"מלחמת חרבות ברזל סוגרת פרק של אשליות ופותחת פרק חדש בחיי המדינה לא רק בתחום הבטחוני והכלכלי אלא בתחומים רבים של חיינו כולל בתחום האנרגיה. העובדה שאין הפסקות חשמל בכל רחבי הארץ ושיש מספיק דלק בתחנות הפכה עם הזמן לדבר מובן מאליו בקרב הציבור, ולא כך היא. על כן אני סבור שה-7 באוקטובר מהווה שעת השכמה והחלפת דיסקט גם בתחום ביטחון האנרגיה", כך מצהיר יוסי רוזן, יו"ר המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה, לקראת הועידה הלאומית לאנרגיה מיוזמת המכון, שתתקיים ביום שלישי הבא, ה -7.5, בסימן מלחמת חרבות ברזל, העדרם של 133 חטופים ולמעלה מ-1,000 הרוגים.
"טרם המלחמה התנהלנו כמדינה בתנאי שלום כמו שוויץ", מרחיב רוזן. "ההחלטה על סגירת התעשיה הפטרו כימית במפרץ חיפה, כמו גם ההחלטה על סגירתם של נמלי אילת ואשקלון צמצמו את פעילות האנרגיה הלאומית תוך הסתמכות שווא על יבוא תזקיקי נפט והישענות הולכת וגוברת על אנרגיות מתחדשות. בניגוד לקונספציה זו למדנו ב-7 לאוקטובר כי המדינה מצליחה להתנהל בכישרון אנרגטי וזאת בעיקר בזכות התעשיה והתשתיות הקיימות הפועלות בה. צריך להבין, לולא התעשייה המקומית היינו מגיעים למצב בו המדינה מושבתת עקב הפסקות חשמל נרחבות והצבא אף היה מוצא את עצמו במצוקת דלק. למזלנו כל זה לא קרה. חברות הגז המשיכו לספק גז וחברות התשתיות והחשמל פעלו במלוא תפוקתן אף הן. המסקנה הישירה מהתמשכות המלחמה, כמו גם הפגיעה ביחסי החוץ, היא שאין לישראל אפשרות לסגור את תעשיית האנרגיה שלה. אנחנו חייבים שיהיו לנו מאגרים עצמיים לגז, דלק ותזקיקי נפט הן לאזרחים והן לצרכים ביטחוניים".
מה היה קורה לפי דעתך אם התוכנית לסגירת התעשייה הפטרו כימית בישראל הייתה קורמת עור וגידים?
"במקרה כזה המדינה הייתה צריכה להתחנן לסיוע בדלק מארה"ב או ביבוא תזקיקי נפט מטורקיה או סעודיה. כולנו יודעים מה היה קורה במצב מסוכן כזה והגיע הזמן שלא נסמוך רק על המזל ונבין היכן אנו חיים. הגיע הזמן שהביטחון האנרגטי יהיה חלק מתכנית הביטחון הלאומי המעוצבת על ידי רח"ל (רשות החירום הלאומית) למשק האזרחי".
אבל הדרישה לסגירת התעשייה לא מגיעה בחלל ריק, היא נובעת בעיקר מהפגיעה בסביבה שהיא תוצר הפעילות הזו.
"כשמקבלים החלטות זה נורא יפה לומר שצריך לסגור למשל את בז"ן בגלל שהוא מפעל מזהם, למרות שהזיהום הזה כבר לא קיים בפועל, ואז נישאר ללא מקורות אנרגיה. בפועל חברות ייצור האנרגיה משקיעות הון עתק בצמצום זיהום הסביבה, ודוגמא טובה לכך היא בזן שעובדת על בסיס גז טבעי כיום, כך שהענף גם לא מזהם וגם מספק אנרגיה כפי שדרוש למדינה במלחמה ארוכה שבה אנו מצויים."
הזכרת בדבריך את האנרגיות המתחדשות, מדוע לא ללכת לכיוון זה?
"כיוון שעד כה, ועל אף יעדי הממשלות האחרונות, לא הגענו לרמות ייצור מספיקות של אנרגיות מתחדשות שיחליפו את מקורות האנרגיה הרגילים. לכן ועל למנוע את הקמתה של ועדת חקירה עתידית צריך להמשיך במה שקיים, עובד ומתפקד. צריך להשאיר את מה שפועל בצורה טובה, ובטח שלא להרוס אותו".
רוזן מוסיף בדבריו נקודה מהותית חשובה, הנוגעת לתרומתו של התוצר האנרגטי גם למישור הבינלאומי. "מקורות אנרגיה כמו גז טבעי ומים מותפלים מהווים כיום לא רק מנוף לצמיחה כלכלית עבור ישראל אלא אף כלי גיאו פוליטי ראשון במעלה", הוא מציין. "הרי כבר כיום אנו מספקים גז ומים למצרים וירדן ובעתיד אולי אף נייצא אותם למדינת לבנון. כך שלסקטור אנרגיה פעיל וצומח יש תרומה חיונית גם במישור יחסי החוץ של ישראל, בעיקר עם שכנותינו הקרובות".
הועידה הלאומית לאנרגיה נחשבת לכנס האנרגיה החשוב בישראל והיא תעסוק השנה בשינויים הצפויים במשק האנרגיה המקומי הן כתוצאה מהמלחמה המתמשכת בצפון ובדרום והן בשינויי ייצור וצריכת האנרגיה הגלובליים. בכנס ישתתפו בין היתר שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, השרה להגנת הסביבה עידית סילמן וכן מנכ"לי חברת החשמל, בז"ן, קצא"א, פי גלילות, נגה, משק אנרגיה ונתיבי הגז הטבעי לישראל. אלו יציגו את תחזיתם למה שהולך לקרות בסקטור האנרגיה בשנים הקרובות, וזאת בראי מגמות האנרגיה העולמיות והמצב הביטחוני המשתנה במדינה.
את הועידה מפיק, כמדי שנה, המכון לאנרגיה וסביבה המאגד את פעילות כלל חברות האנרגיה בישראל, ובכלל זאת חברות הדלק, חברת החשמל ויצרניות החשמל הפרטי, נגה - מנהלת מערכת החשמל, חברות הגז הטבעי והגז הביתי, חברות התשתיות הלאומיות (בתי הזיקוק, קצא"א, תש"ן, מקורות), חברות הדשנים, חברות לייצור אנרגיה ממקורות חלופיים ועוד.
"הועידה הלאומית לאנרגיה הינה הכנס המשפיע ביותר על פעילות סקטור זה בישראל והיא מהווה מקום מפגש פורה ומעמיק למנהלי חברות פרטיות וממשלתיות בענף האנרגיה והחשמל", מעיד רוזן. "השנה יעסוק הכנס בסוגיות מהותיות דוגמת 'אתגרי משק האנרגיה בסביבה הגיאו-פוליטית המשתנה', 'איכות הסביבה, ביטחון אנרגטי ומה שביניהם', 'ביטחון אנרגטי בצל המצב הביטחוני', 'ההזדמנויות האזוריות במשק האנרגיה', 'התפיסה הלאומית להיערכות המדינה לרציפות התפקודית ומימושה במלחמת חרבות ברזל' וסוגיות מרתקות נוספות".
לדבריו, "מדי שנה מביאה הועידה להירקמותם של שיתופי פעולה אסטרטגיים בין החברות השונות, הפרטיות והממשלתיות, וכפועל יוצא לכך לחיזוק סקטור האנרגיה בישראל, חיזוק ממנו נהנים כלל תושבי המדינה. חצי השנה האחרונה הוכיחה כי ישראל זקוקה לביטחון אנרגטי לאומי, ונוכח העובדה כי משק האנרגיה תיפקד למופת במלחמה, הרי שכדאי שמקבלי ההחלטות במדינה יעודדו, יתמרצו ויטפחו את הסקטור החשוב המהווה מודל למצוינות משקית".