המלחמה המתמשכת מייצרת קשיים חמורים לבעלי עסקים רבים, בעיקר כאלה הפועלים באזורי קו העימות ובמקומות שפונו ושגרת החיים בהם נעצרה. עסקים ותיקים שהעסיקו עובדים ופרנסו משפחות נמצאים בקשיים בשל המלחמה והמצב הבטחוני. רבים מהם שורדים בקושי, תוך שהם צוברים חובות; חלקם כבר נמצאים על סף פשיטת רגל.
המצב מייצר אי-ודאות כלכלית ומועקה גדולה, גם בקרב בעלי העסקים הנמצאים באיזורי העימות - וגם בקרב העובדים הרבים המועסקים בהם. אז מה ניתן לעשות? המדינה מציעה מספר מסלולי פיצויים בגין נזקים כלכליים שנגרמים לעסקים כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל, המדריך הבא יסייע לעשות סדר.
המסלולים הירוקים:
מסלול ירוק - פיצוי בגין הוצאות מזכות - לו זכאים כל העסקים בישראל שספגו פגיעה העולה על 25% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, ומכוחו משולמים פיצויים לטובת השתתפות מסוימת בהוצאות הקבועות של העסקים במטרה למנוע את קריסתם. מסלול זה מסייע לעסקים באמצעות מענק לעסקים להשתתפות בתשלום הוצאותיהם הקבועות, ובחלק מהוצאות שכר העבודה ששולם ובהתאם להיקף הפגיעה.
מסלול זה קובע סכומי פיצוי מקסימליים בהתאם למחזורי הפעילות של הניזוק בשנת 2022, עסקים שמחזור עסקאותיהם עד 300 אלף ש"ח, יקבלו מענק בסכום עד 14,025 ש"ח; עסקים שמחזור עסקאותיהם בין 300 אלף ש"ח ועד 100 מיליון ש"ח זכאים לפיצוי עד 600 אלף ש"ח; עסקים להם מחזור שנתי בין 100-300 מיליון ש"ח זכאים לפיצוי עד 600 אלף ש"ח, בתוספת 0.3% מגובה המחזור העולה על 100 מיליון ש"ח; ועסקים שמחזור עסקאותיהם בין 300-400 מיליון ש"ח יפוצו עד סכום של 1.2 מיליון ש"ח.
מסלול ירוק "מיוחד" - מסלול מחזורים, מסלול שכר עבודה, מסלול חקלאות, מסלול קבלן מבצע - במסגרת מסלולים אלו משולמים פיצויים מוגדלים לעסקים הממוקמים באזורים המיוחדים שנקבעו בדין, הסמוכים לזירות הלחימה, הנמצאים בטווח של 0-40 ק"מ והוטלו עליהם מגבלות מחמירות. במסגרת המסלול הירוק ה"מיוחד", תקנות מס רכוש וקרן הפיצויים (תשלום פיצויים)(נזק מלחמה ונזק עקיף)(חרבות ברזל)(הוראת שעה), התשפ"ד 2023, הוקמו מתווי סיוע כלכלי לעסקים שנפגעו מהלחימה באופן ממושך:
מסלול מחזורים - עסק שנמצא באזור המיוחד וחווה ירידה בהוצאות תפעולו המשתנות ובמחזור עסקאותיו יהיה רשאי לתבוע פיצוי במסלול זה. חישוב הנזק במסלול זה מסתמך על הפרש מחזורי הפעילות בשנת המלחמה ובשנה הקודמת לה, תוך ניכוי חלק מההוצאות שנחסכו בתקופה בה נפגעה פעילות העסק כתוצאה מהמצב הבטחוני. במסלול זה יש תקרת פיצוי בסך 2.5 מיליון ש"ח לחודש אוקטובר ו-5 מיליון ש"ח עבור החודשים נובמבר-דצמבר.
מסלול שכר - מעסיק שעובדיו נעדרו מהעבודה בתקופת המלחמה, תוך שהמשיך לשלם את שכרם, רשאי להגיש בקשה למענק פיצוי מקסימלי בסך 520 ש"ח בעבור כל יום עבודה של כל עובד ששולם שכרו.
מסלול חקלאות - מיועד לבעלי עסקים בתחום החקלאות ומציע שתי חלופות לבחירת מתווה: חקלאים בטווח של עד 20 ק"מ מרצועת עזה רשאים להגיש בקשה לקבלת פיצוי המסתמך על נזק ממשי, בדומה למסלול האדום, או בסכום של 12,844 ש"ח שמוכפל במספר העובדים של הניזוק. החלופה השנייה, בעלי עסקים חקלאיים ל-20 ק"מ מרצועת עזה רשאים להגיש בקשה לפיצוי בגין אובדן תפוקת העובדים שנאלצו להיעדר מעבודתם עקב המלחמה, וסכום הפיצוי יהיה בהתאם לנזקים שייגרמו לבעל העסק החקלאי, וכלל זה עד 3 מיליון ש"ח.
החסרונות העיקריים במסלולים הירוקים נובעים ממגבלות סכום התביעה ולגבי היקף הנזקים - התביעה לא מביאה בחשבון את ראשי הנזק השונים. המסלולים הללו נקבעים עבור כל תקופת זכאות בנפרד וכפופים תמיד להחלטות הממשלה. לאחרונה הוארכו המסלולים הירוקים גם לחודשים ינואר-פברואר עבור עסקים המצויים ביישובים ברשימה שבתקנות.
המסלול האדום
מסלול לו זכאים עסקים הפועלים ביישובי ספר (בהתאם לרשימה שקבועה בדין), ואשר היישובים הללו רלוונטיים לעימות הנוכחי, וכן חוו "הפסקת פעילות" - קרי, יכולתם לפעול מוגבלת עקב הוראות רשויות הביטחון. כך למשל, עסקים הפועלים ביישובי ספר שפונו מכוח החלטת ממשלה. המסלול האדום מתבסס על נזקים עקיפים, אובדן רווחים, ומניעת עשיית רווח. במסגרת התביעה ניתן לשקלל את כל ראשי הנזק המשפטיים, ללא מגבלת סכום פיצוי, ולקבל תשלום מקדמות ע"ח התביעה שתוגש. מטרתו של המסלול האדום, להעמיד את הניזוק במצב כלכלי בו הוא היה יכול להימצא, אלמלא המלחמה לא הייתה פורצת. מבלי לפגוע באמור, יש לקחת בחשבון את היעדר הפסיקה בנושא ולכן, אין ערובה לכך כי כלל הטענות המשפטיות שיעלו במסגרת תביעה יתקבלו.
את התביעות יש להגיש למנהל מס רכוש בהתאם למועדים הקבועים. במסלולים הירוקים - תביעות מוגשות במועד שנקבע עבור כל תקופת זכאות (אוקטובר עד או נובמבר-דצמבר), תאריכי הגשה של התביעות. מסלול אדום - תביעה תוגש עד 3 חודשים מהודעת רשות המיסים בעניין. לפי כל האמור לעיל, נראה כי על כל תביעה באחד מן המסלולים הן האדום, והן הירוק להיות מוגשת תוך הקפדה יתרה והצמדות ללשון החוק בכדי להביא תוצאה מטיבה עם הניזוק/תובע. הגשת תביעה תוך הצמדות להוראות החוק והצגת אסמכתאות רלבנטיות תמנע דרישה של רשויות המס להשבת הפיצויים בעתיד.
איך נדע באיזה מסלול לבחור?
ראשית, יש לבחון את העמידה בתנאי הזכאות למסלולים השונים. בעל עסק שמצוי ביישוב ספר הרלוונטי לקו העימות ואשר יש לו הפסקת פעילות זכאי לבחור בין המסלולים המוצעים - מסלול אדום או המסלולים הירוקים. השיקולים לבחירה בין המסלולים קשורים ראשית לאופי הנזק שנגרם ולמאפייני העסק.
המסלולים הירוקים מאפשרים לתבוע פיצוי רק בגין נזקים המשתקפים מדיווחי הניזוק לרשות המסים - בין אם לגבי ההוצאות המזכות ותשלום השכר בתקופת הזכאות (חודשי המלחמה), ובין אם לגבי הפרש מחזור העסקאות בתקופת הזכאות והתקופה המקבילה בשנה הקודמת.
מנגד, המסלול האדום אינו מוגבל בראשי הנזק ובסכומם. על פניו, עסק שספג נזקים שאינם מתבטאים רק בדיווחיו לרשות המסים, למשל נזקים שעניינם עצירה של מגמת גידול הפעילות או שקלול עליית מחירים, צפי לתקופת התאוששות לאחר המלחמה, מלאי שנזרק, הוצאות מיוחדות שיצאו עקב המלחמה (למשל הוצאת ריבית בגין הלוואה שעסק נדרש לקחת על מנת לעמוד בהתחייבויותיו) - יעדיף לתבוע במסלול האדום.
מאידך, עסקים שעיקר נזקיהם מתבטאים בדיווחיהם לרשות המסים עשויים להעדיף בחירה במסלולים הירוקים.
אני בעל עסק בקו העימות ואני מתלבט בין מסלולי הפיצוי ה"ירוקים", שנשמעים לי קלים ונוחים יותר להתנהלות, למסלול הפיצוי ה"אדום" שנשמע מסובך ומורכב יותר. במה כדאי לבחור?
עסקים הממוקמים ביישובי ספר הרלוונטיים לקו העימות וחלה אצלם הפסקת פעילות יכולים לבחור בעצמם את מסלול התביעה, ובתקופה כלכלית ואישית לא פשוטה - רבים מהם רואים לנגד עיניהם את המסלול ה"קל" והמהיר יותר לכאורה לקבלת הפיצוי הנכסף, ובשל כך נוטים להגיש תביעה במסלולים הירוקים. ברוב המקרים תביעות במסלולים אלו מצריכות עריכת תחשיב פיצוי לפי נוסחאות קבועות מראש, וכן הגשת מסמכים בסיסיים.
המסלול האדום באמת נדמה כ"מורכב" יותר לתביעה לעומת המסלולים הירוקים. הוא מצריך ניתוח מעמיק של העסק ופעילותו, של נזקיו שנגרמו מהמלחמה, היכרות עם פסיקת בתי המשפט וועדות הערר לגבי ראשי נזק לגביהם משולם פיצוי, וכן עריכת תחשיב כלכלי ספציפי לאומדן הנזק של העסק. מורכבות התביעה מחייבת מחשבה והרבה שעות עבודה. עוד נציין כי כל תביעה במסלול האדום תועבר לטיפול פרטני ברשות המסים, ועתידים להיערך לגביה דיונים בפני מפקחי מס רכוש.
חשוב להבין כי רק באמצעות המסלול האדום ניתן לקבל את הפיצוי המלא על-פי חוק מס רכוש בגין נזקים שנגרמו עקב המלחמה, ללא כל תלות במתווה ירוק כזה או אחר. מדובר בהחלטה שיש לה משמעות כלכלית אדירה, והיא יכולה להיות ההבדל בין עסק שימשיך להתקיים בתום המלחמה ובין עסק שיכרע תחת נטל החובות ויחדל מלהתקיים.
ההבדל בין המסלולים, חשוב לדעת, יכול להסתכם בעשרות אחוזים, אם לא במאות אחוזים. חשוב להבין כי המסלול האדום הוא המסלול היחיד שאינו מוגבל בסכומים, מאפשר להגיש תביעה בגין כל הנזק הממשי שנגרם לעסק ללא תקרת פיצוי, ללא מגבלת תקופה ותוך קבלת מקדמות בטרם הגשת התביעה. למעשה, הוא כולל את כל מה שניתן לתבוע במסגרת מתווים "ירוקים" - והרבה מעבר.
האם אני יכול "להקפיא" את פעילות המפעל?
בראש ובראשונה יש לפעול בהתאם להוראות רשויות הביטחון בקשר לקיום פעילות עסקית. אם המציאות מאפשרת זאת, אזי חובתו של העסק להמשיך ולפעול ככל יכולתו על מנת להקטין את נזקיו, כתנאי לפיצויים.
אני בעלים של עסק שממוקם באשקלון. האיזור שלנו לא מפונה, אבל עדין אנשים חוששים להגיע ופעילותנו העסקית נפגעת. מה עושים?
העיר אשקלון נקבעה כ"יישוב ספר" לצורך מלחמת חרבות ברזל, וחלה לגביה חזקת הפסקת פעילות עד ליום 1.1.2024, כך שניתן להגיש תביעה לפיצוי במסלול האדום עבור תקופת המלחמה עד למועד זה, או להגיש תביעה באחד המסלולים הירוקים.
האם יש אפשרות לקבל מענקים, הלוואה מהמדינה או הנחה במיסים - שתאפשר לי להשאיר "את הראש מעל המים"?
לנוכח הימשכות המלחמה, קיימות אפשרויות שונות לקבלת מענקים או הלוואות, בין אם מן המערכת הבנקאית ובין אם מהמדינה כולל הלוואה בערבות מדינה. ישנן למשל רשויות מקומיות שהעניקו הנחה לתושבים מתשלומי ארנונה או דחייה במועדי התשלום, ואולם צריך לזכור כי הלוואות או דחיות במועדי תשלום דורשות תכנון מראש של יכולות העסק לעמוד בהתחייבויות אלו. בכל מקרה, מומלץ כי עסק שקיבל הלוואה או בכוונתו ליטול הלוואה לנוכח מצבו התזרימי של העסק, נכון שיכין מראש תכנית עסקית שתאפשר לעסק לעמוד בהחזר ההלוואה, בנוסף לעמידה בהוצאות השוטפות.
מהן הזכויות של עובדים שמעסיקיהם נכנסו להליך של פירוק או פשיטת רגל?
עובדים בחברה שנקלעה להליך חדלות פירעון וניתן לה צו פירוק, זכאים לפנות ישירות למוסד לביטוח לאומי בתביעה לצורך קבלת זכויותיהם על-פי דין. מוטב כי העובדים יפנו לקבלת ייצוג משפטי לצורך הגשת תביעה מסוג זה למוסד לביטוח לאומי.
אני ספק של מפעל שנקלע לקשיים בגלל המלחמה, ונותרתי עם חובות. האם אני יכול לבקש פיצויים מהמדינה?
כל עסק בישראל זכאי להגיש תביעה באחד המסלולים בהתאם למיקום בו הוא רשום ופועל, ובהתאם לעמידתו בתנאי מסלולי הפיצוי השונים.
מה המשמעויות וההשלכות כאשר ממנים נאמן למקום העבודה שלך? האם העסק ממשיך לעבוד כרגיל?
כאשר בית המשפט ממנה נאמן לחברה, קיים הבדל מהותי האם המינוי נעשה מסגרת צו להפעלת החברה לבין פירוק החברה. במסגרת צו הפעלה, הנאמן ממשיך להפעיל את החברה כ"עסק חי" תוך גיבוש תכנית הפעלה שאמורה להציג עודף תפעולי לתקופה שנקבעה על ידי בית המשפט, וזאת עד לגיבוש תכנית שיקום כלכלי לחברה. ככל שבסופו של ההליך אכן מאושרת לחברה תכנית שיקום כלכלי, אזי שנדרש למסגרת אותה תכנית לכלול גם את החובות כלפי עובדי החברה וזאת במסגרת הרציונל ולפיו החברה ממשיכה להתקיים. מנגד, ככל וניתן צו פירוק לחברה, אזי עובדי החברה זכאים לפנות ישירות למוסד לביטוח לאומי לצורך קבלת זכויותיהם על פי חוק.
הכותבים הם עורכי דין, מומחים למיסים ולתביעות מס רכוש ממשרד עוה"ד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, עמית גרוס ושות'.