הפסד של 17 מיליארד שקלים ומעל ל-18 מיליון ימי עבודה שירדו לטמיון בשל הדשדוש במילוי מכסות העובדים הזרים בענף הבניה. אם עורמים את הנזקים שנגרמו לענפים השונים שנפגעו בשל מצוקת כוח האדם שנוצרה בעקבות מלחמת חרבות ברזל - מתקבל נתון מפלצתי עוד יותר: הפסד של עשרות מיליארדי שקלים.
איך הגענו למצב בו על אף שהעובדים הזרים מרוויחים בישראל יותר מאשר ברוב מדינות העולם, ונהנים מחסות דיני העבודה ומתנאים סוציאליים טובים, קיים קושי מהותי להביאם לישראל? מדוע ארה"ב מהווה פקטור משמעותי בסיפור? האם גזירת הקופונים של המתווכים מהווה בעיה אקוטית? איזה פתרון נוסף, שעובד היטב במדינות רבות בעולם, ניתן ליישם בטווח הקרוב? שוחחנו עם עו"ד צבי קן תור, מומחה לניוד מומחים ולהעסקת עובדים זרים, שותף במשרד עו"ד קן תור& עכו, שמשמש יו"ר ועדת עובדים זרים בלשכת עוה"ד ובלשכת המסחר ישראל אסיה.
מזה שנים נטען כי קיימת בעיה מובנית במודל העסקה של עובדים זרים באמצעות חברות ייעודיות לכוח אדם זר. מה הבעיות העיקריות ועד כמה הן חמורות?
"העסקה באמצעות חברות לכוח אדם זר מעוררת מספר בעיות. העיקרית היא בכך שעובדים זרים רבים מאוד נדרשים לשלם בארצות המוצא דמי תיווך שיכולים להגיע ל-15 אלף דולר. אלו סכומי עתק במונחים מקומיים אשר בדרך כלל ניתנים כאשראי על ידי גורמים פליליים, שלפעמים חלקם גם 'זולג' לישראל. לכן הדבר נחשב בעולם כסחר בבני אדם. בנוסף, הדבר יצר מצב בו הגיעו לישראל לא מעט עובדים נוטלי הכישורים המתאימים. דבר שגורם למעסיק הישראלי לנזקים והפסדים רבים. הממשל האמריקאי הבהיר לממשלת ישראל כי הוא מודאג שהמאמץ של ישראל להביא לענפי הבנייה והחקלאות עובדים זרים, שגויסו על ידי חברות כ"א פרטיות יגביר את הסיכון לניצול העובדים עד כדי סחר בהם."
יש חלופה במסגרתה מדינות חותמות על הסכמים בילטרליים.
"נכון, אולם גם שיטה זו אינה חפה מבעיות. הראשונה -יישום ההסכמים נעשה ע"י הפניית עובדים, תמורת דמי תיווך, על ידי מתווכים שמקורבים לעובדי הרשויות הרלבנטיות, על כל הבעייתיות שנגזרת מכך. שנית, מדובר על הסכמים בין מדינות דבר שמחייב הסכמה הדדית שבסיומה הליך חקיקה בשתי המדינות. נוסף לכך הנהלים הם בד"כ בירוקרטים ואיטיים, במיוחד במקרב של צורך בגיוס מסיבי של כוח אדם זר בזמן מלחמה בישראל. שלישית יש מדינות שכלל נמנעות מלשלוח אזרחים לעבוד בישראל בזמן המלחמה".
כלומר, אין מקום עוד להבאת עובדים זרים באמצעות שיטות אלו?
"בטווח הקצר ישראל לא יכולה לוותר עליהן. אולם ישראל בהחלט יכולה וצריכה להוסיף מודל ההעסקה נוסף - גיוס והעסקה ישירה על ידי המעסיק הישראלי. הדבר אפשרי באופן מיידי בהסתמך על פלטפורמות דיגיטליות קיימות של העסקה ישירה, כמו זו של JOBLIO, שפועלות חינם מבחינת העובד, כלומר ללא תשלום של דמי רישום או דמי תיווך מצידו. התשלום נעשה רק על ידי המעסיקים".
איך עוד ניתן להקל על המעסיקים?
"ניתן להפחית את שכר העובד הזר לשכר המינימום בישראל, מכיוון שהוא לא מתחרה עם עובד ישראלי על מקום העבודה. ניתן להפחית את ההפרשות לפנסיה, וכן להפחית את האגרות. גיוס בסיוע פלטפורמות טכנולוגיות יאפשר גיוס מתוך מגוון רחב הרבה יותר של כישורים, ניסיון והסמכות. יצירת קשר ישיר בין המעסיק בישראל לבין העובד בחו"ל באמצעות האינטרנט מבטיח שלא ינצלו את זכויות העובד. כך העובד פונה למשרה ללא מתווכים, נבחן על ידי המעסיק, חותם איתו על הסכם עבודה, ומתקבל לעבודה רק אצלו".
כלומר, זו שיטה שמנטרלת את הפיקוח הממשלתי על ההליך?
"לא. ההיפך - היא מייעלת את הפיקוח והופכת אותו לאפקטיבי יותר. טרם אישור העובד ע"י משרד הפנים, יציג המעסיק הסכם עבודה חתום מול העובד, בשפה הברורה לו, ויתחייב לקיים את כל תנאי חוק עובדים זרים ושאר דיני העבודה הרלבנטיים. המעסיק יתחייב גם למגורים הולמים, ביטוח רפואי ועוד. הפרת ההתחייבות עלולה לשלול מהמעביד את היכולת להעסיק עובדים זרים. ניתן לדרוש גם דיווחים חודשיים דיגיטליים ביחס להעסקה".
האם זו שיטה שיכולה לספק בטווח הקרוב מענה מלא למחסור בעשרות אלפי עובדי בניין?
"לא. זו שיטה נוספת על השיטות הקיימות. היא מתאימה במיוחד לגורמים שמעסיקים מספר קטן של עובדים אבל ממגוון רחב של כישורים. כך למשל, קבלני שיפוצים ועבודות גמר, קבלני תשתית, מנופאים ומתקיני פיגומים, מפעלי תעשייה, וכו'. יישום שיטה זו למפעלים ועסקים בישראל לקבל מענה מדויק לצורך שלהם באיוש משרות ע"י עובדים זרים. כיום פלטפורמות כאלו פתוחות בישראל רק לגיוס עובדי התעשיה. אולם זה בסך הכל עניין של החלטה. כך למשל קבלן שיפוצים או תשתיות השיטה תעבוד כך שהמעסיק הישראלי שיקבל היתר מרשות האוכלוסין יוכל לפרסם את דרישות התפקיד בפלטפורמה. אחרי שתאתר לו הצעות מתאימות אותן ימיין יבחן ויחתום על הסכם עבודה עם המתאימים".
זו שיטה 'רעיונית' או שהיא כבר נוסתה בהצלחה?
"הפלטפורמה קיימת מזה מספר שנים במתכונת דומה לזו של Airbnb. עד כה בוצעו אלפי השמות במדינות יעד כמו ארה"ב קנדה גרמניה, פולין, ליטא ועוד".