מצפון זה יקר: פערים של עשרות אחוזים בין בשר למוצרים מהצומח ביום העצמאות

ביום העצמאות ה-76 של מדינת ישראל אנו מתמודדים עם שאלות עמוקות לגבי מושגי החירות והעצמאות. לאחר חג הפסח, הידוע כחג החירות, אנו מתבקשים לשקול מחדש את משמעות החירות בעקבות אירועים מטלטלים שחוותה המדינה בשנה האחרונה. אנחנו נמצאים למעלה משבעה חודשים מפרוץ מלחמת חרבות ברזל והאירועים הקשים של אוקטובר, שבהם איבדנו אלפי אנשים יקרים ללבנו ועדיין עשרות רבות של חטופים נמצאים מעבר לגדר, ונמנעת מהם הזכות לחגוג את חירותם ועצמאותם. השנה המושגים אלה נטענים במשמעות חדשה ומורכבת, ודורשים מאיתנו להתבונן עמוק במהותם האמיתית במציאות הנוכחית.

עם התפתחות הטכנולוגיה, השפעות הסביבה והתרבויות המגוונות שהשתלבו בתרבות הישראלית לאורך השנים, נראה כי יש דפוסים שיישארו איתנו לעד. אחד מהם הוא תרבות המנגל המסורתי, עם הפחמים והעשן הסמיך שמשלימים את הנוף המקומי בפארקים, במרפסות, בגגות ובחצרות. אף על פי שהמטבחים הביתיים כבר מצוידים בגרילים חשמליים מתקדמים ומתקני גריל גז שעלותם יכולה להגיע לאלפי שקלים ויכולת הצלייה בהם גבוהה ואיכותית, יש משהו בלתי ניתן להחלפה בפשטות הישראלית של אירועי המנגל ביום העצמאות. בשנים עברו ניתן היה למצוא אירועי מנגל גדולים בכיכרות ועל איי התנועה בעקבות העומס והדוחק בגנים ובפארקים, והאופי של היום המיוחד הזה מהווה חוויה חברתית וקולינרית ייחודית של קהילה ומסורת.

אין ספק שהשנה, החגיגות ליום העצמאות לא יהיו כמו בשנים קודמות. למרות שההיגיון אומר שלא ניתן לאף גורם לפגוע במורל הלאומי, הלב מרגיש אחרת. המצב השונה והמורכב יותר מעמיד אותנו בפני אתגר: קשה לחגוג עצמאות כאשר העצמאות עצמה נמצאת תחת איום. עם זאת, עשינו דרך ארוכה כמדינה. למרות האיומים הביטחוניים שאנו חווים מאז הקמתה, מדינת ישראל הפכה לאחת המדינות המתקדמות בעולם בתחומים כמו טכנולוגיה, מידענות, רפואה וחקלאות, ואפילו בביטחון. למרות שיש שיגדירו אותנו כעם קשה עורף, פיתחנו תרבות ואחווה ייחודיות שלא נמצאות בשום יבשת אחרת. הערך "ואהבת לרעך כמוך" מושרש בתרבות שלנו, גם אם לעתים חילוקי דעות נורמטיביים בין האוכלוסיות יכולים להטעות את ההרגשה הכללית.

השנה ניתן לנקוט בצעד נוסף קדימה לשמירה על איכות הסביבה ולצמצום השימוש במוצרים מן החי, מהלך שיעניק לבעלי חיים זמן איכות נוסף. כדי לא לפגוע בחוויית החג, נשמור על המרכיבים המוכרים של החג כמו יין, בירה, סלטים ופיתות, אך נציע הזדמנות להעדיף תחליפים שמבוססים על רכיבים מהצומח. חוויה זו מתאימה לכולם ומאפשרת חג מהודר גם לצמחונים ולטבעוניים. המוצרים בסגמנט זה זוכים לפופולריות רבה, עם צמיחה במכירות ובמודעות הצרכנית, ומציעים חדשנות רבה בטעמים ובאיכות. שילוב זה מאפשר לנו לחגוג את התרבות הישראלית העשירה והמגוונת שאנו אוהבים, תוך תמיכה בסביבה וברווחת בעלי החיים, וכך להבטיח שחגיגות יום העצמאות יהיו גם חגיגות של קיימות ואחריות לטבע ולחיים.

שוק תחליפי הבשר העולמי עמד על כ-19 מיליארד דולר בשנת 2023, וצפוי לצמוח בשיעור שנתי של כ-8% עד שנת 2030, עם צפי לצמיחה כוללת של יותר מ-42%. שני שליש מהמוצרים נצרכים בשוק הקמעונאי ברשתות המזון ובחנויות המתמחות, ושליש נוסף בשוק ההסעדה והאירוח. תחליפי הבשר מהווים כיום חלק מתפריטים רבים במסעדות בשרים כדי לתת מענה לכלל הצרכנים, ובשוק הצריכה היהודי הם תופסים נתח גבוה יותר בעקבות צורכי הכשרות, מאחר שהמוצרים אינם מהווים חשש לחלב או בשר ומתאימים לצריכה ללא הגבלה בשני הסגמנטים.

הביקורת החזקה על תעשיית החקלאות של בעלי חיים טומנת בתוכה מחלוקות ושאלות רבות על העתיד ועל הסיכונים בשל השפעותיה השליליות על הסביבה ורווחת החיות. בכל העולם התפתחו תנועות לשינוי תזונתי, כולל אומץ של דיאטות המגבילות או מוציאות לחלוטין את צריכת המוצרים מן החי. הדאגה הגוברת לבריאות בעקבות העלייה במחלות המועברות על ידי בעלי חיים גרמה לירידה בצריכת מוצרי בשר, ותרמה לפופולריות של תחליפים צמחיים.

במסגרת שאיפתנו לשמירה על איכות הסביבה ולצמצום שימוש במוצרים מהחי, אנו מציעים השנה לנקוט בצעד נוסף. כל נתח תחליפי שמונח בצלחת מוריד את הצריכה של בשר מן החי ותורם להצלת חיים. על אף שהמגמה לצמצום צריכת בשר מן החי נמצאת בצמיחה, דרוש עדיין מאמץ רב לשכנוע רוב הציבור לאמץ גישה זו. מסורת הצריכה של מוצרים מן החי מושרשת בנו עמוקות לאורך אלפי שנים ונתפסת כחלק מהטבע. עם זאת, קיימים כאלה שטוענים כי צריכת בעלי חיים אינה הטבע שלנו. בעקבות הצורך והמודעות להשפעות העתידיות של צריכת בשר על היקום, פותחו טכנולוגיות ומדעים מתקדמים המאפשרים ייצור בשר מתורבת.

שיא החדשנות בתחום מגיע מהמעבדות ולא מהצומח. בשר מתורבת, הידוע גם כבשר סינתטי, מיוצר במעבדה באמצעות תרבית תאים ולא מגופם של בעלי חיים. התהליך פותח על ידי חילוץ תאים מתאימים, בדרך כלל תאי שריר, אשר מהם ניתן לגדל במעבדה מסה של תאי שריר הדומים לאלה המצויים בגוף החיה. התהליך כולל שלבים של רבייה והתפתחות התאים בתנאים שבהם הם מקבלים הזנה רציפה של חומרים תזונתיים נדרשים לגדילה. יתרונותיו של בשר מתורבת כוללים הקטנת הפגיעה בבעלי חיים, צמצום ההשפעות הסביבתיות השליליות הקשורות לחקלאות אינטנסיבית ופוטנציאל להקטנת הזיהום.

עם זאת, כיום הייצור של בשר מתורבת עדיין נמצא בשלבים הראשוניים של הטמעה בשוק הצרכני ונתקל באתגרים כלכליים וטכנולוגיים. העלות הגבוהה של הייצור והצורך במחקר ופיתוח נוסף לשיפור התהליכים והטעם הם מחסומים משמעותיים. בנוסף, עבור הציבור שנדרש לאמץ מוצר כה חדשני צריך להשקיע בהסברה ובחינוך. ניתן לצפות שבעתיד הקרוב תתרחש התקדמות בתחום זה ושבשר מתורבת יהפוך נגיש יותר וישווק במרכולים, דבר שיציע אלטרנטיבה ריאלית וברת קיימא לצרכנים המודעים לסביבה ולרווחת בעלי החיים.

עבור המנות העיקריות מצאנו תחליפים מפתיעים למוצרים מן החי. בשר טחון, נקניקיות, צ'וריסוס, המבורגרים, חזה עוף, שווארמה, קציצות ושניצלים - כולם מהצומח, מבלי לפגוע בבעלי חיים. אף על פי שזה לא זול יותר, ההפתעה, הקלילות והניקיון הכרוכים בבחירה זו הם ללא ספק משמעותיים ומביאים חוויה חדשה לשולחן החג.

הממצאים מראים עדיפות ברורה בתג המחיר למוצרי הבשר מן החי, עם פערים של עשרות אחוזים ואף מעבר לכך. כך למשל נמצאו פערים של 45% בבשר טחון מן החי לעומת תחליף מהצומח, פער של 124% בין חזה עוף טרי לבין חזה עוף צמחוני, פער של 95% בין נקניקיות מבשר לבין כאלה צמחיות ופער של 186% בין קבב רגיל לבין קבב מן הצומח. לא היה מוצר אחד שנבדק ובו התחליף הצמחוני היה זול יותר או אפילו במחיר זהה. המשמעות - האלטרנטיבה קיימת, אבל מי שיבחר בה ישלם מחיר גבוה.

בבחינת הנתונים ב-8 רשתות שיווק שונות, גילינו שרשתות השיווק בישראל לא מעודדות את הקטגוריה של תחליפי הבשר. לטענתן, הציבור הישראלי עדיין אינו מציג נכונות לצריכה מוגברת בתחום, והן נצמדות למותגים הידועים של היצרניות הגדולות כמו טבעול של אסם ו-וונדרס של זוגלובק.

תנובה, שהציגה צמיחה ושליטה בתחום תחליפי החלב, עדיין לא השיגה נתח שוק משמעותי בתחום תחליפי הבשר, וחברת דיפלומט משווקת את מוצרי המותג Beyond Meat שנכנסו בקול תרועה רמה עם חדשנות במרקמים ובטעם אך לא קטפו עדיין את נתחי השוק הרצויים.

פרמטר המחיר נותר ערך חשוב בקבלת החלטת הקנייה לצרכן. אם הוא צריך לשלם כפול על קציצות כמו קבב יותר מהקבב האמיתי ויותר מכך על נקניקיות, הרי מי שאינו מחובר לערכים ולאידיאולוגיה לא ישנה את דפוסי הצריכה שלו בקלות.