מנהלי אגף תקציבים באוצר לשעבר יוצאים היום בזעקה להצלת המדינה ועצירת ההידרדרות הכלכלית והכללית המאיימת על עתיד המדינה. בכנס שכותרתו "מדיניות, כלכלה וחברה - איך נמנעים מאסון", שנערך על ידי יוצאי האגף לדורותיהם, התריעו בכירים במערכת לשעבר על סכנה למדינה.
ירום אריאב, מנכ"ל משרד האוצר בעבר, אמר כי "זוהי אזעקת אמת. אנחנו עדים להרס המפעל הציוני. קולות כרסום המדינה. הממשלה חלולה לחלוטין. שר אוצר זחוח. רוה"מ מוביל אותנו, תוך ניגוד עניינים בין המדינה לענייניו האישיים. תראו את היחס לחטופים ואת היחס למפונים מצפון ודרום. בסוף ישאלו אותנו איפה הייתם בזמן החורבן?"
אריאב הוסיף כי "אם נסתכל שנה וחצי אחורה, יש כאן השמדת ערך של מדינת ישראל. הפכנו מסטרט אפ ניישן, ממדינת מופת, למדינה מצורעת, מגונה. מסוכנת. מעולם לא היתה השמדת ערך גדולה כל כך לציבור גדול כל כך על ידי בן אדם אחד".
לדברי אריאב, "יש למנוע עשור אבוד נוסף. משווים את מלחמת יום כיפור להיום, כשהוצאות הביטחון עלו לקרוב לשלושים אחוז מהתוצר, וקיבלנו אינפלציה אדירה. צריך היום לעצור את היצף התקציבים לצבא. ה-7 באוקטובר לא היה אירוע תקציבי, פשוט, הצבא לא היה שם. נקודה נוספת היא מניעת בריחת מוחות. מי ירצה להשאר כאן? וכן יש למנוע התפרקות מלאה של המערכת הציבורית וכל המערכות".
רם בלינקוב, בעבר מנכ"ל משרד האוצר וראש אגף תקציבים אמר כי "מה שקרה בשבעה באוקטובר לא ממש הפתיע. החברה הישראלית מתדרדרת מזו תקופה ארוכה. חברה, כולנו גם פה חלק מזה, חברה נהנתית, רודפת כסף, תפקידים, חיים טובים. ההצלחה הגדולה מבחינה הכלכלית איפשרה לנו לממן מטרות הולכות וגדלות נצלניות, חלקן אנטי ציוניות. עיוורה את החברה הישראלית".
בלינקוב נדרש לנושא תקציב הביטחון ואמר כי "כמנכ"ל ניהלתי את הצוות שעשה רעש מול מערכת הביטחון. בראש המערכת הצבאית כסגן עמד האלוף הרצי הלוי. חמישים אחוז מהזמן שלי כמנכ"ל האוצר עסק בתנאי השכר של הקצינים ושל אנשי הקבע ורק יתר חמישים אחוז מהזמן עסקו בעניינים אמיתיים. כשאומרים שצריך לעשות שינוי בחברה הישראלית, זה לא יכול לפסוח על שום גורם, כולל הצבא. אם יגדילו את תקציב הצבא יוסיפו אל"מים ועוד קצינים ותפקידים. למה צריך מזכירים צבאיים לרוה"מ ולנשיא?! הם רק מעבירים פתקים. למה הם צריכים לשכה ומזכירות ורכב שרד. יאמרו שאני מתעסק בכסף הקטן, אני סובר אחרת שזה סימבולי לחברה נהנתנית".
בלינקוב הוסיף כי "הדבר החשוב בעיניי זה שינוי מהיסוד של החברה הישראלית, ואני פסימי. שומעים אנשים כמו סמוטריץ' שטוען שזה שיח של 6 באוקטובר, אבל מה זה ביחד? אני חושב שצריך להפסיק לתרום לגופים שמקבלים גם תרומות וגם כספים ציבוריים, כי כל שקל שאני תורם, משחרר כסף לשר גולדפרב. המסר שלי שאנחנו צריכים להפסיק להיות נחמדים ולהפסיק להיות פוליטיקלי קורקט". הוא הוסיף עוד כי "שתיקת אגף התקציבים הנוכחי היא מגונה. תיזכר לדיראון עולם!"
דוד ברודט, ששימש בעבר ממונה על התקציבים, מנכ"ל משרד האוצר ויו"ר בנק מזרחי, אמר כי "כלכלת ישראל חזקה כי יש לנו בסיס טוב שבנינו מקום המדינה אבל מתחילת 2023 המצב הזה משתנה. הכלכלה עדיין חזקה, אבל לא לעולם חוסן. במצב שבו יש מינויים לא ראויים בסקטור הציבורי, המשטרה פוליטית ועוד, זה הבטחה לעתיד פחות טוב".
לדברי ברודט, "ההוצאות האזרחיות והצבאיות מאוקטובר 2023 ועד סוף 2025 יגיעו ל- 250 מיליארד שקל. הגירעון השנה יהיה גבוה מ 6.6 אחוז. תקציב 24 נבנה בהסתכלות מגזרית וסקטוריאליות, כי הממשלה הזו רוצה לפייס את המפלגות. אין בו מנועי צמיחה ורפורמות. אין תכנית מסודרת לצאת מהמשבר. כמו שאין תכנית ליום שאחרי בצד הצבאי, כך אין גם בצד הכלכלי. המחסור בתשתיות לא נפתר, ולא הפריון הנמוך, ולא המשבר בהיי טק שמחלחל אלינו מהעולם ולא משבר הדיור. בעניין תקציב הביטחון".
מנכ"ל משרד האוצר לשעבר אהרן פוגל הוסיף כי "כשיש מלחמה מגדירים מראש מישכה ועצימות. מנסים לחשב כמה נקבל מארה"ב, כמה ברזרוות בבנק ישראל נוכל להשתמש. יש לנו רזרוות של 250 מיליארד דולר והחשב הכללי עושה טעות כשיוצא לגייס כסף בעולם ע"ח הדורות הבאים. אין בעיה למשק להעלות את תקציב הבטחון אפילו באחוז וחצי של תוצר, כי היכולות שלנו מתלכדות ליכולת צמיחה. משרד מיותר עם שר מיותר - זה הרבה מיליארדים, הרבה מעבר לתקציב הנקודתי".
לדבריו, "יש לנו הזדמנות אדירה ללכת להסדר שמוביל נשיא ארה"ב. כשאנחנו עושים תכנית הבראה לגוף, מסתכלים על גוף הניהול. זכות ארה"ב להעיר שאין לנו רוה"מ ראוי, כשהוא נותן לנו תקציבי סיוע".
מוקדם יותר דיבר בכנס פרופ' מנואל טרכטנברג ואמר כי "מה שהשתנה בחמש השנים האחרונות זה רק השיפוע. קצב ההתדרדרות. הפאזה הראשונה - היתה חמש מערכות בחירות, שנים של שסעים פולטיים וחברתיים חברתיים. הפאזה השניה - מרגע כינון הממשלה הנוכחית ועד אסון 7 באוקטובר. תקופה קודרת שצבועה בצבע של מהפיכה משטרית. הפאזה השלישית היא מאז 7 באוקטובר.
"בכל פאזה, חשבנו שהגענו לתחתית, אבל מסתבר שאין תחתית. דטרמניזם שטני אחז בגרון המדינה. אבל תראו איזו מציאות בלתי נסבלת. מצד אחד מדינה מדממת, אבל השמש ממשיכה לזרוח, הפקקים בעינם, המסעדות מלאות, עדיין אפשר לטוס לרוב היעדים בעולם. מציאות נורמאלית שמתכתבת עם האמירה המטופשת כפסי מהניצחון.
"יש לנו כאומה מאגרים אינסופיים של חוסן אישי וקולקטיבי. יש לנו עוצמות כלכליות ומשקיות ותמיכה מארה"ב וקהילות העולם, אלא שהמאגרים הנלו מתרוקנים. סביבנו ידידנו מאבדים סבלנות, כמו תושבי הצפון והדרום".