"הוועידה הלאומית לאנרגיה" של "המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה" התקיימה בתל אביב, ועסקה בדרכים לקידום משק האנרגיה בצל מלחמה ואי ודאות מדינית. בכנס דנו המשתתפים בנושאים מגוונים וחשובים למציאת הפתרונות לקידום ביטחון אנרגטי עבור מדינת ישראל.
את הכנס פתח יוסי רוזן, יו"ר המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה: "אנו שותפים לחדשנות ולשמירה על הסביבה - אבל מצפים למדיניות יציבה וברורה תוך אימוץ כללי הרגולציה שקבעה הממשלה עצמה, ואימוץ הרגולציה האירופית במלואה, ללא התאמות מקומיות, שיוצרות ערפל רגולטורי וקשיים ניכרים בהתאמת המתקנים לרגולציה שאינה מאזנת בין הצרכים השונים - הסביבה והצורך לשמור על אספקה סדירה ורציפה. כדי שענף האנרגיה יצמח אל העתיד דרושות תשתיות לאחסון של אמצעי אנרגיה כולל פיתוח של אנרגיות מתחדשות. כל עוד אלה לא קיימות לא יושג בטחון אנרגטי מלא".
לאחר מכן דיבר משה קפלינסקי, יו"ר בזן: "הקונספציה של סגירת בתי הזיקוק התרסקה. אני מזכיר לכולם את השבועות הראשונים של המלחמה שאוניות כמעט ולא נכנסו לנמלי ישראל. ללא היכולות של בזן מערכים שלמים במשק לא היו פועלים בתחילת המלחמה. הגיע הזמן שגם אנשי המקצוע הרלוונטיים במשרדי הממשלה יגידו את זה בקול רם וברור".
ארז כלפון יו"ר קצא"א באשר לנושא ההגבלות שהוטלו על פעילות חברת קצא"א באילת: "בשנים האחרונות, בכל פגישה עם רגולטורים, עם שרים ופקידות בכירה, וכולל בוועידה הזו, הזהרתי פעם אחר פעם - שאם לא תבוטל מדיניות 'תוספת אפס סיכון', שהוטלה ללא כל ביסוס ובחינה מקצועית וכמהלך פופוליסטי על ידי השרה להגנ"ס לשעבר, תמר זנדברג, מדינת ישראל תמצא עצמה בפני משבר אנרגטי חמור ביותר. והנה בשבעה באוקטובר, לצערי, המציאות הכתה בנו ומלחמת 'חרבות ברזל' הוכיחה לנו שאין תחליף לפעילות קצא"א ופעילותה חיונית למשק האנרגיה בישראל. הטלת מגבלות חסרות אחריות מהוות סיכון אדיר לביטחון האנרגטי של מדינת ישראל. שכן, נמל אילת היה סגור לקליטת דלקים בשל ההגבלות שהוטלו על קצא"א ובשל מתקפות החות'ים, ונמלי הים התיכון (אשקלון ואשדוד) היו סגורים בשל מתקפות הטילים מעזה. המלחמה רק חידדה את העובדה שמדינת ישראל לא יכולה להישען רק על נמל אחד בים התיכון, וכי מתקן קצא"א באילת הינו נכס אסטרטגי-ביטחוני והוא זה שמאפשר אספקת מקורות אנרגיה רציפה בשגרה וביתר שאת בחירום. בלי הסרת ההגבלות, במצב חירום גם חיל האוויר יצטרך לחשוב מאיפה הוא משיג דלק למטוסים שלו".
גלעד יעבץ, מייסד אנלייט: "יש נתק גדול מאוד בין מה שאנחנו שומעים לבין המצב בפועל. המצב בפועל, וכל אזרח במדינה חייב להבין אותו, משק החשמל בארץ נמצא במצב חירום. אין בטחון אנרגטי לתושבי ישראל. הדרך לפתור את זה היא לא להוסיף עוד 2 מתקני גז. צריך לעשות תכנית חירום. יש את היכולת הטכנולוגית והביצועית המלאה בארץ לעשות פי 5 ממה שעושים היום בשנה. זה נחסם רק על ידי בירוקרטיה ורגולציה והחלטה".
מאיר שפיגלר, מנכ"ל חברת החשמל: "נעדרו מקדמת הבמה הרבה מאוד שנים נושא של שדרות תשתיות רשת החשמל בארץ. חייבים לשדרג את הרשת על מנת שנוכל להזרים את החשמל לאזרחי ישראל. בשל המחסור, כבר כעת אנחנו מצטיידים בתחנות משנה ניידות וגם בקיטים כדי לתת מענה עוד לפני שנקבל את האישורים לתחנות קבועות".
יו"ר פורום יצרני החשמל הפרטיים מגז טבעי, חכ"ל קרן ברק: "מדינת ישראל נמצאת במשבר אנרגיה כבר היום. אין לנו פריבילגיה להניח 'שיהיה בסדר' וחייבים לקדם כבר היום תכנון והקמה של תחנות כוח נוספות. מדינת ישראל והנהגתה חייבים להבטיח את העצמאות והיתירות האנרגטית בעתיד הקרוב והרחוק".
איה אבידור, יו"ר נתיבי הגז הטבעי לישראל: "האתגר של משק האנרגיה ב 2050 לא יושג ללא מימן. נתג"ז היא הגורם היחיד שיש לו את הפלטפורמה היכולת והידע להוביל את הולכת המימן של ישראל. נתג"ז תכנס לתחום החלוקה כשהרגולציה תאפשר מודל כלכלי ישים לטווח הארוך".
"המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה" הוקם ב-1964, במטרה לקדם ולהגביר את הידע הטכנולוגי והכלכלי בנושאי נפט ואנרגיה בישראל. במכון חברות כל חברות האנרגיה, הכימיה והתשתית הגדולות במדינה. פעילות המכון כוללת ועדות מקצועיות, מרכז מידע, מעבדה כימית הבודקת דלק, קרקע ומים, מרכז לטיפול בנושאים סביבתיים ויחידה למניעת זיהום מקורות מים על ידי דלקים. במרכז ההדרכה שלנו נערכים סמינרים וקורסים בנושאי אנרגיה, דלק וסביבה.