המדינה מערערת על העונש שהוטל על שרגא ברוש, בעבר נשיא התאחדות התעשיינים, אשר הורשע בהעלמת מס ונגזרו עליו 14 חודשי מאסר בפועל וקנס כספי בסך 100 אלף שקל.
לפי הערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב, העונש לא הולם את חומרת העבירות והיקפן הכספי. "מתחם עונש אותו קבע ביהמ"ש מתאים יותר לעבירות מס שבהן היקף השמטת ההכנסות הוא כ-1.5 מיליון שקל, בעוד שבענייננו מדובר על היקף השמטת הכנסות בסך של כ-8.5 מיליון שקל", נכתב בערעור.
עוד מציינת הפרקליטות בערעור כי "לא עומדות לזכות ברוש נסיבות מיוחדות המצדיקות הקלה בקביעת העונש, ודאי לא להציבו כפסע מתחתית מתחם העונש ההולם - הוא ניהל משפט עד תום וכפר בכל המיוחס לו, מבלי שלקח אחריות אלא הטילה על רואה החשבון שלו ועוד הציג עצמו כקורבן של רואה החשבון וכקורבן של היחידה החוקרת והתביעה.
"קביעת העונש צריכה לתת ביטוי הולם להבחנה בין מי שכפר באשמה, ניהל הוכחות עד תום ולא הביע חרטה, לבין מי שהודה ולקח אחריות, לא ניהל משפט ובכך חסך בזמן ציבורי יקר".
עוד נטען כי העונש הקל "מאיין כל תמריץ להודות או להגיע להסדר טיעון, למהר ולהסיר את המחדל, אלא מעודד נאשמים לכפור ולנהל משפט עד תום תוך בזבוז משאבים ציבוריים רבים ולהסיר את המחדל, ברגע האחרון, למול מחלקת הגבייה של רשות המיסים ולא למול פקיד השומה".
הפרקליטות מבקשת מבית המשפט לקבוע כי "נפןלה טעות בפסק הדין" ולהחמיר בעונש המאסר וכן בקנס הכספי: "בית המשפט מתבקש לקבוע כי מתחם העונש ההולם בעבירות בהן הורשע המשיב הוא המתחם לו טענה המערערת (24-40 חודשי מאסר), ולהחמיר בעונש המאסר ובקנס שהוטלו על המשיב באופן שיבטא נאמנה את חומרת מעשיו, מידת הפגיעה בערכים המוגנים ומדיניות הענישה הנוהגת".
בחודש שעבר (מרץ) גזר בית משפט השלום בתל אביב 14 חודשי מאסר בפועל וקנס כספי בסך 100 אלף שקל על ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים לשעבר, לאחר שהורשע בעבירות מס של כ-1.6 מיליון שקל.
ביולי הרשיעה השופטת דנה אמיר את ברוש בזיוף ומרמה שנועדו, כך על פי כתב האישום, להציג מצג שווא בפני רשויות המס בכדי לחסוך כ- 1.55 מיליון שקל מס, בגין מכירת מניות שבהם החזיקה החברה.
ברוש נאלץ להתפטר מתפקידו כנשיא התאחדות התעשיינים לפני כארבע וחצי שנים, עת נחשפו החשדות נגדו. כתב האישום בפרשה הוגש לפני כשלוש שנים.
על פי כתב האישום, שרגא ברוש ואחיו יריב ברוש החזיקו במניות חברת א.ל.ע.א השקעות, שהחזיקה במניות עושרד גז טבעי, שעסקה בהפקת גז ממאגר תמר. א.ל.ע.א מכרה את מניותיה בעושרד, עסקה שהסבה לה רווח הון של כ-8.6 מיליון שקל.
בגזר הדין ציינה השופטת אמיר כי "בכל שלב יכלו הנאשמים לחדול מניסיונותיהם לקבל את הכרת הנאשמת כחברה משפחתית במרמה על יסוד המסמכים המזויפים אך הם בחרו שלא לעשות כן. ... יש טעם רב בטענת המאשימה לפיה נסיבות ביצוע העבירות במקרה זה מלמדות על פיתוי גדול לבצען לאור הסיכון הנמוך בגילוין. זאת אף ביחס לעברות מס מהסוג הנדון המבוצעות תדיר יותר תוך השמטת הכנסה וגם הן קשות לגילוי, אך קיים גם הצד השני אשר מודע להכנסה שהועלמה דרכו או דרך הצלבת הנתונים יכולה להתגלות העבירה..."
ביחס לתפקידים שמילא ברוש במהלך חייו הציבורים ציינה כי: "לא מצאתי כי יש להתחשב לקולא בעת בחינת נסיבות ביצוע העבירות בכך שהנאשם מילא תפקידים ציבוריים בהתנדבות ללא שכר לאורך השנים כידוע, מבצעי עבירות צווארון לבן מהסוג הנדון הם פעמים רבות כאלה אשר מנהלים אורח חיים נורמטיבי לבד מביצוע העבירות ותרמו לחברה ולמדינה לאורך שנים, גם בפן הכלכלי..."
לאור האמור נגזר על ברוש 14 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וכן 100,000 שקל קנס. על החברה שבבעלתו שכבר אינה פעילה נגזר קנס סימלי בגובה 1 שקל.
התיק נחקר על ידי יחידת החקירות של מס הכנסה, פקיד שומה חקירות ת"א ונוהל על ידי עו"ד נעם עוזיאל וחופית שרים מפרקליטות מיסוי וכלכלה.
על פי כתב האישום ביקשה החברה להכיר בה כחברה משפחתית, סטטוס שהיטיב את מצבה מול רשויות המס.
לו הייתה חברת א.ל.ע.א חברת משפחתית הייתה לה הטבת מס בגין רווחי ההון. לפי כתב האישום, במועד שאינו ידוע במדויק לאחר חודש יוני 2015, החליטו ברוש ובר לבב, רואה החשבון של החברה, לרמות את פקיד השומה על ידי יצירת מצג כוזב לפיו הוגשה בקשה להכיר בחברה כחברה משפחתית במועד.
לצורך כך, זייפו השניים, בצוותא, שלושה מסמכים שתכליתם הייתה להציג מצג לפיו הוגשה הבקשה בתוך 3 החודשים ממועד היווסדה של החברה. השניים הגישו מסמכים לפקיד השומה אשר כוללים את המסמכים המזויפים. ברוש ורואי החשבון בר לבב פנו כמה פעמים לפקיד השומה, וביקשו להכיר בחברה כמשפחתית על בסיס המסמכים המזויפים.
ב-18 בינואר 2017, הגישו ברוש ובר לבב לרשות המיסים דוח שנתי על הכנסות החברה לשנת 2015, בחתימת ברוש, שאליו צורף דוח כספי מבוקר על ידי רואי החשבון בר לבב. בדוח נכתב כי החברה נרשמה כחברה משפחתית. עקב הפניות וההצהרות ותוכנן הכוזב, סווגה החברה כמשפחתית. בן ברוך, ששימש כרואה החשבון של שרגא ברוש, מואשם שהגיש את דוחותיו האישיים למס הכנסה.
השופטת עמיר קבעה כי טענות התביעה הוכחו מעל לכל ספק סביר.