לרגל יום כדור הארץ שיחול ב-22 באפריל, מפרסם הבנק השוויצרי EFG דו"ח מדאיג. הדו"ח חושף פער משמעותי בין ההשקעות הצפויות בטכנולוגיות ללכידת פחמן (CDR) לבין ההשקעות הנדרשות על מנת להגיע ליעד של אפס פליטות פחמן דו-חמצני (Net Zero) עד שנת 2050.
הדו"ח קובע כי יש להגדיל את ההשקעות בטכנולוגיות אלה באופן משמעותי. לפי נתונים עדכניים של מקינזי, ההשקעה הנוכחית, הנאמדת בין 5 ל-13 מיליארד דולר, צריכה לגדול פי 5 לפחות עד שנת 2030, לסכום של ל-0.5-2 טריליון דולר עד 2030. זאת, לעומת ההשקעה הצפויה של 100-400 מיליארד דולר בלבד. יתרה מזאת, על מנת להגיע ליעד אפס פליטות עד 2050, נדרשת עלייה משמעותית הרבה יותר, של פי 60 בהשקעות, שתגענה ל-6-16 טריליון דולר.
מלני ביילר, מנהלת בכירה ומובילת אסטרטגיית מעבר לאקלים ב-EFG, מדגישה את החשיבות הרבה של טכנולוגיות ללכידת פחמן. לדבריה, טכנולוגיות אלה, לצד אימוץ שיטות חדשות להפחתת פליטות, הן חיוניות להשגת יעד אפס פליטות. ביילר קוראת להשקעות משמעותיות בחדשנות על מנת להרחיב טכנולוגיות אלה ביעילות עד שנת 2030.
לפי ביילר, אסטרטגיה מקיפה לניהול פחמן חייבת לכלול שילוב של טכנולוגיות CDR יעילות. אלה מתחלקות לשלוש קטגוריות עיקריות. אחד, פתרונות מבוססי טבע הכוללות בעיקר תהליכי ייעור וייעור מחדש. שניים, פיתוח שיטות המתמקדות בשיפור וזירוז התהליכים הטבעיים לאחסון פחמן בקרקע באמצעות שיטות חקלאיות מתקדמות. שלוש, פתרונות טכנולוגיים כגון ביו-אנרגיה הכוללת לכידת פחמן ואחסון (BECCS) ולכידת אוויר ישירה (DAC).
חשוב לציין שטכנולוגיות סילוק פחמן אינן פתרון קסם. הן אינן צריכות להסיח את דעתנו מהצורך הדחוף להגביל משמעותית פליטות חדשות. טכנולוגיות אלה אינן תחליף לצמצום פליטות, והן גם לא מצדיקות דחייה של פעולות אקלים. יחד עם זאת, הן יכולות לשחק תפקיד חיוני באסטרטגיה מקיפה למאבק בשינויי אקלים.
פיתוח טכנולוגיות ללכידת פחמן צריך להיות לצד פיתוח מקורות אנרגיה מתחדשת ושיפור מתמיד ביעילות האנרגטית. רק גישה הוליסטית כזו תאפשר לנו להתקדם בנחישות ובביטחון בדרך לאפס פליטות נטו. הדבר מחייב השקעה משמעותית במקביל לפיתוח חדשנות טכנולוגית, הן מצד המגזר הפרטי והן מצד המגזר הציבורי.