הראוי של תקציב הביטחון תוך ניהול סיכונים מחושב"

נפילת רקטה בקרית שמונה/לפי סעיף 27 א' לחוק זכויות יוצרים

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון קורא לממשלה להקים ועדה ציבורית אשר תדון בצרכי הביטחון של ישראל ותקבע מסגרת לתקציב הביטחון העתידי, אשר ייקח בחשבון הן את הצרכים הביטחוניים שגדלו משמעותית והן את הצרכים האזרחיים, תוך התחשבות בפריון העבודה הנמוך במשק, ביחס החוב תוצר ובמסים המושתים על הציבור, כך לפי דוח בנק ישראל לסיכום 2023. "ההוצאה הממשלתית לביטחון בישראל היא הגבוהה ביותר, במונחי תוצר, בקרב המדינות המפותחות, על אף מגמה ארוכת טווח של צמצומה", מוסבר בדוח.

מלחמת "חרבות ברזל" השפיעה על פעילות המגזר הממשלתי באופן ניכר: ברבע הראשון ללחימה נסקו ההוצאות הציבוריות, הן הביטחונית והן האזרחית, והכנסות הממשלה התכווצו בשיעור חד. גירעון הממשלה הסתכם בשנת 2023 ב-6.7 (4.1) אחוזי תוצר, ויחס החוב לתוצר גדל מ-60.5 ל-61.9 אחוזי תוצר.

מעבר לעלויות התקציביות, להגדלת הביקושים של מערכת הביטחון יש גם עלויות כלכליות עקיפות משמעותיות שביניהן כניסה של צעירים באיחור לשוק העבודה, פגיעה במגזר העסקי והאזרחי בשל שירות מילואים משמעותי והרחבת צבא הקבע, וכן כי הגדלת הייצור והמו"פ הביטחוניים באים על חשבון משאבים למגזרי התעשייה וההיי-טק ששורר בהם מלכתחילה מחסור בעובדים.

"אירועי ה-7 באוקטובר עוררו מחדש את הדיון הציבורי בגודל הרצוי של תקציב הביטחון ובעלויות שהוא מטיל על המשק. תוואי עתידי של המדיניות הפיסקלית יידרש לקבוע מחדש את סדרי העדיפויות באופן אמין, שייצור ודאות תקציבית למערכת הביטחון, לצד גידור של הפגיעה בתקציבי המשרדים האזרחיים ועליית נטל המס על הציבור", כאשר גידול התקציב ללא התייחסות למרכיבים אלה עלולה לפרוץ את המסגרת הרצויה של יחס חוב-תוצר.

בבנק ישראל מתריעים כי "למרות הצרכים הדחופים של הטווח הקצר חשוב שהממשלה תכריע בהקדם מה גודל תקציב הביטחון והיקף כח האדם הרצוי בטווח הארוך, תוך איזון בין הצרכים הביטחוניים, מחד גיסא, לבין העלויות התקציביות והעקיפות של הגדלת ההוצאה הביטחונית שיושתו על המשק הישראלי. ובהתאם לכך, מהם המקורות הזמינים לתוכניות ארוכות טווח לשם קידום המשק הישראלי, לנוכח האתגרים החדשים שנוספו השנה לאתגרים הקיימים ממילא, הנוגעים לפריון העבודה הנמוך בישראל".

פעילות צוות הקרב של חטיבה 7 בשכונת 'חמד', חאן יונס. דובר צה"ל
חיילים בעזה. "ההוצאה הממשלתית לביטחון בישראל היא הגבוהה ביותר, במונחי תוצר, בקרב המדינות המפותחות"/דובר צה"ל

בנק ישראל מקדיש פרק נוסף לטיפול בתושבי ויישובי הדרום והצפון שנפגעו קשות במלחמה, וקורא לשקם ולתמוך באזור כולו תוך טיפול בתשתיות תחבורה, תעסוקה ועוד, לטובת עתידם של אזורים אלה.

"זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה הקימה הממשלה את מִנהלת "תקומה" לשם שיקום חברתי, כלכלי ופיזי של היישובים שבמרחק עד 7 ק"מ מרצועת עזה ותושביהם. עד עתה לא הוחלט על הקמת מִנהלת מקבילה לטיפול בנושאים אזרחיים ושיקומיים הנוגעים ליישובי גבול לבנון שפונו ולתושביהם", מצוין בדוח.

ניתוח המתייחס ליישובים שפונו מגלה פער בין היישובים הכפריים לאלה העירוניים: "האוכלוסייה הכפרית משכילה יותר, שיעורי התעסוקה בקרבה גבוהים יותר, ובהתאם לאלה גם ההכנסות מעבודה גבוהות יותר. למרות האיום הביטחוני התאפיינו ישובי הנגב המערבי בשנים האחרונות בהגירה חיובית אליהם, ובמיוחד לעירוניים שבהם. הגירה חיובית זו, אשר לא קיימת ביישובי הצפון, הושפעה גם ממחירי הדירות הזולים, יחסית למרכז הארץ, מהגדלת היצע הדיור ומפיתוח תשתיות, כגון תחנות רכבת".

בנק ישראל מפרט כי "חשוב שתכנון תהליכים ארוכי טווח - ובפרט לגבי תשתיות תחבורה, תעסוקה ואחרות, חיזוק הרשויות המקומיות ופיתוח כלכלי - יתייחס לכלל המרחב הגיאוגרפי המשותף לאזורי העימות ולחבלי הארץ הסמוכים אליהם, ולא יתמקד רק ביישובים שהוגדרו במסגרת 'חבל התקומה'. זאת כדי לאזן בין הצורך לסייע לאזורים שנפגעו ישירות מהמלחמה לבין הצורך לסייע לאלה שנפגעו ממנה בעקיפין או במידה פחותה, וכן ליהנות מיתרונות לגודל של טיפול באזור כולו ולתמוך בצמיחה אזורית בשנים הבאות".

sheen-shitof

עוד בוואלה!

תרפיית מציאות מדומה: טיפול להתמודדות עם חרדה

בשיתוף zap doctors
בנימין נתניהו ואמיר ירון נגיד בנק ישראל. עמוס בן גרשום / לע״מ,
נתניהו מקבל את הדוח מפרופ' אמיר ירון. "צריכים להיות הרבה יותר עצמאיים ביכולת הייצור של אמצעי הלחימה"/עמוס בן גרשום / לע״מ

ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש ביום חמישי האחרון עם נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון וקיבל ממנו את דו"ח בנק ישראל לשנת 2023, בלשכת רה"מ בירושלים. נתניהו אמר כי "הנתונים העיקריים הם קודם כל שיש סימנים מאוד מעודדים להתאוששות מהירה יחסית גם בשכר, גם בתעסוקה. בנושא כרטיסי אשראי, זה אף עובר את המקום שצפינו שנהיה עוד לפני המלחמה.

"יש כמובן גם משימות, אבל אני חושב שיש כאן הוכחה, שהמשק הוא חזק, שההתאוששות, שחווינו גם אחרי משברים ביטחוניים אחרים ומלחמות אחרות, אנחנו בעצם נמצאים בתוכה כרגע. אני חושב שהדבר הזה זה סימן טוב ומעודד.

"לגבי תקציב הביטחון - אנחנו כמובן צריכים להתאים אותו לצרכים שנתגלו במלחמה הזו, שקיימים גם בעולם. אנחנו צריכים להיות הרבה יותר עצמאיים ביכולת הייצור של אמצעי הלחימה שאנו זקוקים להם.

"אנחנו נעשה את זה, אבל נעשה את זה בצורה אחראית מאוד ובצורה מושכלת, כדי שישראל תהיה עצמאית. אנחנו מבינים שאנחנו צריכים להיות מחוסנים מלחצים חיצוניים, כי אנחנו צריכים לקבל את ההחלטות שלנו. אחת הדרכים לעשות את זה, זה המשק החזק שבנינו כאן ושנמשיך לבנות אותו".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully