האם מי שמנהל הליך משפטי בו מונה מומחה על ידי בית המשפט, יכול להגיש תביעת רשלנות כנגד אותו מומחה בטענה לנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהדיווחים של המומחה לבית המשפט?
מדובר באדם שמנהל כבר 9 שנים הליכים משפטיים בבית המשפט למשפחה כנגד אם ילדיו בעניין משמורת הילדים, אשר החליט לתבוע במיליון שקל את הפסיכולוג שמינה בית המשפט לצורך מתן חוות דעת. את התביעה, הגיש האב יחד עם שניים מילדיו, שבגרו בינתיים בבית משפט השלום בירושלים.
לטענת האב, הדיווחים של הפסיכולוג היו מטעים ומגמתיים וכתוצאה מהם ניתק הקשר בינו ובין שני ילדיו הבוגרים לבין הבת הקטינה שנשארה עם האם. לטענתו, הטיפול של המומחה והדיווחים שלו הותירו את המשפחה קרועה ושסועה וכי העובדה שמונה על ידי בית המשפט אינה מקנה לו חסינות מפני תביעה ואינה פוטרת אותו מאחריות המוטלת עליו כעל כל בעל תפקיד.
טענה לרשלנות - בעצם הטיפול או במסקנות?
הפסיכולוג, באמצעות עו"ד ד"ר אסף פוזנר, טען כי יש לסלק את התביעה נגדו על הסף, כיוון שעל פי הפסיקה לא ניתן לתבוע מומחים מטעם בית המשפט וכיוון שכל הטענות שיש לתובע נגדו התבררו במסגרת ההליך המתנהל בבית המשפט למשפחה ובמסגרת ערעורים שהגיש התובע על הליכים אלה.
עוד הוסיף הפסיכולוג, כי האב הוא זה שלא שיתף פעולה עם עבודתו כמומחה ועל כך הוא דיווח לבית המשפט שמינה אותו. הוא הוסיף, כי ככל שלאב יש טענות כלפיו, הן אמורות להתברר במסגרת ההליך המשפטי שמתנהל בין ההורים ולא במסגרת תביעה נפרדת לערכאה אחרת.
עו"ד פוזנר אף העלה חשש כי אם כל אדם שינהל תביעה אזרחית נגד מומחה שהחלטותיו במסגרת תפקידו לא מקובלת עליו, הדבר יהווה הרתעה לעבודתם של מומחים והדבר אף גובל ב"הטרדת עד".
השופטת קרן מילר, דחתה את התביעה על הסף וציינה שהפסיכולוג שימש כמומחה שמונה לא רק על מנת לחוות את דעתו, אלא גם על מנת לטפל במשפחה כולה ולדווח לבית המשפט על מהלך ותוצאות הטיפול - וכך הוא עשה. "תפקיד כפול זה פותח פתח רחב יותר לטעמי לאפשרות של תביעה נזיקית נגד המומחה, שכן יש להבחין בין טענה לרשלנות בעצם הטיפול, לבין טענה לרשלנות במסקנותיו ובחוות דעתו שהוגשו ושהובילו לגרימת נזק לתובעים".
השופטת הוסיפה, כי לתובע ניתנה האפשרות למצות את זכויותיו במסגרת בית המשפט למשפחה במסגרת תביעת המשמורת שניהל ובמסגרת ערעורים שהגיש, וכך הוא עשה. לבסוף היא חייבה את התובע בשכר טרחת עו"ד בסך 18,000 שקל.