צהלולים, כפיים ושימו לב להכרזה הבאה: רשות התחרות שוקלת להטיל עוד "קנס עצום", "עיצומים במיליונים"' על חברת ענק שעברה על חוק התחרות. אתם במתח? אין צורך. הפעם זאת דיפלומט, שתשלם 9 מיליון שקלים בשל ההפרות, שכוללות גם התערבות בשטחי תצוגה, והעברות תשלומים לקמעונאים ישירות ולא כהנחות למוצרים.
מי שקורא את האותיות הקטנות בהודעה הפומפוזית שהכריזה על האירוע, ומפרטת את השתלשלות הדברים מאז ראשית 2021, כשהחלה בדיקת הממונה את היחסים בין הספקים הגדולים לקמעונאיות הגדולות, בחשש שהפרו את החוק ואיך הסאגה הזאת, שנמשכ, כמעט שלוש שנים, מבחין בפרט מטריד. הקנס הוטל בהסכמת דיפלומט. זאת אומרת, שהחברה הסכימה לשלם את הסכום, במסגרת סוג של עסקת טיעון.
קדמה לה "סנו", ש"הסכימה" לשלשל לקופת המדינה 16 מיליון שקלים, בהסדר שנחתם איתה והוגש להערות הציבור, ו"נטו", של דודי עזרא, שנאותה להעביר לקופת המדינה 18 מיליון בגין אותה פרשה ממש.
סביר להניח שאותה "הסכמה" היא ניסוח משפטי מקובל, אבל הוא מוציא מהדעת. תראו לי אזרח ש"מגיעים איתו להסכמות" כשעבר על החוק. איזה הסכמות ואיזה בטיח. מטילים עליו את העונש הכי קשה שאפשר.
וכאן הגענו ללב הבעיה. הסך הכולל של העיצומים הכספיים האלה, ההסכמות המשפטיות או איך שיקראו לתועבה הזאת, מגיע לסכום המכובד של 66 מיליון שקלים. השאלה היא, מכובד בעיני מי, והאם הקנס, שנדמה בעיני האזרח הפשוט כעול כבד, הוא בעצם פרס שמקבלות החברות מהמדינה, על הפרת החוקים שהיא עצמה חוקקה.
אומרים שלא מאיימים על יונה ביין. זאת אומרת, שלא מאיימים על מישהו במשהו שלא מפחיד אותו, ובמקרה הזה, אפילו גורם לו לתפוס את הבטן ולהיקרע מצחוק. איך היה אומר ינון מגל והפעם בצדק על מלא? אוי אוי אוי. מי ישמע. מה זה 9 מיליון בשביל דיפלומט, 16 מיליון לסנו ו-18 מיליון לנטו? אולי הקליפות של הגרעינים השחורים.
נתחיל באחרונה, דיפלומט, שהרווח הנקי שלה בשנת 2023 עמד על 80 מיליון שקלים ולכן חילקה דיבדנדים בגובה של 40 מיליון שקלים. אז אוי אוי אוי, היא צריכה לשלם 9 מיליון לרשות התחרות כדי לסגור תיק פלילי. איך היא תתאושש מזה?
נטו, נעבך, סבלה מירידה של 30% ברווח הנקי שלה בשנת 2023, ולמרות זאת הצליחה להשאיר לדיפלומט אבק, 91 מיליון שקלים. אז נכון שהיא צריכה לשלם קנס כפול ממנה, אבל תאמינו לי, שלדודי עזרא, בעל השליטה, לא יכאב בכיס, אפילו לא טיפה. גם בסנו יחיו מצוין עם פחות 16 מיליון שקלים בחשבון הבנק. עם רווח נקי, מטורף, של 220 מיליון שקלים, החברה יכולה להרשות לעצמה עשור של הפרות כאלה בקלות.
לכן אין לממונה על התחרות שום סיבה למסיבה. להפך. בהטלת הקנסות האלה היא מעודדת את העבריינים לשוב לזירת הפשע, להמשיך לדפוק אותנו עוד עד העצם במחירי עתק, כי כסף לא מזיז להם. הבחירה בעסקת טיעון, במקום בהגשת כתבי אישום משמעותיים, שסופם מאסר בפועל, היא טעות שכולנו נשלם עליה ביוקר.
אם משהו מפחיד את היצרנים, היבואנים והקמעונאיות, זה מה שקרה לאפי רוזנהויז שהתחיל כמוהם, שישב טוב על הפסגה, וסבל מהיבריס מסחרר, ותחושה שאף אחד לא יכול עליו וגמר בכלא. למי שלא בקיא בפרטים נזכיר, שרוזנהויז, מנכ"ל שופרסל לשעבר, הורשע בשנת 2014 בניסיון לעשיית הסדר כובל בניגוד לחוק התחרות, במיזוג עם רשת קלאב מרקט. הוא ניסה למנוע מבצעים ברשת המתחרה "מגה", על ידי לחץ על הספקים, נתפס, שילם 250,000 שקלים ונגזרו עליו חודשיים מאסר בפועל.
גזר הדין היכה את שוק המזון בתדהמה. "אחד משלהם", שהיה בשפיץ ההשפעה על הענף, מצא את עצמו במדי אסיר ונבעט החוצה. במשך כמה שנים טובות הלכו שם על בהונות, ונזהרו בקלה כחמורה, אבל ככל שהזמן חלף, חלפה גם ההרתעה והשחקנים חזרו לסורם.
אלא שהפעם הם הבינו שהפשע משתלם. אם הממונה על התחרות פוטרת אותם בקנס כספי מגוחך ובהסכמה על תיק הדגל שהיא עצמה מנפנפת בו לכל עבר, במקום שתשלח אותם לשבת בתא קטן וסגור, כדי שגם הם ישלמו ביוקר ולא רק אנחנו, הם יכולים לתכנן בנחת את העלאת המחירים הבאה, לצפצף על החוקים ועלינו ולצחוק בדרך לדיבידנד השמנמן הבא.