וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"נדהמים ממנו": הלוויין הישראלי שבר שיא עולמי

עודכן לאחרונה: 28.4.2024 / 14:41

הלוויין EROS B נולד כניסיון למסחר את לווייני הריגול הישראלים. כששוגר התחייבה התעשייה האווירית שיפעל 8 שנים, בינתיים הוא צבר 100 אלף הקפות ב-18 שנה והפך ללוויין הצילום המסחרי הפעיל הוותיק בעולם. מה הסוד שלו, ואיך סייע לכוחות הישראלים ב-7/10?

שיגור הלוויין הריגול הישראלי החדש ארוס-3C/SpaceX

באפריל 2005 אריק שרון היה ראש ממשלה. פייסבוק הייתה רשת חברתית זעירה בת חודשיים. מאזדה 3 הייתה המכונית הנמכרת ביותר בארץ. באותו חודש שוגר לוויין הצילום ארוס B מתוצרת התעשייה האווירית, שנרכש בידי אימג'סאט (ISI), תמורת 110 מיליון דולר, ואחרי שלושה ימים העביר תמונה ראשונה, משדר לאנשים הלחוצים במרכז הבקרה בלוד, ובמשרדי ISI באור יהודה שהכל בסדר.

18 שנים אחר כך השלים בשבוע שעבר הלוויין הישראלי 100 אלף הקפות סביב כדור הארץ, ושליחת עשרות אלפי תמונות שצילם עבור לקוחות ISI, ביניהם משרד הביטחון, ממשלות וגופי מודיעין בעולם, וגם גופים מסחריים.

ככל הידוע ארוס B הוא לוויין הצילום המסחרי הוותיק ביותר בעולם שעדיין פעיל, והוא צועד בעקבותיו של לוויין הריגול של צה"ל אופק-5, ששוגר 4 שנים לפניו, ועל בסיסו פותח. ארוס A, גרסה מוקדמת שלו ששוגר בשנת 2000 הפסיק לעבוד אחרי 15 שנה, רף ששני הלוויינים הבאים חצו. בהסכם ההזמנה של הלוויין התחייבה תע"א שהוא יעבוד לפחות שמונה שנים: הוא חצה את הרף הזה מזמן.

"הלוויין הזה הוא כמו יין טוב, אנחנו עדיין מקבלים ממנו תמונות מדהימות", אומר נועם סגל, מנכ"ל ISI. "היום בעידן ה-NewSpace, של שימוש ברכיבים מהמדף כדי להוזיל עלויות ולשגר שכמה שיותר לוויינים זולים, ארוס B הוא משהו מעידן אחר. הכל בתקן צבאי, כל הרכיבים פותחו מראש כדי לעמוד בתנאי סביבה הקשים של החלל, עם המון גיבויים למקרה שמשהו ייכשל. ועד היום כמעט לא היינו צריכים להשתמש בהם. ההנדסה שלו מצוינת, ומגיעות פה מלוא המחמאות לתעשייה האווירית, לאלביט/אל-אופ שסיפקה את המצלמה שלו ולרפאל שבנתה את מערכת ההנעה. וגם למנהלת הלוויינים של משרד הביטחון, שנהננו מהיוזמה ומהחזון שלה".

אוניית המכולות של evergreen חוסמת את תעלת סואץ ב-2021. EROS B, ISI,
אוניית המכולות של EVERGREEN שחסמה את תעלת סואץ, בצילום מהחלל של ארוס B/EROS B, ISI

ארוס B היה חלק מניסיון של התעשייה האווירית ומערכת הביטחון למסחר את לווייני הריגול הישראלים, כדי להוזיל את אלה שרוכשת המדינה ולהגדיל את מספר הלוויינים שעומדים בעת הצורך לטובת צה"ל: לשגר שישה לוויינים במימון אזרחי, שהתמונות שלהם יימכרו ללקוחות פרטים וממשלתיים, וגם למשרד הביטחון.

כל פרויקט לווייני הריגול הישראלי נחשב כמעט מדע בדיוני כאשר אושר בסודיות רבה בידי ממשלת בגין ב-1981, בעקבות הסכם השלום עם מצרים והצורך לוודא שהיא עומדת בו. באותה עת רק ארה"ב ובריה"מ שיגרו לווייני ריגול והצליחו לעמוד בעלויות הבנייה שלהם. הצוות של תא"ל בדימוס פרופ' חיים אשד הבטיח לספק למדינה לוויין קטן בהרבה ועדיין איכותי, נכס מודיעיני נדיר בעלויות שתוכל לעמוד בהן. "עם ישראל צריך לוויין", דפק בגין על השולחן כשאישר את הפרויקט תוך התנגדות הרמטכ"ל ומפקד חיל האוויר, ורבים אחרים בממסד הביטחוני שחשבו שאשד השתגע.

הפרויקט חווה עלויות ומורדות, הצלחות בשיגורים הראשונים, לעומת כישלונות יקרים וכואבים בהמשך, אבל ב-1995 הצליח להכניס למסלול לוויין מבצעי ראשון אחרי השקעה מצטברת של יותר ממיליארד דולר, רובה לפי מקורות זרים מממשלת דרום אפריקה בעידן האפרטהייד, שקיבלה בתמורה גישה לתכנון שלו ושל המשגר שפותח עבורו. אשד, שקיבל פרס ביטחון ישראל על הפרויקט, המשך לעמוד בראש מנהלת הלוויינים של משרד הביטחון עד 2011.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

מיקום אסטרטגי, נוף מרהיב ודירות מפוארות: השכונה המסקרנת שנבנית במרכז

בשיתוף אאורה נדל"ן
הלוויין EROS B. התעשייה האווירית,
הלווין כפי שצולם לפני השיגור במפעל החלל של התעשייה האווירית/התעשייה האווירית

בסופו של דבר נבנו עבור אימג'סאט רק שני לוויינים, לפני שהחברה עברה כמה גלגולים, כולל תביעה של המשקיעים הראשונים, עד שב-2017 נמכרה השליטה בה לקרן פימי של ישי דווידי, תמורת 40 מיליון דולר, כאשר תע"א ממשיכה להחזיק בה 30.6%. ב-2022 הונפקה ISI בבורסה בתל אביב והיא נסחרת לפי שווי של 855 מיליון שקל, לאחר זינוק של 30% מתחילת השנה.

כיום מפעילה ISI ארבעה לוויינים, ביניהם ארוס C3, שנבנה גם הוא בידי התעשייה האווירית, מבוסס על הדור הנוכחי של לווייני הריגול הישראלים, והיה ללוויין הצילום המסחרי הראשון שמצלם בצבע.
השנה האחרונה הייתה עוד שנה עמוסה עבור ארוס B, עוד לפני שהוזעק לסייע בהדיפת מתקפת החמאס. "ב-7 באוקטובר בבוקר התחלתי לקבל שיחות לנייד שלי מגורמים שאנחנו לא רגילים לעבוד מולם, וביקשו תצלומי לוויין עדכניים של אזור העוטף, לתמוך בכוחות שהוזעקו להגנת היישובים", מגלה סגל. "ארוס B היה זמין והתמונות שהעביר סייעו מאוד לכוחות בשטח".

ISI מתכננת לשגר מחליף לארוס B רק ב-2026, ומצפה שימשיך לפעול לפחות עד אז. סגל: "מרשים איך תעשיית הלוויינים הישראלית הצליחה להגיע כל כך מהר לרמת איכות מהגבוהות בעולם. לקוחות שמגיעים אלינו לתכנן את הפעלת הלוויינים עבורם נדהמים מקצב הצילום של ארוס-B, שגבוה בהרבה מלוויינים הרבה יותר צעירים, ומהשטח הגדול שהוא מסוגל לכסות בכל מעבר אלה יהלומים מלוטשים".
למרות זאת את המחליף של ארוס B מתכננת ISI בעצמה ולפי מקורות זרים בונה בסינגפור, כחלק מהכניסה שלה לא רק להפעלת לוויינים, אלא גם לבנייתם, על מנת להוזיל עלויות.

נושאת מטוסים סינית בנמל. EROS B/ISI,
נושאת מטוסים סינית בנמל. עוד צילום של ארוס B/EROS B/ISI

גם בתעשייה האווירית ממשיכים לבנות לוויינים חדשים: רק ב-2023 שוגרו שלושה לווייני צילום שבנתה, כאשר לצד ארוס C3, שוגר גם לוויין ריגול נוסף עבור משרד הביטחון, ולפי מקורות זרים גם לוויין עבור ממשלת סינגפור. במהלך השנים בנה מפעל חלל עוד כ-15 לווייני צילום עבור צה"ל ועבור לקוחות זרים כמו הודו, איטליה, ולפי מקורות זרים גם אזרבייג'אן, ביניהם לוויינים שמצוידים במכ"ם במקום במצלמה, שמפיק תמונה פחות חדה, אבל מסוגל לצלם גם דרך עננים ובחשכה. ארוס B מסוגל לפי פרסומי החברה לצלם ברזולוציה של 70 ס"מ, שעדיין גבוה כיום מלווייני צילום רבים ששוגרו אחריו.

מפעל מבת-חלל של התע"א ביהוד מעסיק כ-600 עובדים, למעשה החברה הגדולה בארץ בתחום, גם כאשר רפאל ואלביט עושות את צעדיהן הראשונים בבניית לוויינים, וממשיך לגייס עובדים גם בימים אלה. בשנים האחרונות הציג המפעל תכנונים ללווייני צילום קטנים וזולים יותר, תכנון יוצא דופן ללוויין המשלב מצלמה ומכ"ם, וללווייני תקשורת. לחלקם כבר יש חוזים, שטרם נחשפו. במפעל גם תוכננה ונבנתה החללית בראשית, שהצליחה להגיע ולהקיף את הירח, אבל התרסקה בניסיון לנחות עליו.
מה הסוד? איך ארוס B הצליח לשרוד ולתפקד כל כך הרבה זמן מעבר למתוכנן?

"אנחנו תמיד מעדיפים לתת הערכת זמן שמרנית, ולעבור אותה", מסביר גורם במב"ת חלל. "אורך החיים של לוויין מוגבל בזמן שהוא מצליח לתפקד ללא תקלות קריטיות, ובכמות הדלק שנותרה לו לתיקוני מסלול, שבלעדיהם הוא נסחף או אט אל כדור הארץ ובסוף נשרף באטמוספירה. ארוס-B הוכיח אמינות גבוהה, ואנחנו למדנו עם השנים להפעיל אותו במינימום של תיקוני מסלול כדי לבזבז כמה שפחות דלק, באמצעות בחירה בנתיבים הכי נקיים משאריות אטמוספירה, שמאיטות את הלוויין וגורמות לו לאבד כוח. גם העובדה שהשנים האחרונות היו עם מעט יחסית של פעילות שמש, סייעה, כי החלקיקים שהיא פולטת מאטים גם הם את הלוויינים במסלול".

נמל התעופה הית'רו בלונדון בצילום מהחלל. EROS B/ISI,
נמל התעופה הית'רו בצילום של ארוס B/EROS B/ISI

מנכ"ל התעשייה האווירית בועז לוי, מסכם: "האירוע הוא לא רק ציון דרך שלא ניתן להפריז בחשיבותו. ארוס B, כמו לוויינים אחרים שתוכננו, יוצרו ושוגרו על ידי התעשייה האווירית, מספקים למדינת ישראל תמונה מודיעינית שמתעדכנת יומיומית ומאפשרת למקבלי ההחלטות בישראל, את ניהול המערכה. כך גם במלחמת חרבות ברזל החל מיומה הראשון".

טל ענבר, מומחה לתכנית החלל הישראלית, מסביר ש"ההישגים של הלוויין מדגימים שוב את הרמה הגבוהה של תעשיות החלל בישראל. זהו לא הלוויין היחיד מסוגו שעדיין בחלל, וכלל משפחת לווייני "אופק" מדגם זה תרמו ותורמים תרומה ממושכת לביטחון המדינה. חברת ISI עצמה, עברה מהפך דרמטי, מחברה שמוכרת הדמאות לוויין (צילומי הלוויין מכונים לרוב "הדמאות" - א.ע) לחברה המספקת מודיעין, מבצעת היתוך מידע ברמה גבוהה ביותר ומספקת פתרונות מודיעיניים התפורים לצרכי הלקוח. זאת ועוד - מחברת שירותים הפכה ISI לחברה העוסקת גם בפיתוח לוויינים, דוגמת הלוויין RUNNER שנמכר לצ'ילה. שיתופי הפעולה של החברה עם גורם נוסף מהווים מכפיל כוח של ממש, ועם שיגור ארוס C3 ש"רואה" גם בצבע, היא שחקן משמעותי בתחום הלוויינות המסחרית - בדגש על יישומי ביטחון ללקוחות בעולם".

אבל לענבר יש גם אזהרה: "ללא המשך ההשקעות המדינתיות בתחום החלל, יכולות ייחודיות שנבנו בארץ בעמל רב במשך עשורים, עלולים להתמוסס, מכיוון שישראל אינה 'אי' בעולמות החלל - קיימים לוויינים מעולים זרים הזמינים מסחרית, והתחרות בתחום השירותים החלליים מלווייני תצפית רק הופכת עזה יותר עם השנים. שיתוף פעולה מסחרי/ממשלתי הוא כורח המציאות, ומהווה מכפיל כוח משמעותי למדינת ישראל לשנים הבאות".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully