במהלך שנת 2023 הטיל משרד העבודה עיצומים כספיים על מעסיקים בסך של כ -98 מיליון שקלים, יחד עם 1,568 התראות מנהליות, בגין הפרה של חוקי העבודה. כך עולה מנתונים שמתפרסמים בבלעדיות במדור וואלה כסף. הליכי הבירור, החקירה והטלת העיצומים הופסקו בראשיתו של חודש אוקטובר והתחדשו בתחילת השנה הנוכחית, גם בשל הסבת מפקחי המנהל להקמת מוקדים משרדיים במספר ערים וכן, בין היתר, לאור הסיוע האינטנסיבי שהגישו לציבור המפונים בבתי המלון ובחינת בקשות לקבלת היתר לפיטורים או הוצאה לחל"ת של נשים בתקופה המוגנת במסגרת חוק עבודת נשים.
מעיבוד הנתונים עולה כי כ -60% מהעיצומים הכספיים, בסך מצטבר של כ-41 מיליון שקלים, הוטלו על מעסיקים בגין 218 מקרים בהם הופר חוק הגנת השכר שמחייבם להעביר את הסכומים שניכו משכרו של העובד לגוף הרלוונטי. ישנם גם מקרים בהם העיצום הוטל בשל אי העברת כספי הניכויים במועד, כפי שמגדיר החוק. גם הפרת חוק שכר מינימום מהווה עוולה שכיחה שנאכפה באדיקות ע"י מפקחי משרד העבודה. על פי הדו"ח, על המעסיקים הושתו עיצומים בסכום מצטבר של כ- 6.5 מיליון שקלים. סכום זהה של עיצומים כספיים הושת בגין אי תשלום מכוח צווי הרחבה.
לצד האמור, אי מתן מלוא הזכויות לבני נוער עובדים היווה גם השנה נושא שנמצא במעלה סולם סדר העדיפויות של משרד העבודה - מה שהוביל למאות חקירות שנעשו על ידי המפקחים בקרב מעסיקי בני נוער. כפועל יוצא, בין היתר, הוטלו עיצומים בסכום מצטבר של כ 2.1 מיליון שקלים. בין הפרות החוק השכיחות: העסקת ילדים מתחת לגיל 15 או ללא היתר לעבודת לילה לרבות העסקה ביום המנוחה השבועית.
אבטחה, שמירה וניקיון בראש
בחלוקה ענפית, ענף ההעסקה שספג את סכום העיצומים הגבוה ביותר, בסך של כ-14,2 מיליון שקלים, הוא קבלני כוח אדם אדם בתחום האבטחה, השמירה והניקיון. במקום השני במצעד המפוקפק נמצא ענף המסחר, שעל המעסיקים שמשתייכים אליו הוטלו עיצומים בסכום כולל של כ-9.8 מיליון שקלים. אחריו ניצב ענף החינוך שסוגר את שנת 2023 עם עיצומים בגובה של כ-7.9 מיליון שקלים. ענפי התעשייה והמסעדנות מתברגים 'לחמישייה הפותחת' עם עיצומים בסכום מצטבר של כ-5.5 מיליון שקלים שהוטלו עליהם.
בנוסף לכל אלה, מנתוני משרד העבודה עולה כי במהלך השנה החולפת נפתחו 1,343 תיקי חקירה כנגד מעסיקים שבוקרו לראשונה במהלך שנה זו והסתיימו הליכים ב- 1,455 תיקי חקירה (כולל תיקים משנים קודמות). כמו כן, הוגשו 57 כתבי אישום, התקבלו 55 גזרי דין ונסגרו באופן מותנה 52 תיקים. בבסיס סגירות אלו עומד הסכם שנחתם בין התביעה לחשוד או הנאשם, לפיו הוא מודה בביצוע העובדות המהוות עבירה ומתחייב לקיים את התנאים שנקבעו בהסדר, וזאת כנגד התחייבות התובע להימנע מהגשת כתב אישום או למחוק את כתב האישום שהוגש. כמו כן, ניתנו 1,568 התראות מנהליות (במסגרת החוק להגברת האכיפה) כך שבסך הכול ניתנו התראות ועיצומים ל-1,025 מעסיקים ומנכ"לים.
שר העבודה יואב בן צור ציין בשיחה עם וואלה כסף: "חרתנו על דגלנו לדאוג לעובדים במשק ולעשות זאת במגוון הכלים העומדים לרשותנו. יידע כל מעסיק כי עליו לשמור על זכויות העובדים ביתר שאת, ולהעניק את הביטחון הסוציאלי הדרוש לכל עובד. במיוחד בשנה זו, שבה המלחמה גבתה מחירים רבים, לא נסכים לפגיעה בעובדים ובעובדים המוחלשים בפרט. אנו קשובים הן לעובדים והן למעסיקים אך חוזרים ואומרים - הביטחון התעסוקתי הוא ערך חשוב במעלה ולצידו הביטחון הסוציאלי. נמשיך לפעול על מנת להבטיח זאת לכל העובדים במשק".
ואכן, אינדיקציה נוספת וברורה לתשומת הלב הרבה שמנתב המשרד לצורכי העובדים מתקבלת מהנתון הבא: במהלך שנת 2023 הושבו למעלה מ-15 מיליון שקלים ל-2,055 עובדים בעקבות הליכי האכיפה שננקטו ע"י המינהל. בה בעת, השבת הכספים לעובדים היוותה את אחד מתנאי הסף שאפשרו למשרד העבודה 'לבוא לקראת' המעסיקים שהפר את זכויותיהם. ולראייה, הסכום המצטבר של העיצומים שהוטלו בפועל עומד על כ - 64 מיליון שקלים, אולם הפחתה זו התבצעה בתיקים בהם המעסיקים הוכיחו כי תיקנו את הפרת החוק ונקטו בשורה של פעולות למניעת הישנותה.
במהלך השנה אף הושתו 69 עיצומים כספיים בסכום כולל של כ -3 מיליון שקלים על מנהלים כללים בארגונים, בשל העובדה כי לא פעלו כנדרש למנוע הפרות חוק, כפי שהם חייבים לעשות מכוח החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה. ההנחה כי מפקחי המשרד מבצעים את האכיפה רק בקרב בתי עסק קטנים ובינוניים שאינם מצוידים בסוללת עורכי דין שגויה: מאיר דוד, ראש מינהל הסדרה ואכיפה במשרד העבודה: "נדגיש כי האכיפה מתבצעת כלפי כלל המעסיקים בצורה שוויונית ללא קשר לגודל העסק וזאת בהתאם למידע שמצוי ברשותו, בין אם מדובר במעסיק קטן ובין אם מדובר במעסיק גדול".
הבעיה: אין הסדרה לחשבי שכר
האכיפה השיטתית של חוקי העבודה ע"י משרד העבודה, לצד פעולות ההסברה, נעשות כאשר ברקע מתקיים תהליך נוסף שמשפיע במישרין על עקומת הציות של המעסיקים לחוקי העבודה - העלאת רמת המקצועיות של חשבי השכר בחברות ובארגונים. חשב שכר מטפל בצורה שוטפת בניהול הפן החשבונאי בארגון, בשכר העובדים וזכויותיהם הפיננסיות והסוציאליות. הלכה למעשה, החשב מפיק את תלושי השכר ואחראי על העברת דיווח מתאים לרשויות המס כנדרש בחוק. לצורך ביצוע החישובים באופן שתואם את לשון החוק, הפסיקה ומכלול התקנות הרלוונטיות, על החשב לגלות הבנה והתמצאות בחוקי העבודה, תקנות ביטוח לאומי ומס הכנסה וכו'.
הבעיה היא כי בישראל לא קיים חוק שמסדיר את סוגיית העיסוק בתחום חשבות השכר, בשונה למשל ממקצוע יעוץ המס, בו מייצגים שעובדים מול רשות המס בשם לקוחותיהם נדרשים לעבור הסמכה ולהוציא רישיון. חיים מולכו, מנכ"ל חברת עוקץ מערכות שעוסקת באספקת פתרונות ממוחשבים בתחום כוח האדם, מציין כי בשלוש השנים האחרונות חלו שלושה שינויים במקביל שצמצמו משמעותית את מספר הטעויות שמבצעים חשבי השכר, שחושפות את המעסיק לסנקציות משפטיות שונות: "מעסיקים רבים דורשים כתנאי לקבלה לעבודה, הצגה של תעודה שמוכיחה כי המועמד רכש ידע מקצועי והתנסה בפרקטיקה מעשית (סטאז') במסגרת קורס שמפוקח על ידי לשכת רואי החשבון, שבסופו יש לעבור מבחן".
השינוי השני אותו מציין מולכו הוא המודעות הגוברת בקרב החשבים לביצוע השתלמויות והשתתפות בימי עיון: "השינויים חלים במישור החקיקתי ובמישור המשפטי ומחייבים את חשבי השכר להישאר מעודכנים. המציאות מלמדת כי מדי שנה חלה עליה במספרם של החשבים שעוברים השתלמויות מקצועיות, מה שמקנה להם את הידע והיכולת לספק מענה מדויק למכלול דרישות החוק ובהתאם לפסיקה העכשווית".
הסיבה השלישית נעוצה בעובדה כי הסבירות שחשב שכר, מקצועי ומסודר ככל שיהיה - יטעה היא גבוהה מאוד. "חשב/ת שכר בארגון בינוני מטפל/ת במאות עובדים ונדרש/ת לוודא מדי חודש כי עשרות אלפי הנתונים במצטבר שמופיעים בתלושים - מדויקים. תוכנות השכר המתקדמות מספקות נורות אזהרה על שלל טעויות, מה שמקטין באופן דרמטי את ההתכנות לטעות. בין היתר, מדובר על גובה שכר מתחת למינימום, אי הפקדה ולפנסיה וכו'".