לאחרונה ניתנה פסיקה תקדימית וחריגה בביהמ"ש העליון לפיה, עצם כוונת בני זוג להינשא בעתיד אין בה כדי להוות אינדיקציה להיותם ידועים בציבור ואין בה כדי להעיד על רצונם להחיל את השלכות חיי הנישואין - זכויות וחובות, טרם מועד הנישואין.
ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור שהוגש על ידי חברת הביטוח והפך את פסק הדין שהתקבל בבית המשפט המחוזי, שקבע כי בני הזוג נחשבים לידועים בציבור ולכן בן הזוג שהיה תלוי בבת הזוג שנהרגה בתאונת דרכים, היה זכאי לקבל פיצויים מחברת הביטוח לפי פקודת הנזיקין.
במקרה המתואר בפסק הדין, לאחר מגורים משותפים של בני זוג במשך שנה וחצי החליטו השניים להינשא בנישואים אזרחיים אולם בעת שבן הזוג נהג ברכבה של בת זוגו ז"ל, קרתה תאונה קטלנית שבה מצאה את מותה. אין חולק כי במקרה זה, בני הזוג ניהלו משק בית משותף וראו עצמם כידועים בציבור וכך כפי שנטען, היה צורך להקטין את הנטל הראייתי להוכחת היותם ידועים בציבור שכן השניים לא יכלו להינשא ברבנות והיו מנועי חיתון.
ואולם באופן מפתיע ביהמ"ש קבע כי דווקא בגלל שהשניים תכננו להינשא בנישואים אזרחיים, אין להפחית את הרף הראייתי להוכחת היותם "ידועים בציבור" על אף שבני הזוג לא יכלו להתחתן ברבנות.
בפסק הדין, בית משפט העליון החליש את הגדרת הידועים בציבור בישראל, בניגוד למגמה ששררה בשנים האחרונות בבתי המשפט. מאחר ואין חוק המסדיר את מוסד ה"ידועים בציבור", בתי המשפט מתבססים על פסיקות תקדימיות מהעבר.
זאת כאשר בכל הפסיקות בשנים האחרונות, הורחבה ההגדרה עד כדי כך שהגענו למציאות שבה לא נדרשת תקופה מינימאלית לחיים משותפים כדי להיחשב ידועים בציבור ואפילו הפסיקה קבעה כי אין חובה להתגורר תחת קורת גג משותפת.
ואולם כעת בצעד חריג ודרמטי, קובע העליון, בניגוד למגמה הרווחת, כי עצם העובדה שבני זוג חיו יחדיו שנה וחצי והתכוונו להינשא - ללא קשר לשאלה האם מדובר בנישואים אזרחיים או נישואים עפ"י הדין הדתי - אינן מספיקות כדי להעיד על כוונתם להחיל על עצמם חובות וזכויות בטרם הנישואים. אולי אף יותר מכך: מובילות למסקנה הפוכה כי בני הזוג לא התכוונו להחיל על עצמם חובות וזכויות בטרם הנישואים.
חשוב לציין כי אין הגדרה מדויקת לידועים בציבור: יש זוגות שבוחרים להצהיר על עצמם כידועים בציבור במוסד לביטוח לאומי לצורך קבלת הטבות כאלה ואחרות, ויש אשר בוחרים לחתום על הסכם ממון מסודר כדי למנוע מחלוקות עתידיות. כך או כך, ישנה חשיבות משפטית להכרה בבני זוג ככידועים בציבור מבחינת כלכלית עליהם לא חל חוק יחסי ממון (כעל בני זוג נשואים) אלא חלה חזקת השיתוף.
ההגדרה נסמכת על מספר חוקים ובעיקר על פסיקות שונות. כלל ידוע הוא כי בני זוג אשר מנהלים משק בית משותף תחת קורת גג הם ידועים בציבור ועל אף זאת, הפסיקה הכירה גם במקרים בהם בני זוג אינם חיים בבית אחד כידועים בציבור, ואפילו הכירה במקרים בהם נדרשה תקופה קצרה ביותר כדי שבני הזוג ייחשבו ידועים בציבור.
הכל נבחן בהתאם לנסיבות במקרה הספציפי, כך שאין זמן מוגדר להיחשב כידועים בציבור והדבר נבחן בצורה מהותית.
בעקבות פסק הדין חוסר הוודאות הפך גדול יותר, שכן דווקא במקרה הזה אם ביהמ"ש היה ממשיך את המגמה המרחיבה ביחס לידועים בציבור היה מצופה כי במקרה דנן, בן הזוג הנותר בחיים היה זכאי לקבל כספים מחברת הביטוח של בת זוגו בגין התאונה שקרתה. זאת למרות שהשניים טרם נישאו, שכן חיו יחדיו מעל שנה וכן קבעו מועד לטקס הנישואים כחודשיים לאחר מועד התאונה.
היעדר הגדרה ברורה למעמד הידועים בציבור משליך באופן ישיר על עניינים כלכליים. כך למשל בעקבות הפסיקה, ידועים בציבור שחיים תקופה בלתי מבוטלת יחדיו, צריכים לקחת בחשבון כי ייתכן ואם לא יספיקו להינשא, לא יזכו לקבל מעמד של נשואים - כפי שהיה נהוג עד לאותה פסיקה. קרי, ייתכן מצב בו בן הזוג התלוי כלכלית בבת הזוג יוותר ללא כספים/רכוש אם במועד הרלוונטי השניים לא חתמו על הסכם ממון ברור או לא הספיקו להינשא.
בעקבות הפסיקה, לא ברור מהי התקופה הנדרשת כדי שבני הזוג ייחשבו כידועים בציבור ומשכך, ובעקבות החלשת הגדרת "הידועים בציבור", תיתכן סיטואציה שבן הזוג יאבד חלק בבית של בת הזוג למשל, רק לאור העובדה כי טרם נישאו.
כמובן שכל מקרה ייבחן לגופו, אולם על הצד הטוען לכך שהיה ידוע בציבור יהיה להביא אינדיקציות לשיתוף כפי שנטען בפסה"ד - כמו חשבון בנק משותף, איחוד כתובות, שינוי מוטבים בפוליסות, ילדים משותפים וכיוצ"ב. אין לסמוך על מגורים משותפים יותר או על כוונה להינשא כעל אינדיקצות לרצון הצדדים לשיתוף.
הגדרת בני זוג כידועים בציבור רלוונטית מבחינה רכושית במספר מקרים, למשל כשעסקינן ברכוש חיצוני לתא המשפחתי - קרי רכוש שהביא אחד הצדדים לפני הקשר (כמו דירה או עסק בבעלותו) - הצד שמבקש שיתוף, יצטרף להוכיח כי היתה כוונת שיתוף.
גם בהיבט הירושה ישנה חשיבות להכרה כידועים בציבור- שכן בהתאם לסעיף 55 לחוק הירושה אם ייקבע כי בני הזוג היו ידועים בציבור - הרי שהם יורשים האחד את השני כאילו היו זוג נשוי ואם לא, הרי שלצד שנותר בחיים לא תהיה זכות בירושה.
לכן זוג ידועים בציבור שרוצים להיחשב ככאלה מומלץ גם לשנות את המוטבים בפוליסות הביטוח שכן מדובר באינדיקציה נוספת המעידה על בני הזוג כידועים בציבור.
זאת ועוד, במקרים מסוימים בהם קיימת תלות כלכלית בין הצדדים, ייתכן והצד ה"תלוי" יהיה זכאי ל"מזונות משקמים" במקרה של פרידה (קרי מעין דמי הסתגלות של הצד התלוי לחיים החדשים שלאחר הקשר באופן הדרגתי) , אך זאת רק בתנאי והשניים ייחשבו כידועים בציבור.
כאשר מדובר בדירה שרשומה על שם אחד בני הזוג בלבד ואפילו אם נרכשה על ידי שני בנ יהזוג יחד, במקרה שבו הם לא נרשמו או הוכרו כידועים בציבור, בפרידה הדירה תהיה שייכת רק לצד שעל שמו היא נרשמה.
המסקנה האחת היא כי כדי ליצור ודאות משפטית מומלץ לידועים בציבור לערוך הסכם ממון המסדיר את הזכויות והחובות שלהם, זאת בנוסף לצוואה. כמו"כ, ניתן לחתום על הצהרה למוסד לביטוח לאומי.
בהיעדר הסכם ממון ובהיעדר הצהרה, בני הזוג תלויים בהחלטת ביהמ"ש במקרה הספציפי האם אותו זוג ייחשב "ידוע בציבור" או לאו וכפי שראינו יכולות להיות לכך השלכות כלכליות מרחיקות לכת.
לאור חוסר הוודאות אשר גם כך שורר בכל הקשור לידועים בציבור רק מתחזקת הדעה, כי יש להסדיר בחוק את כל העניינים הנוגעים לידועים בציבור ויותר מכך: שעה שביהמ"ש העליון מוכיח כי אין לסמוך על מגמה והיא עשויה להתהפך בפסק דין אחד. המשמעות היא, כי מי שרוצה ודאות, קל וחומר ידועים בציבור, חייבים להבטיח את עצמם וזאת במסגרת הסכם מסודר. אם עד היום זה היה בגדר המלצה בלבד, לאור פסיקות סותרות, הדרך היחידה ליצור וודאות היא חתימה על הסכם ממון בשלב יחסית מוקדם במטרה להימנע ממצבי ביניים בהם בן/בת הזוג תלויים בצד האחר כלכלית וטרם הספיקו להינשא.
הכותבת היא עורכת דין העוסקת בדיני משפחה.