טורקיה משחררת את החרם הגוף שהטילה על יצוא לישראל. משרד הסחר הטורקי המגובה החליט לאפשר לספקים מקומיים להמשיך לייצא מוצרים לישראל, בהמשך לקבלת אישורים פרטניים. המשמעות היא שאין הסרת הגבלות גורפת אלא כי כל יצואן יצטרך לקבל את האישור ממשרד הסחר הטורקי, ואז יוכל להמשיך לייצא סחורות לישראל.
קיים מסמך פנימי של משרד הסחר הטורקי אשר קובע את ההתניות וההגבלות, וגורמים בישראל עמלים כעת להבין את המשמעויות הנובעות ממנו.
שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, אמר כי "כפי שהערכנו, המשבר הלאומי עם טורקיה של ארדואן סביר שיהיה זמני וגם המשבר הנוכחי מוכיח זאת. בזכות עבודה מאחורי הקלעים מול המגזר העסקי בטורקיה, שהפעיל מצידו לחץ על ממשלת טורקיה, הוסרו חלק מהמגבלות מול המגזר העסקי בישראל. אנחנו נמשיך ונקדם שיח ענייני מול הגורמים השונים בכדי לשמור על נתיב המסחר מול הטורקים. מי שיוקר המחייה חשוב לו, לא יכול לוותר על יבוא סחורות מטורקיה. אנחנו מאמינים שהזמני יהפוך לקבוע וגם המשבר הנוכחי יהיה מאחורינו".
נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, אמר כי מדובר באחיזת עיניים. לדבריו, "ישראל צריכה להגיב בחריפות לאמברגו הטורקי. ההקלות של ארדואן הן אחיזת עיניים. מדובר בהפרה חמורה של הסכם הסחר החופשי והיא לא יכולה לעבור ללא תגובה.
"טורקיה הוכיחה שהיא מדינה עם הנהגה לא אחראית ושונאת ישראל, בד בבד, יש למצוא חלופות ארוכות טווח לטורקיה. שכן ארדואן לא שינה שום מדיניות, אלא רק נכנע ללחץ של כמה יצואנים טורקים שנתקעו עם סחורה לישראל. זה רק מוכיח שמתחילת המשבר, ממשלת ישראל הייתה צריכה להגיב בחריפות להחלטת האמברגו ולא לצאת חלשה מול הטורקים. אם היינו מגיבים בחריפות מלכתחילה, ארדואן היה מבין בעזרת מנהיגי הקהילה העיסקית בטורקיה שהניסיון לפגיעה בנו יפגע בו יותר והמצב לא היה מתדרדר כפי שהתדרדר".
לפי תומר, "כעת הפתרון הראוי היחידי הוא לפתח חלופות למסחר עם טורקיה, כך שלא נהיה תלויים - לא ביבוא ולא ביצוא - במדינה שעוינת לישראל. אני קורא לשרי הכלכלה והתעשייה והאוצר שלא להתבשם מההודעה הטורקית ולפעול באופן הדדי ומיידי להטלת היטלים מתאימים על היבוא מטורקיה".
היקף היבוא מטורקיה עמד על 4.6 מיליארד דולר ב-2023 ומיליארד דולר ברבעון הראשון של 2024. הענף העיקרי שכולל 27% מהיבוא מהמדינה הוא מתכות, ואחריו מכונות וציוד חשמלי עם 13%.
הרשימה המלאה כוללת גם פלסטיק וגומי (9%), אבן, גבס, זכוכית ומלט עם 8% מכלל היבוא, כלי רכב וחלפים לרכב עם 7%, מינרלים שמהווים 5% מהיבוא.
באשר ליצוא לטורקיה מדובר בנתון נמוך יותר שעמד על 1.56 מיליארד דולר ב-2023, ו-420 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2024.
הענפים העיקריים ב-2023 כללו מוצרים כימיים (44%), מתכות (14%), פלסטיק וגומי (13%) ומכונות וציוד חשמלי (10%).