היקף היבוא מטורקיה עמד על 4.6 מיליארד דולר ב-2023 ומיליארד דולר ברבעון הראשון של 2024. הענך העיקרי שכולל 27% מהיבוא מהמדינה הוא מתכות, ואחריו מכונות וציוד חשמלי עם 13%.
הרשימה המלאה כוללת גם פלסטיק וגומי (9%), אבן, גבס, זכוכית ומלט עם 8% מכלל היבוא, כלי רכב וחלפים לרכב עם 7%, מינרלים שמהווים 5% מהיבוא.
באשר ליצוא לטורקיה מדובר בנתון נמוך יותר שעמד על 1.56 מיליארד דולר ב-2023, ו-420 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2024.
הענפים העיקריים ב-2023 כללו מוצרים כימיים (44%), מתכות (14%), פלסטיק וגומי (13%) ומכונות וציוד חשמלי (10%).
"מדובר בחדשות מצערות מאוד", אמר נשיא איגוד לשכות המסחר שחר תורג'מן. לדבריו, "לאורך השנים הקפידו במגזר העסקי בשתי המדינות שלא לערב יחסים כלכליים עם התפתחויות פוליטיות וחבל שהרשויות בטורקיה לא שומרות על מסורת זו.
"המפסידים העיקריים מהמהלך של ארדואן הם הסוחרים הטורקיים ולא מדינת ישראל. כלכלת ישראל מספיק חזקה בשביל למצוא חלופות ליבוא מטורקיה וכך נעשה גם אנחנו בלשכת המסחר, נסייע לכל חברי הלשכה שמקיימים קשרים מסחריים עם התעשייה הטורקית לאתר יעדי יבוא חדשים. כולנו תקווה שגם המשבר הזה יחלוף במהרה ונחזור לעשות עסקים עם המגזר העסקי בטורקיה, אנחנו למודי משברים מול ארדואן והממשל הטורקי, ובטוחים שגם זה יעבור."
מוקדם יותר היום (חמישי) דיווחה סוכנות הידיעות הכלכלית בלומברג שטורקיה החליטה להפסיק לחלוטין את כל הייצוא והייבוא של סחורות מישראל ואליה. בלומברג ציטטה שני מקורות טורקים יודעי דבר.
שר החוץ ישראל כ"ץ מיהר להגיב באומרו שנשיא טורקיה ארדואן מפר בהחלטה להפסיק את יחסי הסחר עם ישראל הסכמים. "כך מתנהג דיקטטור, תוך התעלמות מהאינטרסים של העם הטורקי ושל אנשי עסקים, והתעלמות מהסכמי סחר בינלאומיים", כתב כ"ץ ב-X.
כ"ץ הוסיף שהוא הנחה את משרד החוץ לפעול כדי ליצור אלטרנטיבות למסחר עם טורקיה, תוך התמקדות בייצור מקומי ובייבוא ממדינות אחרות.