לפני מספר ימים הוארך מעצרו של חאלד דמראני, אב הבית במכללת תל אביב-יפו, לאחר שהתבססה תשתית ראייתית ראשונית על פיה הוא התקין מצלמה נסתרת שצילמה את המתרחש בשירותי הנשים. בעקבות החשיפה ובאופן טבעי, סטודנטיות רבות פתחו תסמיני חרדה בשל החשש הכבד כי הן צולמו ברגעים מאוד אינטימיים, תוך רמיסה בוטה של פרטיותן.
פרשייה זו מתפרסמת כחודש לאחר שנחשף סיפור דומה, בו שוטרי מחוז מרכז במרחב נמל התעופה בן גוריון התחקו אחר זהותו של גבר - נהג משאית שהועסק בחברה, שצילם במשך שנים עשרות נשים ברגעים אינטימיים בשירותים. חקירת משטרה העלתה כי הותקנו לא פחות מחמש מצלמות במקומות שונים.
דוגמאות אלו מתווספות לשורה בלתי מבוטלת של פרשיות חמורות נוספות שנחשפו בשנים האחרונות, בהן הותקנו מצלמות נסתרות בתאי שירותים של מוסדות 'המוניים'. כך למשל, לפני מספר חודשים התפוצץ מקרה נוסף, בו אח מוסמך באחד מבתי החולים הגדולים בארץ נעצר בחשד כי התקין מצלמה נסתרת בשירותים של נשות צוות המחלקה שבה הוא עבד. חקירת המשטרה העלתה כי החשוד רכש מצלמה והתקין אותה בסתר מתחת לכיור בשירותי הנשים במחלקה פנימית ה' בבית החולים ותיעד לפחות ארבע נשים. אישה שנכנסה לשירותים והבחינה במצלמה שנפלה חשפה את שיטתו.
צבר המקרים בהם אותרה מצלמה שהוטמנה בשירותי נשים במוסד ציבורי או פרטי גדול, מטריד מאוד את קציני הביטחון שמועסקים בין היתר במוסדות לימוד ובמרכזים רפואיים, שנאלצים להתמודד גם עם איום זה: "בתחילת השנה בחנו את נהלי האבטחה ועדכנו אותם בהתאם לתרחיש בו מישהו יתקין מצלמה נסתרת. הסבירות כי הוא יתממש קטנה יחסית, אבל בשונה למשל מפריצה וגניבה, הוא יוצר 'פיגוע תקשורתי' רציני מאוד", מציין קצין ביטחון של אחד ממרכזי הבריאות הגדולים בישראל. "העניין מעסיק אותנו בשנה האחרונה. לפני מספר שבועות התקיים כנס גדול, בו הסוגייה הוצפה וסומנה כאיום שמצריך תשומת לב", מסביר קב"ט נוסף, שעובד במכללה גדולה במרכז הארץ.
מדובר באתגר לא פשוט עימו צריכים להתמודד קציני הביטחון: הקלות הבלתי נסבלת בה ניתן להסליק כיום מצלמה נסתרת והקושי הרב לגלות אותה, הופכים את משימת האיתור למורכבת. אם בעבר הלא רחוק, קוטר של עדשת מצלמה נסתרת עמד על מספר סנטימטרים הרי שכיום, ניתן בקלות רבה לרכוש מצלמה עם עדשה בקוטר של מילימטרים בודדים, אותה קשה מאוד למצוא." ההתפתחות הטכנולוגית מזערה את המצלמה לרמה של סיכה, אותה ניתן לשים בכל אלמנט או אביזר שעולה על דעתכם, או בעיקר, בכאלו שמעולם לא חשבתם שניתן להתקין מצלמה בהם", מסביר עו"ד גולן וישניה, מבכירי המומחים בישראל בתחום ציוד הריגול, מנכ"ל חברת 'וורלדשופ'. לדבריו "קציני הביטחון מחפשים את המצלמות בעיקר בתקרות המונמכות אבל בפועל, יש לא מעט מקומות אחרים ומפתיעים בהן ניתן להציב אותן, כדוגמת מכשיר לייבוש ידיים".
הנגישות למצלמות נסתרות זעירות, כאשר כל פרוורט שידו משגת יכול לרכוש ציוד כזה, יצרה במקביל צורך להנגיש לציבור גם אמצעים לגילוי רכיבי צילום מוסלקים. האתגר אינו בפיתוח הטכנולוגיה, שכן היא קיימת ונעשה בה שימוש תכוף ע"י גופי ביון, אלא בהוזלה של עלותם. "עד לפני מספר שנים, מצלמות שידרו את הסרטון באמצעות רשת WIFI, בעוצמת שידור גבוהה שקל היה לאתר, אבל כיום, ישנן מצלמות עם סים שמשדרות דרך רשת הסלולר - מה שמצריך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות יותר לצורך איתור המצלמה", מוסיף וישניה.
לדבריו התפתחות זו יצרה מצב בו נדרש לבצע בדיקה של מספר תדרים שונים. ריבוי שיטות השידור מעמידה בפני אמצעים הזיהוי שנמכרים לקהל הרחב אתגר נוסף שכן הם לא יודעים להבחין בשידורים השונים, אלא רק להצביע על קיומם. כך נוצר מצב בו הרכיב המאתר אינו מסוגל לבדל אות של מכשיר סלולר, טלוויזיה חכמה, קולנוע ביתי אלחוטי או אפילו ראוטר ביתי כמצלמה.
המערכות הקיימות לשימוש עצמי מתבססים על זיהוי תדרים כללי באוויר, למתקדמים יותר יש סטייה קטנה יותר ופחות התראות שווא, עם זאת, לרוב לא נקבל אפילו מידע ראשוני לגבי סוג הזיהוי. בשורה התחתונה, הוא מציין כי הסבירות שמכשיר איתור לא מקצועי יספק תוצאה מהימנה, עומד על 60%-90%, כתלות באיכות שלו: "אין ספק שהם נותנים מענה יעיל, אולם כשמדובר על מוסד לימודים או כל מבנה שבשירותים שלו נעשה שימוש המוני, ישנם קב"טים שלא מוכנים לקחת את הסיכון ונעזרים בחברות שמצוידות באמצעים מאוד משוכללים, שמופעלים ע"י אנשי מקצוע מיומנים".
ההבדל ביעילות המכשירים וברגישות שלהם, בא לידי ביטוי ביכולת לבצע סריקה מהירה וממוקדמת לכל שידור, להצביע ולתת מידע לגבי סוג השידור ואף לבודד את מקור השידור. ומדוע אותם קב"טים לא רוכשים ציוד מקצועי? "הכול שאלה של תקציב: עלות מכשיר איכותי, שמיוצר בארה"ב, אנגליה או רוסיה, נעה בין עשרות אלפי שקלים לכ-100 אלף שקלים".
לסיכום, מוסיף וישניה כי ישנם אף גופים כדוגמת מכללות או מוסדות גדולים אחרים, שהתקשרו עם חברות שמספקות להם שירות שוטף של גילוי מצלמות ואמצעי האזנה, שמבצע בדיקות אקראיות.