השם ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, אומר מעט מאוד לציבור הרחב. הוא מוכר בעיקר לאנשי המקצוע ופחות לאדם מהרחוב. אחרי הכל, מקצוע ייעוץ המס אינו נחשב לקדמת הטכנולוגיה הישראלית או ההייטק הביטחוני.
יועצי המס אינם מסוגלים לבלום את הטילים מאיראן בזכות טופס 101 או 106. ובכל זאת, מכיוון שמס הכנסה הוא שותף בכיר להכנסותינו, יועצי המס נועדו לסייע לנו, בדרך חוקית כמובן, להקטין ככל שניתן את חלקו של מס ההכנסה.
הם עושים זאת באמצעות מיצוי זכויות המס או כיוון הזרקור לעוולות שדיני המס גורמים. אירוע הקורונה, שבמהלכו עסקים קטנים נותרו עומדים בפני שוקת שבורה, הפך את גינדי למוכר יותר גם בקרב הציבור. נשיא יועצי המס הפך בזכות הווירוס החמקמק לבן בית בחדרי ישיבות באוצר ובכנסת.
בהתייעצויות בנוגע לפיצויים למגזר העסקי, קולו בדרך כלל נחשב, וזה אינו מקרי. גינדי הינו אדם נוח לבריות ומפרגן לכולם. לא תשמעו ממנו מילה רעה על שר האוצר או על מקבלי החלטות אחרים. אף על פי שלפני חצי שנה הוא לא מונה לתפקיד מנהל רשות המסים, האירוע עבר חלק מבחינתו.
"כשאתה שואל אם אני מאוכזב שלא מוניתי, התשובה שלי פשוטה: נבחרי הציבור שנבחרו בבחירות דמוקרטיות הם אלו שצריכים למנות לתפקידי המפתח את מי שהם מוצאים לנכון להוביל את המדיניות שלהם ואת הגופים שעליהם הם עתידים להיות מופקדים. אין אחריות בלי סמכות.
"התמודדתי כי סברתי שצו השעה הוא לתרום מהידע, מהניסיון ומהיכולות של המגזר העסקי ולהביאם לתוך המגזר הציבורי. ראיתי בכך התגייסות למילואים. לאחר משבר הקורונה הבנתי שלתפקידי מפתח באוצר חייבים למנות מנהלים בעלי נדבך של ראייה עסקית.
"הכלכלה אצלם מתבטאת בניסיון מעשי מהשטח: הם הוציאו חשבונית מס, עשו עסקה ומבינים את המשמעויות הכרוכות בכך. אני מניח שאתמודד שוב על התפקיד בעוד ארבע שנים".
בראיון החג איתו התעניינתי במצב המשק הישראלי בראי המס, מה צריך לעשות כדי לכסות את האוברדרפט הענק של המדינה, ואיך האזרח הקטן צריך להתמודד עם השלטון עוד לפני שמכבסת המס תגרוס אותו.
בשם האב
גינדי (58), נשוי לעידית פלוס 3, אוצר בבטנו סיפור מהסרטים על הדרך שבה התגלגל לייעוץ מס ולתפקיד נשיא לשכת יועצי המס.
"זה סיפור ארוך, ואם יש לך סבלנות, אז זה הולך ככה. אבא שלי היה יועץ מס ועבד כמפקח בכיר במס הכנסה. כשפרש, הוא הקים את המשרד ב־1976. באותו הזמן שירתי כמ"פ בקורס מ"כים. השתחררתי, ועשיתי כמקובל טיול בדרום אמריקה ובמזרח.
"אז קיבלתי הודעה שאבא קיבל התקף ואירוע מוחי, והוזעקתי חזרה לארץ כדי למלא את מקומו. במקור בכלל רציתי להצטרף לשב"כ, אבל היות שפחדנו לאבד את המשרד ואת כל המוניטין, נכנסתי במהירות לעסק, ללא תכנון מוקדם. מאז אני שם, ונהנה מכל יום עבודה. יש לי סיפוק עצום מהעבודה".
האם לא היו לך אחים שיחליפו אותך?
"לא. אבא הוא לא האב הביולוגי, אלא המאמץ שלי. נמסרתי לאימוץ כשהייתי בן עשרה ימים, ומעולם לא פתחתי את התיק שלי, כי לא מצאתי צורך. הוריי עטפו אותי באהבה ובגאווה, וזה לא עניין אותי גם אז וגם אחרי שנפטרו. מגיל אפס הבנתי שאני ילד מאומץ, כי הם סיפרו לי.
"בהתחלה לא הבנתי מה זה והשווצתי בגן הילדים בכך שאני מאומץ. כשהוריי המאמצים הביאו אותי מבית החולים, הם עשו חגיגה גדולה וחפלה מזרחית. הם לא יכלו להביא לעולם ילדים, והם היו ממוצא חַלבי. אבי עלה ארצה בגיל 6, ואחרי פרישתו מרשות המסים הוא פתח כאמור משרד לייעוץ מס.
"אמא עבדה כסייעת לגננת. ב-2005 הצטרפתי ללשכת יועצי המס, ובשנת 2012 נבחרתי כנשיא הלשכה, ואני רואה בזה כבוד רב. בהנחה שאבחר, התחנה הבאה תהיה ניהול רשות המסים".
איך תפסה אותך המלחמה, ומה הקשר האישי שלך לנושא החטופים?
"תמיד הייתי אופטימי ביחס לעתיד הכלכלה, כי לישראל יש המון יתרונות יחסיים. גם היום, למרות המלחמה בעזה, אני עדיין מאוד מאמין במגזר העסקי, וזו רק שאלה של זמן עד שיתאושש. אבל בחג הפסח, שהוא חג החירות, נושא החטופים מטריד אותי מאוד ומעסיק אותי. עצוב שהם לא יוכלו לחגוג איתנו את ליל הסדר.
"יכולתי להיום בקלות אחד ההורים שבתם חטופה בעזה. בתי מיכל שירתה בגולני בגדוד 51, ובשבוע שלפני המלחמה הייתה במוצב כיסופים. היא התעקשה שלא לצאת לקורס קצינים לפני שמחת תורה, אלא להישאר עם החברות שלה במוצב. אשתי ואני החלטנו שאין מצב שהיא לא תצא לקורס. אשתי התייצבה ב־6:30 במוצב ולקחה אותה בידיים לקורס.
"פתאום אני קולט שב־7 באוקטובר נכבש המוצב של גולני, ואתה מבין את גודל האסון שעלול היה לקרות לנו. מיכל סיימה בשבוע שעבר קורס קצינים בהצטיינות, ובקרוב שוב תיכנס לעזה. אין יום ואין דקה שאני לא חושב על גורל החטופים.
"לפני כמה שבועות הלכתי להופעה של פאר טסי, ולפני כן היו לי המון התלבטויות. במחשבה שנייה הבנתי שיש עשרות בעלי משפחות המתפרנסים מההופעה. במהלך כל ההופעה של טסי המשפחה של סמ"ר עמית בונצל ז"ל ישבה קרוב לבמה, ובמשך כל ההופעה הם שרו ובכו. הקהל היה באקסטזה, וזה חיבר את הקהל למשפחות השכול. פאר טסי ירד מהבמה וחיבק את המשפחה".
איך נערכת ביום המלחמה לצד המקצועי?
"התקשרתי לשי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים, ואמרתי שאנחנו נכנסים למערכה שגם תהיה קשה וגם ארוכה, ושנצטרך פה ודאות כלכלית ועורף יציב. אהרונוביץ' אמר לי 'בוא נדבר'. בקבוצה שפתחנו התחלנו להעלות את כל הבעיות של המגזר העסקי. במישור האישי הגעתי למשרד ביום ראשון אחרי השבת השחורה עם 10% מהעובדים, כי כולם נשארו בבית או שהלכו למילואים. מבחינתי זה לא היה תירוץ, כי הייתי חייב להמשיך לתת שירות ללקוחות".
"לסיים את חגיגת העמותות"
נשיא לשכת יועצי המס היה עסוק מבוקר ועד חשיכה בטיפול בייעוץ המס לעצמאים בתקופת הקורונה. אבל אירוע המלחמה הנוכחי שונה לחלוטין מבחינתו. "בקורונה זה היה תרגול על יבש", הוא אומר. "היה בתחילה קיצוץ, ואז הצפה של המשק בכסף. ממש בתחילת הקורונה, כשהתחלתי לקבל טלפונים מלקוחות שהפעילות מתחילה להיעצר, פניתי לאוצר ואמרתי שיש פה אירוע אחר, שאנחנו לא מכירים.
"ביום ראשון, אחרי השבת השחורה, הכבישים היו ריקים. הבנתי שאנחנו שוב באירוע בסדר גודל אחר, אבל יותר גרוע. ב־7 באוקטובר תזרים המזומנים פסק. משרדי הממשלה לא תפקדו בגלל ההלם, וזה גרם לבזבוז זמן יקר. התגובה בהמשך הייתה הרבה יותר מהירה ונחרצת. כבר בשבוע הראשון התקיימה פגישה של כל הארגונים המקצועיים עם שר האוצר, ונכנסנו למו"מ על מתווה הסיוע לעסקים, ואז פורסם המתווה הראשון".
גינדי לא אוהב להתרברב, אבל בחדרי המו"מ, בדיונים בוועדות, בהסתודדויות במסדרונות הכנסת ובלשכת שר האוצר, הוא מסתובב כבן בית. הוא השכיל ליצור יחסי אמון עם שרי האוצר שאיתם עבד בעשור האחרון, ובהם יאיר לפיד, משה כחלון, ישראל כ"ץ, אביגדור ליברמן, וכעת בצלאל סמוטריץ'.
פוליטיקאים אוהבים לקבל עצות מיועצי המס, הנתפסים כעממיים יותר. אבל לא כל חכמולוג שרשם פעם קבלה או הוציא חשבונית יכול להפוך ליועץ מס. היועצים נדרשים ללמוד במכללות ונבחנים במועצת יועצי המס, המעניקה רישיון מקצוע. 30% בלבד עוברים בהצלחה את הבחינות.
מה עושה יועץ מס בשונה מרואה חשבון?
"יועץ מס מייצג בשוטף עסקים קטנים, ונותן שירותי הנהלת חשבונות, משכורות והגשת דוחות שנתיים. ההתמחות העיקרית שלו היא בתחום המיסוי, במטרה להבטיח שהעסק יקבל את מלוא זכויותיו על פי החוק. הוא מעניק ללקוח ליווי צמוד".
בניגוד לתקופה הקורונה, פיצויי המלחמה מתעכבים, ויש מקרים שבהם אפילו לא שולמו מקדמות. מה ההסבר?
"יש עיכובים בצפון, אבל גם בדרום, מאחר שהתביעות מוגשות במסלולים אדומים כתביעות נזיקין, ולכן התשלום לא נעשה לפי נוסחאות כמו שהיה בעבר. רוכזה כמות אדירה של תביעות, ואכן יש עיכובים גדולים. יש עסקים שקיבלו תשלום חלקי.
"זה נובע גם ממצוקת כוח אדם, כי לקרן הפיצויים ברשות המסים אין מספיק כוח אדם מיומן כדי לטפל בהיקף התביעות הגדול. מנהל הקרן אמיר דהן והצוות שלו עושים עבודת קודש מסביב לשעון. ועדיין, יש המון עסקים שלא קיבלו, ונחנקים ונמצאים במצוקה גדולה, וצריך לתת להם פתרון מיידי. העיכובים הם מסיבות שונות ומשונות, וזה לא צריך לקרות".
אולי הבעיה היא המחסור בגביית מסים, שגרר הצעות חדשות כמו גילוי מרצון. מה דעתך על כך?
"הגילוי מרצון בעת הזאת הוא מבורך, אבל חייבים שייעשה בשיתוף פעולה עם בנק ישראל והבנקים, ושהנישום לא יהיה חשוף לתביעות פליליות. בישראל יש הון עתק במזומן, מיליארדים רבים. כשבא לקוח עם 50 מיליון שקל במזומן ומוכן לשלם כמס 25 מיליון שקל, עדיין אסור לו להפקיד את היתרה בבנק ולהלבין את הכסף. אם בנק ישראל לא יסדיר את זה, הגילוי מרצון יהיה צולע.
"בעת הזאת אנחנו זקוקים לכספים מכל המקורות האפשריים. מי שעשה בעבר גילוי מרצון והתחיל לדווח, תורם לכלכלה. בנוסף, צריך אומץ גם לבטל את הפטור הלא מוצדק על השכרת דירות למגורים ואת הפטור ההזוי ממס על רכישות מקוונות מחו"ל עד 75 דולר.
"סכום הפטור בפועל הוא אינסופי. לא ייתכן שנעודד כלכלות של מדינות אחרות - ונפגע בכלכלה שלנו. אנחנו גם חייבים לסיים את החגיגה של העמותות שפועלות בדיוק כמו עסקים רגילים, אבל בפועל נהנות מפטור ממע"מ ומס הכנסה וגורמות נזק לאוצר המדינה".
ועדיין מתגלגל פה הון שחור, שנאמד בעשרות מיליארדי דולר, ואף אחד לא מתמודד איתו.
"צריך להילחם בנחישות בהון השחור - הוא מהווה סרטן כלכלי וחברתי - אבל לאפשר לפעול בסביבת עבודה המקדמת צמיחה וייצור. תפיסת ההפעלה והשירות של רשות המסים חייבת להשתנות מהיסוד, במטרה להגביר את האמון בין הציבור לרשות המסים.
"אם הרשות לא תעשה את הפעולות הנדרשות להגברת האמון, יהיה לה קשה להילחם בהון שחור, ובמיוחד בהון האפור. מבחינתי הגברת האמון היא הגברת הגבייה. לשם כך מדיניות ניהול הסיכונים חייבת להשתנות מהיסוד.
"אי אפשר להעניש את הציבור בגלל מיעוט סורח, צריך לנהל מדיניות ניהול סיכונים באמצעות כלים טכנולוגיים ומחשוב, כדי להקל על העסקים הנורמטיביים, ולהקצות משאבים נדרשים לטיפול נחוש רק בהעלמות מס ובפרצות מס.
"העובדה שרשות המסים מעקלת יותר מ־700 אלף חשבונות בשנה היא כישלון של המערכת. גם מדיניות הטלת הקנסות חייבת להשתנות. כשאזרח נורמטיבי חש שעשו לו עוול, טבעי שינסה 'לדפוק' את המערכת בחזרה. חייבים למצוא את האיזון הנכון בין אכיפה לשירות ראוי".
ייתכן שמודל "חשבוניות ישראל", המחייב באישור כל חשבונית בסכום של 25 אלף שקל ומעלה, הוא התשובה לכך?
"בוודאי שאני תומך במודל, כי לדעתי זה העתיד. אני רוצה להגיע למצב שבו חשבונית תוצא מהשקל הראשון ולא מ־25 אלף שקל. חשוב שבעוד כמה שנים נוכל להשיג מרשות המסים את כל המידע על החשבוניות ונוכל לחסוך את כל הניירת ללא הצורך להקליד. בנוסף, החשבונית תגן על הציבור הנורמטיבי. יש לקוחות שקיבלו חשבוניות פיקטיביות ושילמו מחיר כלכלי ופלילי יקר".
"להרוויח זה לא פשע"
מתוקף תפקידו וניסיונו, גינדי מודע לעובדה שהרגולציה הבלתי אפשרית הורגת את העסקים הקטנים. "הפחתת רגולציה, בירוקרטיה וחסמי שוק באופן משמעותי", הוא מסביר, "תאפשר לעסקים להתעסק בצמיחה ובייצור ולא בבירוקרטיה. הסרת חסמי מס שמעכבים פעילות כלכלית היא צו השעה. חייבים ליישם חקיקת מס המייצרת ודאות בתחום המס, בנוסף לפישוט התנהלות הממשקים מול רשות המסים.
"לממשלה אני אומר שאם חפצי חיים אנחנו, נדרשת כאן חקיקה שתכליתה קידום עצמאים ועסקים. חקיקה שתאפשר לעסקים לשפר את הביצועים שלהם ובכך להגדיל את התפוקה והצמיחה. כך נהוג במדינות המעניקות רשת ביטחון לעצמאים כמו גרמניה, דנמרק, צרפת, הונגריה, אוסטרליה ועוד".
תסלח לי, אבל אלה ססמאות. מדברים על רגולציה ובירוקרטיה, אבל מה המשמעות המעשית עבור העסק?
"ודאות בכללי ההתנהגות חשובה ליציבות העסקית. ככל שיהיו כאן יותר עסקים יציבים, כך הכלכלה תהיה כאן יציבה ותחרותית יותר. כדי לדחוף את הדור הצעיר להיות עצמאים וליזום, לחדש, לשנות ולחשוב יצירתי - חשובה יציבות הכללים.
"כאשר המגזר העסקי מרוויח, אחרון הילדים של השכירים מרוויח. כאשר השכירים נפגעים, אחרון הילדים של העצמאים נפגע. אין כאן ואקום, חוק הכלים השלובים עובד גם כאן, ושרשרת המזון ברורה - כולנו תלויים בהצלחה של כל הגורמים הפועלים במשק.
"בואו נתחיל ביצירת אווירה חיובית, שלהצליח ולהרוויח זה לא פשע, אלא ההפך. זה מייצר כלכלה ומקורות תעסוקה. הגיעה השעה שהממסד והציבור יסתכלו על העסקים כעל השותפים הכי חשובים לייצור ולצמיחה".
אבל כדי לעשות את כל הדברים שאתה מדבר עליהם, צריך גם להבין שקיים מחסור עצום בכוח אדם ברשות המסים, וזה כמעט תוקע את כל העסק.
"שוחחתי עם שר האוצר ואמרתי לו במפורש שמשבר כוח האדם ברשות המסים פוגע בכלכלת ישראל, חד וחלק. זה משבר שפוגע בגבייה, בהרתעה, באכיפה, ובמיוחד בשירות שהציבור זכאי לו. המשימה כעת היא גיוס כוח אדם איכותי והעצמת ההון האנושי ברשות המסים.
"יש להחזיר את גאוות היחידה, אחרת אווירת הנכאים ברשות המסים תימשך, עם השלכות קשות על המשק. חייבים להגדיל את סמכויות מנהלי היחידות ברשות, ובנוסף לאפשר להם לתגמל כראוי את העובדים הטובים, ומנגד לפעול משמעתית כנגד עובדים שפוגעים במערכת.
"לא ייתכן שעובד מצטיין ועובד גרוע יקבלו את אותו התגמול. ככה לעולם המערכת תישאר בינונית ומטה במקרה הטוב. גם לרשות המסים יכולה להיות תרומה מכרעת לשיפור מדד קלות עשיית עסקים בישראל. מיקומנו ביחס לעולם המערבי מביש. ככל שיהיו יותר עסקים קטנים ובינוניים יציבים ורווחיים יותר, כך כלכלת ישראל תהיה יציבה יותר, לרווחת כל תושביה".
איך מתפקד שר האוצר הנוכחי בהשוואה לאביגדור ליברמן קודמו, שהיית מקורב אליו מאוד?
"הקשר שלי עם שר האוצר סמוטריץ' טוב מאוד. אנחנו בשיח שוטף ורציף, והוא קשוב לנושאים שאנחנו מעלים. כמובן שאנחנו לא תמיד מסכימים על הכל, וזה טבעי. הדיונים לא היו פשוטים, ולא אחת הגענו לדרך ללא מוצא. יש נושאים שהיינו מצפים שייראו אחרת, אבל תמיד קיימות מצדו הקשבה רבה, ירידה לפרטים ונכונות לסייע ככל הניתן. זו האמת.
"ניהול סיכונים מוטעה"
"עם השר ליברמן הייתה עבודה מקצועית צמודה ומאתגרת, במיוחד בתקופת התפרצות זן אומיקרון של הקורונה. המו"מ היה קשה, אבל הוא גילה מנהיגות ומשילות מהמעלה הראשונה, אף על פי שכל הדרג המקצועי באוצר סבר שאין לפצות את העסקים על מגיפת האומיקרון שבה חלו מיליוני ישראלים. השר הבין את חשיבות המענקים בהשארת העסקים חיים, כמנועי צמיחה שיחזירו את המשק לפעילות בסיום המשבר הבריאותי. הוא ביקש ממני לסייע להכין חקיקה שתאפשר זאת, וכך היה".
האם אתה שלם כיום עם מתווה הפיצויים כפי שהוצג?
"כשעושים מתווה למדינה שלמה, הוא אף פעם לא מושלם, ותמיד נפגעים בקצוות. עסקים במרחק של עד 40 ק"מ קיבלו פיצוי מלא גם על אובדן הרווחיות וגם על ההפסד. אנחנו חייבים לתת להם ודאות. מה עסק כזה יעשה עם העובדים? יזרוק אותם לחל"ת? הייתי בעד, לא הסתרתי את זה, ואמרתי את דעתי באוצר. זאת טעות מקצועית שלא אימצו את החל"ת הגמיש.
"כמו שאני רואה את המלחמה, הצבא נותן עבודה, וזה ישפיע לחיוב על התאוששות המשק. אנחנו עדיין לא יודעים אם תיפתח מערכה בצפון. מה שבטוח הוא שכל שקל שהמדינה תשקיע בעידוד המגזר העסקי, היא תרוויח ממנו עשרות מונים. זה ייקח זמן, לא יקרה ביום אחד".
כשגינדי נשאל אם בשיעורי המס הגבוהים הנוכחיים משתלם להעלים מס, התשובה שהתקבלה הייתה ברורה כשמש. "ממש לא משתלם", הוא אומר נחרצות, "גם אנשים שבשיטת העבודה העסקית מתבססים על העלמת מס, לא יכולים להצליח לאורך זמן. הם מסכנים את החירות שלהם ושל המשפחה, ולמי שגונב יש אות קין שקשה מאוד לישון איתו בלילה. מכבסה מבחינתי היא אך ורק לצורך כביסה, ולא להעלמת מסים.
"אם מישהו בא אליי בהצעה לתחמן את רשות המסים, אני זורק אותו מכל המדרגות. אבל תחילה אני ממליץ לו לבחור איפה לעשות את עבודת השירות שיקבל, בבית חולים או במקום אחר. אנחנו, יועצי המס, לעולם לא נעזור למישהו לתחמן ולרמות.
"לעשות ייעוץ מס ולתכנן מס זה לגיטימי, אבל בתנאי שזה נעשה במסגרת החוק. לפעול בהתאם לחוקי המס זה בהחלט מוצדק. בכל מצב אחר שבו אדם עלול לאבד את חירותו, זה ממש לא כדאי. אגב, את ייעוץ המס חייבים לקבל לפני פעולת ההעלמה, ולא אחריה".
אבל לפעמים אנשים נדחפים ממש להעלים, מתחושת אי־צדק, כעס או תסכול.
"לכן אני קורא במקביל לרשות המסים להגדיל את האמון בציבור. אם מטילים 700 אלף עיקולים בשנה על בעלי עסקים, זה כישלון של המערכת. אם הטילו על בעל עסק קנס לא מוצדק שלא בוטל, הוא ידפוק חזרה את המערכת. אי אפשר להעניש 98% מהאוכלוסייה בגלל 2% גנבים.
"מדיניות ניהול הסיכונים הנוכחית של רשות המסים מוטעית, וזה עניין מהותי. המדד לקלות עשיית עסקים בישראל גרוע מאוד. לרשות המסים ולאוצר יש תפקיד מרכזי בשינוי המצב, כי פרמיית הסיכון עולה. אנחנו בידיים שלהם, וחסמי המס והרגולציה שלהם מעלים את יוקר המחיה".
תוצאות שוק הנדל"ן משקפות בעיות רגולציה ומדיניות מסים מוטעית, והדבר מונע ירידת מחירים.
"בנושא המיסוי, כפי שאתה יודע, אני תומך בביטול הפטור המיותר ממס על משכירי דירות. ביחס לשוק לעצמו אני מוטרד מאוד מהיעדר עובדים, שמגביל את התחלות הבנייה, מייצר מחסור בהיצע הדיור, ובסופו של דבר - גם יביא לעליית מחירים.
"אני לא רואה את הממשלה הזאת מזרימה עובדים זרים כדי לפתור את המשבר. יש אוזלת יד של הממשלה, שזועקת לשמיים. בנוסף, אנחנו בסביבת ריבית מאוד גבוהה הפוגעת בענף. לבנות בישראל זו משימה בלתי אפשרית בגלל הליכי התכנון והבנייה הארוכים.
"מוסדות התכנון פוגעים בדור הצעיר. כשתוכנית התחדשות עירונית נמשכת 12 שנים, ועוד שנתיים לוקח להוציא היתר בנייה, יש פה בעיה קשה, שכרגע מתגברים עליה".
איך זה ישפיע על רמת המחירים?
"לצערי, הם ימשיכו לעלות. כבר שנים מחירי הדיור עולים בגלל הנושאים שהעליתי, וזה פשע. מוסדות התכנון הם חונטה שפוגעת בכלכלה, ואי אפשר להתעסק איתם. להתחדשות העירונית עושים סיכול ממוקד. אין לזה אח ורע בעולם. הכוח שנמצא בידיים שלהם הוא בלתי מידתי ולא נתפס - והפגיעה במחירי הדיור היא חד־משמעית. וחוץ מדירות עם ישראל אינו מוגן גם בהיבט של ממ"דים ובהיבט של רעידות אדמה, וכולנו מבינים מדוע זה כל כך חשוב במצב הנוכחי. לתובנות הללו אני מגיע בזכות הלקוחות שלי בשוק הנדל"ן".