הדמוקרטיה הגדולה בעולם שהפכה מוקד עלייה לרגל לעשרות אלפי ישראלים אחרי צבא, כבשה גם את ארנק המשקיעים המקומיים, התרים אחר השקעות בעולמות המתפתחים.
ארבעת קרנות הנאמנות המקומיות המתחקות אחר ביצועי מדדי בורסת הודו, לדוגמה, צמחו בכ-450% בממוצע בשנה שמאז פברואר האחרון (ראו טבלה), והוסיפו לניהולן 417 מיליון שקל מצרפית.
הקרן הגדולה ביותר היא קסם MSCI הודו המנוהלת על ידי בית ההשקעות קסם, שבבעלות חברת הביטוח הפניקס, המנהלת כ-260 מיליון שקל נכון לסוף פברואר השנה לאחר שצמחה בכ-330% מאז פברואר 2023, אז ניהלה כ-60 מיליון שקל.
המשקיעים לא נכנסים לחלל ריק, שכן מספר חברות ישראליות כבר פועלות בהודו מזה שנים לצד נוספות המכוונות אליה כיום פעילות. התעשייה האווירית, לדוגמה, הקימה במהלך 2022 חברת בת בניו דלהי שבהודו, לאחר שכבר ב-2017 דיווחה על עסקאות בשווי כ-2 מיליארד דולר במדינה.
בין החברות הישראליות הנוספות הפועלות בה ניתן למצוא את טבע, IDE, נטפים, חוליות, דגניה סיליקון, אבגול, אדמה, ופינרג'י, המחזיקות בה, בין היתר, מפעלי ייצור ומרכזי מחקר ופיתוח, תוך שיתופי פעולה עם חברות הודיות מקומיות.
בפברואר האחרון גם נחשף בעיתון ההודי Indian Express, כי חברת השבבים המקומית טאואר סמיקונדקטור בוחנת הקמת מפעל שבבים בהודו. על פי הפרסומים עלות הקמתו נאמדת בכ-8 מיליארד דולר, שחצי מהם צפויים להיות מסובסדים על ידי המדינה השנייה בגודל אוכלוסייתה אחרי סין.
מאבק הצמיחה בין הודו לסין החל כבר בשנות ה-2000, כאשר הראשונה ניסתה כל העת להדביק את הפער שנוצר עקב קצב צמיחת השנייה. כך בזמן ששיעור צמיחת התוצר הלאומי הגולמי השנתי של סין עמד בשיאו על 14.2% בשנת 2007, שיעור הצמיחה של הודו לאותה שנה עמד על 7.7%.
אלא שמאז 2007 קצב צמיחת התל"ג הסיני נמצא במגמת ירידה ועל פי נתוני הבנק העולמי שיעורו עמד על 3% נכון לשנת 2022, בעוד הודו הצליחה לקבע קצב צמיחה שנתי בטווח של כ-6%-9% בעשור עד הקורונה, ושיעורו לשנת 2022 עמד על 7.2%.
קרן המטבע העולמית צופה צמיחה של כ-6.5% לכלכלת הודו השנה, הצפויה בשנים הקרובות להפוך לכלכלה ה-3 בגודלה בעולם תוך הגדרתה על ידי הבנק העולמי כ"שחקן משמעותי בכלכלה העולמית".
יש לציין כי הודו עדיין רחוקה מכיבוש הפסגות שסין כבר מהלכת בהן. התוצר הלאומי הגולמי של האחרונה, לדוגמה, עמד על כ-18 טריליון דולר בשנת 2022, בעוד התל"ג של הודו עמד על כ-3.4 טריליון דולר.
נבירה בנתוני המדינות, עם זאת, אינם מחמיאים לסין, ומציגים את מכלול הבעיות עימן כלכלתה מתמודדת כיום דוגמת קריסת הנדל"ן המקומי, ירידה בצריכה הפרטית, תפיחת החוב הממשלתי, והתרחבות פשיטות הרגל.
הודו, לעומתה, נמצאת במגמה הפוכה עם עלייה בצריכה הפרטית, במחירי הדיור, ובייצור המקומי, וחברות ישראליות בחנו כל אותה העת כיצד יוכלו גם הן להנות מאותה צמיחה.
מים רבים זרמו בנהר הגנגס מאז הלכו יחדיו ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, וראש הממשלה נתניהו, יחפים בחוף הים באולגה ב-2017, לצלילי הסבר אנשי המקצוע הישראליים על חדשנות מתקני התפלת המים המקומיים.
בין אם הייתה זו השפעת הצעידה המשותפת של המנהיגים ובין אם אופק הים, הודו הפכה לזירת סחר החוץ ההדדי השביעית בגודלה עבור ישראל, והיוותה 5% מכלל הייצוא הישראלי (צד המכירות הישראליות בלבד) לשנת 2022. המסחר ההדדי אותה שנה עמד על כ-8 מיליארד דולר, ועל כ-5 מיליארד דולר בנטרול יהלומים.
שתי המדינות חיזקו יחסיהן אף יותר מאז ה-7 באוקטובר עם תמיכה פומבית בלתי מסוייגת של ראש ממשלת הודו בישראל, והודו אף עתידה להוות כתובת חליפית לעיקר כוח האדם הסיני והפלשתיני שאבד לישראל כתוצאה מהמלחמה בעזה בתחומי הבנייה.
אז מהו אותו תבלין כלכלי סודי שכה מושך את המשקיעים הישראלים להודו? וכיצד הדבר תורם לנו כלכלית?
רועי שגיב, מנהל השקעות במגדל שוקי הון: "הודו עדיין לא עקפה את סין בהיקפי הסחר שלה עם ישראל, אבל מגמת המסחר בין המדינות נמצאת בצמיחה מתמדת. בשנים האחרונות עיקר הייצוא הישראלי להודו נבע מתחומי הטכנולוגיה, רפואה ומוצרי חקלאות, אך התפתחותה מזמנת הזדמנויות לחברות ישראליות מתחומים נוספים.
"לצד זאת, ישנן חברות הודיות הפועלות בישראל דוגמת תאגיד טאטא, הפועל פה בתחום פיתוח ותחזוקת מערכות מידע באמצעות חברה בת ישראלית, תאגיד רילאינס (Reliance Industries) המשקיע בסטרטאפים ישראליים, וקבוצת אדאני ההודית, שמשתפת פעולה עם חברת גדות הישראלית, שזכתה לפני כשנה וחצי במכרז על נמל חיפה במסגרת הפרטתו, בהשקעה של כ-4 מיליארד שקל.
"עיקר המשיכה להשקעות בהודו סובב סביב הנתונים הכלכליים במדינה, שהתחזקותם ניכרת, בין היתר, בירידה בשיעור העוני, שעל פי הגדרת הבנק העולמי עומד על 2.5 דולר ליום, מ-40.6% בשנת 2004 לשיעור עוני של 12.9% בשנת 2021.
"זו תוצאה של התחזקות הכלכלה שהובילה גם לעלייה בשיעור המתגוררים בערים ל-36%, עלייה בתוחלת החיים לגיל 67 ובנטרול התקופה מאז הקורונה ל-71, לעומת גיל 63 בשנת 2000, ועוד.
"נתונים תומכים נוספים המבטאים את התחזקות הכלכלה הם גובה התוצר של כל עובד הודי שעמד על כ-2,400 דולר בשנת 2022 לעומת תוצר של כ-442 דולר בשנת 2000, ירידת שיעור האבטלה ל-4.7% בשנת 2023 לעומת 8.7% בשנת 2005 וכו'.
"כל אלה סוחפים משקיעים מכל העולם לבחון אפשרויות השקעה בהודו, ביניהם גם משקיעים ישראליים המבקשים להשקיע בשווקים מתעוררים ומחפשים תחליף השקעה לכספים שנותבו בעבר לסין, וכיום מצויה במעין קיפאון".
המשקיעים הישראליים מקבלים חיזוק גם מבסיס קשרי המסחר והידידות בין הודו לישראל, ושגיב מתייחס לזירה המדינית ומזכיר, כי בשבועות הקרובים צפוי להתחיל תהליך הבחירות בהודו, הנמשכות כמה שבועות.
"לפי הסקרים" אומר שגיב "ראש הממשלה המכהן מאז שנת 2014, נרנדרה מודי, צפוי להיבחר בפעם השלישית לתפקיד. מודי, הידוע בעמדותיו הלאומיות, צפוי להיבחר בעיקר על רקע המדיניות הכלכלית תומכת הצמיחה אותה הנחיל במדינה בעשור האחרון.
"בהיבט זה יש להודו עוד עבודה רבה כדי לעמוד ביעדים שמודי הציב לכלכת המדינה, ובזו האחרונה נדרש המשך של ביצוע רפורמות מקיפות על-מנת לממש את פוטנציאל הצמיחה של המדינה במלואו.
"הצפי לעתיד הקרוב הוא שהודו תמשיך לצמוח, ויחסי המסחר בין ישראל להודו ימשיכו להתחזק ולהתרחב. כל אלה צפויים להשפיע הן על החברות ההודיות ועל ביצועי המניות שלהן בבורסה ההודית, והן על החברות הישראליות והכלכלה המקומית".