לקבל את הזכויות - ולהפוך למובטלים

"עובדים המזדרזים לבקש הליך של פירוק החברה בשל כעסם על כך שהמעביד אינו משלם להם את מלוא שכרם, עלולים לגלות שפנייתם לא היתה מעשה נבון" - כך אומר עו"ד עפר דקל, מומחה לדיני עבודה ממשרד עוה"ד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות'. "הליך הפירוק פירושו חיסול המעביד שבעקבותיו העובדים נהפכים למובטלים. על רקע המצב הקשה במשק במשק, היחלצות מהאבטלה עלולה להימשך זמן רב. לכן, יש להתייחס לאופציית הפירוק בזהירות".



המיתון וההרעה במצבם של עשרות אלפי עסקים, גרמו לכך שזה שנתיים ניכרת עלייה רצופה במספר החברות המתקשות לפרוע את התחייבויותיהן כלפי העובדים. חברות רבות אינן משלמות את מלוא השכר או את התנאים הסוציאליים, כגון הפרשות לקרן ההשתלמות ולקרן הפנסיה.



במקביל גוברת התופעה לפיה חברות, ואף תאגידים ציבוריים, משלמים באיחור של ימים ולעתים של כמה שבועות את שכר עובדיהם - זאת, רק לאחר שהשיגו הלוואה בנקאית לכיסוי תשלום השכר. חלק מהחברות מעכבות את תשלום המשכורת במכוון, כדי להפגין את המצוקה התזרימית וללחוץ בדרך זו על נציגות העובדים להסכים להפעלה מהירה של תוכנית הבראה כואבת.



כשמצבה הכספי של החברה מחמיר והעובדים חוששים כי החברה לא תוכל להמשיך ולעמוד בהתחייבויותיה כלפיהם, הם עשויים לפנות לבית המשפט כדי שיכריז על הליכי פירוק לחברה. בדרך זו הם יכולים לקבל את זכויותיהם המובטחות על פי החוק.



ואולם, לא תמיד נכון לפנות לבית המשפט כדי לבקש פירוק של חברה הנקלעת לקשיים כספיים ואפילו למצב של חדלות פירעון. כשנראה על פניו שלחברה יש סיכוי להתאושש, עדיף לפנות לבית המשפט ולבקשו להכריז על הקפאת ההליכים נגדה. הליך ההקפאה עשוי להוביל להסדר נושים ובעקבות זאת לתחילת תהליך הבראה.



כך, לפני כמה חודשים, בעיצומו של תהליך הקריסה של רשת בתי הכלבו המשביר לצרכן, שקלו העובדים לפנות לבית המשפט המחוזי בתל אביב כדי לבקש שיורה על פירוקה. ואולם היועצת המשפטית של הוועד, עו"ד גלילה הורנשטיין, ומזכיר חטיבת עובדי המסחר בהסתדרות, יורם אורנשטיין, החליטו שלא הגיעה העת לסתום את הגולל על עתיד הרשת. הם האמינו בסיכוי כי יימצא לה רוכש.



השניים שיכנעו את העובדים לוותר על בקשת הפירוק ולהעדיף על פניה בקשה להקפאת ההליכים המשפטיים נגד המשביר. משמעותו של צעד זה היא שבית המשפט אסר על כל גורם שהרשת חייבת לו כספים, להגיש נגדה תביעה כספית למשך תקופה מוגדרת. ההימנעות מהליך הפירוק התבררה, עד עתה, כנכונה. כיום, לאחר רכישת המשביר בידי רמי שביט, גדל הסיכוי שהרשת תשרוד, אף כי במחיר פיטורי 20% מהעובדים.



זכויות העובדים בפירוק - מוגבלות



מה הן הזכויות המוגנות של עובדים בעת פירוק החברה? דקל אומר כי חוסר יכולתה של חברה לפרוע את חובותיה לנושים ובכללם לעובדי החברה באופן הגורם לפירוקה, פוגע בעובדים; פרנסתם נפגעת עקב אי תשלום שכרם וזכויותיהם הסוציאליות. לפיכך, החוק העניק עדיפות לפירעון של כמה מזכויותיהם הבסיסייות של העובדים על פני נושים אחרים:



* שכר עבודה. לשכר יש קדימות בפירוק, כלומר העובדים נהנים מעדיפות על פני החובות לנושים הרגילים של החברה. זאת, בכפוף לתקרה הקבועה בחוק, העומדת כיום על 7,907 שקל.



* פיצויי פיטורים. סכום פיצויי הפיטורים ושכר העבודה הזוכים לקדימות בעת הפירוק, מוגבל ל-150% מתקרת השכר. כלומר התקרה הכוללת של זכויות אלה, שכר ופיצויי פיטורים, הוא כיום 11,860 שקל בלבד.



* הפקדות לפיצויי פיטורים בקופת גמל. סכומים אלה משוריינים לעובדים, ואינם עומדים לרשותם של שאר נושי החברה לצורך פירעון חובותיהם במסגרת הפירוק. עם זאת, מדובר רק בהפרשות לפיצויי פיטורים בשיעור של 100% ולא בהפרשות לתגמולים, לקרן הפנסיה או לקרן ההשתלמות.



* ביטוח לאומי. נוסף לסכומים שיש בהם קדימות, אם אין בידי החברה לשלם לעובדים את יתרת השכר ופיצויי הפיטורים, זכאים העובדים לגמלה מהמוסד לביטוח לאומי. הגמלה מוגבלת לסכום מרבי של 10 פעמים השכר הממוצע במשק, כלומר, כיום כ-70 אלף שקל. כמו כן הביטוח הלאומי יעביר לקופת גמל של העובדים סכומים שהמעביד היה אמור להפקיד אבל לא עשה כן, עד לסכום של פעמיים השכר הממוצע במשק.



"זכויות העובדים בעת פירוק החברה מוגבלות אפוא בשל התקרה שקבע החוק", אומר דקל. לדבריו, במיוחד כשמדובר בעובדים ותיקים שצברו זכויות בשל שנות עבודתם הרבות, או בעובדים בכירים ששכרם גבוה - הסכומים המשולמים בהליך הפירוק הם רק חלק קטן מהחוב של המעביד כלפי העובדים. "יתרה מזו, מכיוון שהכספים משולמים רק בשלב הפירוק הסופי של החברה, עלולים העובדים להמתין חודשים רבים עד שיסתיים תהליך ארוך ולעתים מתיש זה".



עו"ד שחר ולנר, מומחה לדיני עבודה וקניין ורוחני, אומר שלעתים קרובות העובדים אינם יודעים מהו מצבה של החברה בה הם מועסקים, מכיוון שהמנהלים הבכירים מצליחים להסתיר את הנתונים האמיתיים. "כאשר החברה סיימה לשרוף את המזומנים שברשותה והגיעה למצב שבו אינה יכולה לגייס כספים נוספים ממשקיעים - כפי שקרה, למשל, לחברות היי-טק וסטארט-אפ - זהו השלב שבו היא נאלצת להודיע על הפסקת פעילותה באופן מוחלט ועל פיטורי העובדים".



לדבריו, אופיינית לחברות אלה תקופה ארוכה של הכחשה; המנהלים מסרבים להשלים עם חוסר יכולתה של החברה להמשיך ולגייס כספים, ומונעים זרימת מידע עדכני על מצבה. לכן, כאשר העובדים מגלים שהחברה התדרדרה לכדי חדלות פירעון, כבר מאוחר מדי מבחינתם כדי לנסות להציל את החברה. "בשלב כזה העובדים נואשים מלהצטרף ליוזמה להקפאת הליכים נגד החברה, העשויה להביא להסדר נושים. הם מסיקים כי הברירה שבידם היא לבקש את פירוק החברה".



ואולם, אומר עו"ד דקל, בהקפאת הליכים, בשונה מפירוק, העובדים אינם רשאים לתבוע את זכויותיהם בגין חובות העבר של החברה, בדיוק כמו שאר הנושים. "למעשה, בתקופת ההקפאה זכויות העובדים נתונות במידה רבה לשיקול דעתו של בית המשפט, המופקד על ההבראה".



מסיבה זו, מציין דקל, העובדים המבוהלים, החוששים כי קשייו הכלכליים של המעביד