המשק כולו דרוך הבוקר לקראת החלטת הריבית של בנק ישראל, שתדון עסקים ומשפחות להמשך מעמסת ההשתעבדות הפיננסית על הלוואותיהם או לתחילת השלת משקל מגמת עליית הריבית.
בשוק ההון לא זוכרים תקופה בה המשק כולו נמצא באי ודאות לגבי ההחלטה טרום קבלתה, והדעות חלוקות לגבי כיוונה.
האפשרויות הן בין השארת הריבית על כנה בשיעור 4.5%, המעמידה את ריבית הפריים על 6%, לבין הורדתה בכרבע אחוז ל-4.25% ולהוריד בכך את ריבית הפריים ל-5.75%.
חלקי האחוז אולי מצטיירים כנמוכים, אך הם מייצגים מיליארדי שקלים, ולא פחות מכך - גורלות של עסקים. אך בעוד הצגת הנושא מכיוון זה מוביל למחשבה כי זהו הצעד הנכון לעשות, החלטה על הורדת הריבית מוקדם מדי עלולה לפגוע בכלכלה הישראלית כולה, ואף לתרום ליוקר המחיה.
עד כמה החלטת הריבית דרמטית? ומדוע כולנו יכולים להיות רגועים ש"משפט שלמה" הפיננסי נקלע לידי הנגיד הנוכחי פרופ' אמיר ירון?
אייל חיים, סמנכ"ל שיווק ומכירות באיילון קרנות נאמנות, אומר כי "בראייה כלל משקית הריבית היא הנתון הכלכלי הכי משפיע, שכן רוב ההלוואות במשק הישראלי הן בריבית משתנה, המשופעת מהפריים, שמושפע מהריבית שנקבעת על ידי בנק ישראל.
"כלומר כמה תעלה לנו המשכנתא, הלוואת הרכב או הלימודים, והלוואות או האשראי לעסק, נקבעות על ידי ריבית בנק ישראל, שההחלטה לגביה מתקבלת 8 פעמים בשנה.
"חשוב להדגיש כי פני הריבית, באופן כללי, מטה, הן בישראל והן בעולם. שנת 2024 היא שנה של הורדות ריבית ועל זה אין עוררין. לצד זאת, ישנה מחלוקת בין גורמי המקצוע השונים לגבי כמה היא תרד ובאיזה קצב.
"בחינת ההחלטה שתתקבל על ידי בנק ישראל היום נעשית על רקע המלחמה כאשר המשק המקומי נמצא במצב לא פשוט, עם קושי שחווים כמה מהקטרים הכלכליים מוטי המימון דוגמת הנדל"ן, ועסקים שהחלו בצמיחה גדולה שנעצרה עם עליית הריבית דוגמת האנרגיה הירוקה.
"הציפייה הייתה שכל 1 מ-8 ההחלטות תוביל לירידה בריבית, אך לאחר שבנק ישראל השאיר על כנה את הריבית בפעם האחרונה השוק ביצע פניית פרסה בהערכותיו, והציפייה כיום היא שהשנה יהיו רק 3-4 הורדות ריבית, כאשר כל הורדה היא של רבע אחוז (0.25%)".
ומה יעשה הנגיד? לדברי חיים, "לשאלה אם בנק ישראל יוריד מחר את הריבית או ישאירה על כנה קשה לענות, שכן יש שיקולים משמעותיים הן להורדה והן להישארותה.
"הטיעונים להורדה הם ברורים: המשק הישראלי נמצא באי ודאות בצל פעילות משקית מכווצת המדוכאת בשל המלחמה, והוא זקוק לאוויר פיננסי לנשימה, שיכול להינתן באמצעות הוזלת הכסף. גם רבע אחוז יקל על עסקים מוטי מימון דוגמת חברות נדל"ן, ועל משקי הבית הנמצאים במינוס ותחת עול המשכנתאות.
"בנוסף, ניכר כי יעד האינפלציה מתכנס לכיוון רף הציפיות העליון העומדות על כ-3%, ואין ספק שאם בנק ישראל יעריך שיש בידו להוריד את הריבית - הוא יוריד.
"מנגד, מדד מרץ צפוי להראות התייקרות בסעיפי הלבשה הנעלה ודיור, והמלחמה הובילה לעליית מיסים דוגמת המע"מ, מס הסיגריות והבלו. כל אלו, לצד עליות מחירים נוספות, מוסיפים ללחצים האינפלציוניים שצפויים לתרום עלייה של כ-1.5% למדד המחירים לצרכן.
"בנוסף, יש לזכור כי הורדת הריבית בארה"ב גם כן מתעכבת, וכי הורדת ריבית בישראל עלולה לנתב כספים מהשקל אל הדולר, ובכך לייקר את הדולר ולהוסיף ליוקר המחיה. יש הרי תמסורת בין שער החליפין למדד של שליש בערך, כלומר עם הדולר עולה ב-1% האינפלציה תעלה בכ-0.3%.
"אם לא די בכל אלה, אזי הודעת סוכנות הדירוג פיץ' על התחזית השלילית מהווה גם היא תמריץ שלילי לעת זו להורדה. שכן למרות שזו לא הורידה את דירוג האשראי של ישראל, תחזית שלילית היא בסבירות גבוהה אות מקדים להורדת דירוג המגיעה כחצי שנה עד שנתיים מיום נתינתה.
"לצד החשיבות שרבים מייחסים להחלטת הנגיד היום חשוב לזכור, כי במאי הקרוב כבר צפויה החלטה נוספת הנוגעת לריבית. אם הורדת ריבית תוחלט היום אזי ניתן להעריך כי במאי לא תתבצע הורדה נוספת. מצד שני, אם לא תתבצע הורדה היום, אזי הצפי הוא כי כן תתבצע אחת במאי".
אף אחד לא מקנא בהחלטת ה'רע במיעוטו' שיצטרך הנגיד ירון לקבל, שתכריע בין כף תקוות המשק להקלה על המשא הפיננסי שהוא נושא בשל הריבית הגבוהה, לבין כף הכלכלה הלאומית שעדיין נמצאת במצב של אי ודאות. אך בין אם ההחלטה תהיה לזכות או לחסד, כלל המשק מאוחד מאחורי כהונתו.
חיים מסביר כי "הנגיד נתפס הן בישראל והן בעולם כגורם מקצועי, וכזה שמשוחרר מכל לחצים פוליטיים לאור העובדה כי היה אמור לסיים את כהונתו ואין הוא תלוי בגורם כזה או אחר להארכת כהונתו או כל דבר דומה. לכן, כל החלטה שתתקבל על ידו תאומץ על ידי כלל המשק, לצד הקושי שהדבר עלול ליצור אצל חלק מהגורמים בו".