כיתת הכוננות של קיבוץ יראון נאלצת לקחת על עצמה את תהליך הקבורה, חפירת קברים והבאת הגופה, בשך מחסור באנשים ביישובים המפונים.
הרבש"צ של קיבוץ יראון, אילן עמר, שוחח עם ליאת רון ב-104.5fm וסיפר על התפקיד החדש שכיתת הכוננות מבצעת בימים אלה.
לדבריו, "אנחנו גם חברת קדישא בכיתת הכוננות, כי אין אנשים ביישובים, אז אנחנו מקבלים את האנשים שלא שרדו את המעברים ואנשים מבוגרים ומביאים אותם לקבורה, זאת המציאות".
עמר מספר כי "אנחנו נוסעים להביא את הגופה, בגלל המצב יכולה להגיע ללוויה רק המשפחת המצומצמת, לכל היותר עשרה אנשים ולרוב פחות. לפעמים כיתת הכוננות בין שלל הפעילויות גם משלימה מניין".
עוד הוסיף: "בשגרה אנחנו לא עובדים עם חברת קדישא, הלוויות בקיבוצים הן עצמאיות, אבל, לצורך העניין אם אנחנו נעזרים ברב מיישוב אביבים, שתמיד נרתם לסייע לנו, אז כרגע זה בלתי אפשרי מכיוון שכל היישובים באיזור מפונים. אנחנו מנהלים בעצם את כל הלוויה ונעזרים ברב הצבאי". יצוין כי יישובים אחרים בסביבה כן נעזרים ביומיום בחברה קדישא, אך היא אינה מגיעה לאזור בימים אלה ובכל יישוב נאלצים למצוא פתרונות.
עמר מספר על הקושי לנהל לוויות בלילה. לדבריו, "בתחילת המלחמה מחשש לפגיעה, בגלל כל חוסר הוודאות כל הלוויות היו מתקיימות עם חשיכה, ואחרי שהקמנו את זעקתנו שזה לא הגיוני לקבור את מתינו כמו שפנים בחשיכה, כמו גנבים בלילה, לזרוק אנשים לבור, בסוף קיבלנו אישורים ולשמחתי הם קיבלו את פנייתנו ואנחנו מבצעים את הלוויות במשך היום. אנחנו חופרים, ואנחנו מכסים, ואנחנו מברכים".
עוד סיפר עמר כי מעבר לקבורה תושביי היישוב, כיתת הכוננות, גם דואגת לחבר את חברי הקיבוץ של הורשו לבוא ללוויה ומתעדים עבורם את הרגעים האחרונים מעל פני האדמה של יקיריהם: "למעשה אנחנו מחברים את חברי הקיבוץ עם הלוויה ושולחים תמונות".