רשות החברות תהדק הפיקוח על חברות ממשלתיות בחו"ל

רשות החברות הממשלתיות, בגיבויו של היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין, תהדק את הפיקוח על חברות חוץ שהן גם חברות ממשלתיות. זאת, כחלק מיישום המלצותיו של השופט החוקר עזרא קמא, שבדק את תקינות פעילותן של החברות הבנות של אל על - תש"ת (תעופה ושירותי תיירות) וחברת בורנשטיין לייצור ואספקת מזון כשר למטוסים - בארה"ב.



מנהל רשות החברות הממשלתיות, אייל גבאי, מתכוון להחיל את הוראות הדין הישראלי על חברות חוץ שהן גם חברות ממשלתיות, אף בדרך של העמדת תנאים להקמת חברות חוץ כחברות ממשלתיות. זאת, עד שישונה חוק רשות החברות הממשלתיות, כך שסעיפים נוספים בו יחולו גם על חברת חוץ, שהיתה נחשבת חברה ממשלתית או חברה בת ממשלתית אילו הוקמה בישראל.



התנאים העיקריים שמתכוון גבאי להחיל נוגעים לסייגים לכשירות להיות דירקטור - פסילה לתפקיד מטעמים של זיקה כלכלית, התאמה על פי הוועדה לבדיקת מינויים (ועדת רביבי), ייצוג הולם לשני המינים ולאוכלוסייה הערבית ומשך הכהונה.



הכוונה להחיל את הסייגים בנוגע לכהונה בדירקטוריון באה בעקבות ביקורת חריפה שנמתחה בדו"ח של השופט קמא על כך שחברות החוץ שהן חברות ממשלתיות אינו כפופות לכל דיני החברות של ישראל בסוגיות אלה.



בדו"ח הביקורת של קמא נאמר: "הסכסוך בין תש"ת לבורנשטיין העלה, במלוא החריפות, בעיות הכרוכות במבנה של חברת חוץ שהיא חברת בת ממשלתית. מחד גיסא, נתונה החברה למשטר נורמטיווי של דיני החברות האמריקאיות. משטר זה מאפשר ניהול העניינים של חברת חוץ, תוך הסרת מגבלות שבדין הישראלי; מאידך גיסא, קיימות הוראות דין ישראלי, גם אם הן לא רבות, שחלות על חברת חוץ כחברה ממשלתית, או חברת בת ממשלתית. דומה, כי דואליות נורמטיווית זאת, איפשרה 'משחק של נוחות' בבחינת 'הנאה משני העולמות'. כחפצם הסירו מגבלות, ואמרו זו חברה אמריקאית, וכחפצם אחרת - אמרו ישראלית, שפעולותיה מחייבות כניעה למשטר הדין הישראלי.



"אילו הדברים היו ברורים דיים, ועל חברה כאמור חל הדין הישראלי במלואו, למצער בכל הנוגע למינוי דירקטורים, יושב ראש, מנהל כללי, קבלת עובדים ונושאי משרה, ונורמות התנהגות בכל שטחי פעולותה של החברה, כמו כל חברה ממשלתית - אפשר שבדיקה זו היתה מתייתרת".