רשת הסופרים ויקטורי תפצה ב-12,850 שקלים לקוחה אשר עוכבה ביציאה מהסניף ונדרשה להציג את קניותיה לעומת החשבונית. הלקוחה תבעה את הרשת בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, לאחר שעוכבה ביציאה על ידי קצין הביטחון, נלקחה לקופה הראשית ונדרשה להציג את קניותיה אל מול החשבונית, דבר אשר גרם לה בושה והשפלה.
מפסק הדין של הרשם הבכיר יגאל ברק-עופר, עולה כי התובעת, תושבת מבשרת ציון, עובדת כעו"ד עצמאית, לאחר שבעבר שימשה בתפקידים בכירים בשירות הציבורי בתחום המשפטי. התובעת עשתה קניותיה בסניף ויקטורי הקרוב למקום מגוריה במבשרת ציון, בסיום הקנייה שנעשתה בקופה הרגילה (לא בשירות עצמי) עוכבה התובעת ע"י עובד שטען כי הוא קצין ביטחון, לקח את חשבונית הקנייה שלה והורה לה להתלוות אליו לקופה הראשית.
בשלב זה בדקה הקופאית הראשית את הקנייה של התובעת תוך השוואתה למה שרשום בחשבונית, כאשר לתובעת נגרמה עקב כך בושה מול קונים אחרים שעברו במקום. לפי פסק הדין "התובעת חשה מושפלת, שכן הבדיקה הציגה אותה מול הקונים האחרים כאילו היא חשודה בגניבה, חלילה". היא פנתה עוד באותו היום לרשת, אך לא קיבלה כל התנצלות.
התובעת טענה עוד כי מכיוון שסיימה את קנייתה ושילמה על המוצרים, הרי שהם היו רכושה, ועל כן נציג הנתבעת כלל לא היה מוסמך לבצע חיפוש בסלים שלה, ומדובר בעיכוב שלא כדין. היא דרשה פרסום התנצלות במקום בולט בסופרמרקט שבו אירע המקרה נשוא התביעה ופיצוי של 30 אלף שקל.
רשת הסופרים טענה בתגובה כי היא מתמודדת עם "מכת מדינה" של גניבות, וכחל מהתמודדות זו מבצעת בדיקות אקראיות של סלי קנייה. לפי ויקטורי, מדובר בבדיקה שגרתית שאין בה כדי להשפיל את הנבדקים, והיא מבוצעת בכל רשת קמעונאית. הבדיקה נעשתה באופן מכובד, מהיר ודיסקרטי, רחוק מעיני שאר הלקוחות בסופרמרקט". עוד טענה ויקטורי כי פרשנות הלקוחה לאירוע מוגזמת, כי לקוחות אחרים לא שמו לב לאירוע וכי סכום התביעה מנופח ומוגזם.
בפסק הדין מסביר הרשם ברק-עופר כי "נקבע לא אחת בפסיקה כי ייתכנו מקרים שבהם לשון הרע נגרמת ע"י התנהגות". הוא מתייחס לפסק דין אחר שעסק בךקוחה שנבדקה לאחר ביצוע תשלום בקופות בשירות עצמי, וקובע כי מדובר במקרה שונה לחלוטין: "התובעת במקרה שלפניי ביצעה קנייה בקופה רגילה. הנתבעת לא טענה, וממילא לא הוכיחה, כי היה בסופרמרקט שילוט כלשהו המביא לידיעת הקונים את האפשרות של ביצוע בדיקות סלי קנייה על בסיס מדגמי.
"אין בידי לקבל את הטענה כי מדובר באירוע שגרתי ורגיל אף בהיעדר שילוט. הנתבעת לא הביאה כל ראיה לכך שמדובר בעניין שגרתי הנהוג אף ברשתות שיווק אחרות, וממילא מדובר בטענה בעלמא. משלא הוכח כי מדובר באירוע שגרתי וכי הלקוחות האחרים יודעים זאת, הרי שהפרשנות הסבירה, בעיני המתבונן, של אירוע בדיקה סל קניות, היא שהקונה חשודה בביצוע עבירת גניבה".
עוד קבע הרשם כי "אני סבור שיש ממש בטענות התובעת לפיהן הבדיקה נעשתה ללא הסמכה חוקית" ומסביר כי " התובעת במקרה שלפני שילמה על המוצרים, ועל כן הם היו חלק מרכושה. בנסיבות אלה, לא הייתה הבדיקה שונה מכל מקרה אחר של חיפוש ברכושו של אדם".
על תחושת הלקוחה אמר כי "ברור שבמקרה כזה תחושת ההשפלה היא גדולה ומועצמת אף אם בפועל מעט אנשים ראו את האירוע או הבינו את מה שמתרחש לנגד עיניהם. זאת ועוד, קשה ביותר להוכיח מה ראו וחשבו נמעני פרסום לשון הרע, ועל כן בחר המחוקק לזכות את הנפגעים מלשון הרע בפיצוי אף ללא הוכחת נזק, כאמור בסעיף 7 א לחוק".
הרשם קבע בפסק דינו כי ויקטורי תשלם לנתבעת סכום של 9,000 שקל פיצוי ללא הוכחת נזק בגין לשון הרע, 3,000 שקל נוספים פיצוי בגין נזק בלתי ממוני, וכן הוצאותמשפט והחזר אגרה בהיקף של 850 שקל, ובסך הכל 12,850 שקלים. ויקטורי רשאית לערער על פסק הדין.