וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"הייתי מכניס את מדינת ישראל לרשימה של עסקים בסיכון גבוה. אנחנו בדרך לפשיטת רגל"

עודכן לאחרונה: 26.5.2024 / 10:29

יאיר אבידן, לשעבר המפקח על הבנקים, עולה להתקפה: "כשהמפרנסים, המתגייסים ומשלמי המסים הם אותה אוכלוסייה, הם לא יוכלו לשאת את צורכי המשק. נהיה מדינה עם רוב של בערות, ענייה ונחשלת". ויש לו גם ביקורת על הבנקים: "הרוויחו יותר מדי ומנצלים את הכוח שלהם על החלשים"

סמוטריץ': אם חיזבאללה לא ייענה לדרישותינו- עלינו לצאת למתקפת נגד בעומק לבנון/מערכת וואלה

אם יאיר אבידן היה בנק, הוא היה שם את מדינת ישראל ברשימת מעקב, או במילים אחרות - מכניס אותה לרשימה השחורה של עסקים בסיכון גבוה, כי לטענתו במסלול הקיים אנחנו עוד 15 שנים בפשיטת רגל. וכשהמפקח לשעבר על הבנקים, שפרש מתפקידו לפני פחות משנה, אומר דבר כזה, כולנו צריכים להיכנס ללחץ.

אבידן הוא אדם של אנדרסטייטמנט. לא תתפסו אותו מתלהם או אומר דברים שלא התכונן אליהם מראש אחרי שבחן כל פסיק שיצא לו מהפה, כמו לפני הראיון הזה אליו הגיע עם כמה דפים מודפסים, אחרי שעשה עם עצמו סיעור מוחות מקדים.

לכן, מי שהקשיב לדברים שנשא באירוע השקת "מרכז אריסון ל-ESG, סביבה, חברה וממשל", באוניברסיטת רייכמן, שם הוא משמש כיו"ר הועדה המייעצת וראש פורום העמיתים, יכול היה להבין שלא רק שהוא מודאג מאוד, אלא גם מלא ביקורת על מה שקורה במדינה. קיימות, הוא אמר מעל דוכן הנואמים, היא לא רק פליטת גזי חממה ואקלים.

יאיר אבידן. אבשלום שושני, מעריב
אבידן. "חייבים להילחם על המדינה. מודל ההפעלה שלה הוא לא בר קיימא"/מעריב, אבשלום שושני

"אין ערבות הדדית"

"קיימות היא מרכיב חשוב גם בהיבטים רכים והתנהגותיים. הסתה ושקרים, מרמה והפרת אמונים הם זיהום חברתי. כשיש מתקפה על רציונליות, על בניית ידע, מחקר, נתונים וניתוח, נולדת חברה שבה מושג האמת מתאדה ונעלם. בחברה שאין בה אמת, שאין בה ערכים, שאין בה חזון לעתיד, אין גם ערבות הדדית. יש רק אינטרסים. חברה שאין בה ערבות הדדית ואמת - לא תתקיים".

ועם הביקורת הקשה הזו על הממשלה, התחלנו את השיחה שלנו שמביאה את נקודת המבט של מי שצמח במערכת הבנקאית, עבד בשלושת הבנקים הגדולים בארץ ובחו"ל עד שמונה בשנת 2020 לתפקיד המפקח על הבנקים, ופרש אחרי שלוש שנים, שנתיים לפני תום הקדנציה, לדבריו כפי שיידע את הנגיד לפני מינויו.

כששאלתי אותו אם בנאום כיוון לנתניהו, הוא העדיף לנסח זאת כך: "בראייה שלי אנחנו נמצאים במצב שבו מודל ההפעלה של המדינה הוא לא בר קיימא. יש פה הרבה היבטים מאוד מדאיגים וזה עלה בהערכות של חברות הדירוג. פעם אחת מטריד אותי הנושא של היעדר השוויון בנטל ולא רק בעניין הגיוס, אלא בהשכלה, לימודי ליב"ה, שוק העבודה.

"כשהמפרנסים, המתגייסים ומשלמי המסים הם אותה האוכלוסייה, הם לא יוכלו לשאת בהיקף המס והגיוס את צורכי המשק. ביום שבו לא יהיה מספיק כסף כדי לשלם מסים ואוכלוסייה עם בערות גדולה לא תצטרף לשוק העבודה, אי אפשר יהיה לתקן את המצב בהחלטה של ריבון".

sheen-shitof

פתרון עוצמתי לכאב

טכנולוגיה מהפכנית לטיפול בכאבים אושרה ע"י ה-FDA לשימוש ביתי

בשיתוף Solio
בצלאל סמוטריץ'. חיים גולדברג, פלאש 90
בצלאל סמוטריץ'. "ציון לא טוב"/פלאש 90, חיים גולדברג

הכלכלן פרופ' יוג'ין קנדל אמר שהמדינה לא תגיע לשנת המאה שלה.
"אמרתי ואני אומר את זה כבר שנים. המודל שלנו הוא לא בר הפעלה. מי שקורא את פרופ' דן בן-דוד, שחוקר את החברה החרדית, מבין שבחלוקה הדמוגרפית העתידית של מדינת ישראל, כשאלה שאינם נושאים בנטל יהיו פה רוב, אם נמשיך להתקדם על טייס אוטומטי, אנחנו נתרסק. חייבים להעלות משמעותית את מספר המשתכרים, המתגייסים ומשלמי המסים. בעולם החברתי, שגם הוא חלק מהקיימות, שבה אנחנו מתעסקים במרכז החדש, כולם צריכים לתת. ככל שלא ילמדו לימודי ליב"ה ותורתם תהיה אומנותם, ואני מתכוון גם לאוכלוסייה הערבית, נהיה מדינה עם רוב של בערות, מדינה ענייה ונחשלת".

יגידו שהממשלה עסוקה במלחמה, שאין לה פנאי לזוטות.
"לצערי אין היום עולם של משילות. שר האוצר, שיושב על השיבר, אומר שהטיפול ביוקר המחיה יגיע אחרי רפיח. מה הקשר? רפיח זה עניין גיאופוליטי, מדיני, ויוקר המחיה נוגע לחיי היום יום. אזרחים נאנקים תחתיו. בקבינט המורחב תאמר את דבריך על רפיח. הוקמה ועדה שאמורה לטפל ביוקר המחיה וכונסה פעם אחת.

"על המשבר הכלכלי עם טורקיה נותנים התייחסות ילדותית ופופוליסטית. אם הטורקים לא ישלחו לכאן סחורות, גם אם תטיל מכס של 1,000% זה לא ישנה. זה רק יעצים את ארדואן ועלול לגרום למדינות אחרות לעשות כמוהו ואז נהפוך למשק אוטרקי, בבידוד שלנו. אז בואו נוציא לעולם את העיניים ונישאר לבד".

איזה ציון אתה נותן להנהגה הכלכלית של ישראל?
"לפני חלוקת הציונים אומר שיש לנו מזל בכמה מישורים. נכנסנו למהפכה המשטרית, ערב נאומו של שר המשפטים, עם יתרות מטבע גדולות, אינפלציה נמוכה, יחס חוב תוצר טוב, בנקים יציבים וסטארט-אפ ניישן, ויכולנו לספוג את הטלטלה הזו. לא מזמן עבר תקציב 2024, עם ויכוח סביב הכספים הקואליציוניים. קראתי השבוע שעודפי התקציב שלא נוצלו, בסך של מאות מיליוני שקלים, לא יחזרו לקופת המדינה כדי לשמור על שלמות הקואליציה.

"נכנסנו לשנה הנוכחית עם ציפייה שהגירעון לא יעלה על 5%. הוא הגיע כבר ל-6.6%, ואם נגיע ל-8% נגיד הללויה. שר הכלכלה מתעסק ברשימות שחורות, שר האוצר דורס ברגל גסה את הדרגים המקצועיים, ואנחנו יודעים כמה קשה לגייס ולהחזיק במערכת הציבורית גורמים מקצועיים א-פוליטיים. ואתה שומע שהוא מכין ליועץ המשפטי של האוצר, אסי מסינג, חבילת פרישה גדולה כדי שיעזוב את תפקידו. וכשראש הממשלה אומר שאין לנו בעיה כספית, אנחנו נמצאים בסיטואציה קשה באמת".

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן. רויטרס
רג'פ טאיפ ארדואן. "התייחסות ילדותית ופופוליסטית"/רויטרס

"בנק מרכזי חזק"

אבידן אומר כי "יש לנו בנק מרכזי חזק ואמין. הוועדה המוניטרית, הפיקוח על הבנקים והנגיד עומדים מול כולם ומנסים לשמור על הקיים. תמיד אפשר לטעון שלא הערכנו עד כמה המלחמה תהיה משמעותית, אבל אנחנו מצפים לניהול אחראי יותר מאי פעם, שידבר על השיקום, ימשיך לטפל בחינוך, בבריאות, בתעסוקה. שימו את האגו וקיום הקואליציה בצד ואל תתמקדו רק בטווח הקצר.

"אחרי כל זה, הציון שאני נותן להנהגה הכלכלית בישראל הוא לא טוב. כבר קרוב ל-250 ימים לא מתקיימים הדיונים האלה. אנחנו מתבטלים בפני המלחמה, ובעולם הכלכלי צריך לחיות לצד המלחמה. לכן, חשוב להימנע מהוצאות שאינן קשורות למאמץ המלחמתי, או שלא מקדמות שיקום וצמיחה. מצד שני, אירועי ה-7 באוקטובר לא נגזרו מהיעדר תקציב. בכל מקרה יש חשיבות גבוהה להקמת ועדה לבחינת צורכי הביטחון.

"מתי נתעורר? כשהגירעון יגיע ל-9%? המלחמה פוגעת ביכולת של האזרחים לשלם מסים, העלאת המע"מ תפגע בשכבות החלשות והאינפלציה היא המכה הקשה ביותר במשקי הבית. החזאים מדברים על אינפלציה של מעל 3%. האם עולה על דעתנו שבנק ישראל ימשיך בהורדת הריבית? אני בספק. האינפלציה עולה, הריבית עולה, מרכיבים צמודי מדד עולים, הסכמי השכר, והתוצר ברבעון הראשון נמוך מזה של הרבעון המקביל בשנה שעברה. זה מזכיר עולם של סטגפלציה. יכול להיות שאם הגירעון יגדל, בקומה השביעית בבנק ישראל יחשבו על העלאת ריבית".

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון. אבשלום שושני,
נגיד בנק ישראל אמיר ירון. "הבנקים הרוויחו יותר מדי"/אבשלום שושני

אבידן, 65, נשוי לליאורה, אותה פגש לראשונה כשהיו תינוקות, אב לשלושה, גר בהוד השרון. חוץ מהפעילות במרכז אריסון ל-ESG, הוא משמש כדירקטור בחברת נימה, חבר בוועד המנהל של הדסה נעורים, באגודת הידידים של בי"ח לניאדו, חבר בוועדה המייעצת של החממה הטכנולוגית קליימט פירסט ומשמש כמנטור ויועץ לתאגידים.

גם היום, כשהוא מדבר על הבנקים, קשה להוציא ממנו מילה רעה עליהם. גם בתקופה שבה פיקח עליהם, היה נדמה, לא אחת, שהוא נמנע מלהיכנס בהם חזיתית. "הבנקים נכנסו במלחמה מתחת לאלונקה", הוא אומר. "המערכת הבנקאית מושיטה את היד לציבור, היא תעשה הכל כדי לתת לחייב אפשרות להשתקם".

רק השבוע התפרסמו דוחות הבנקים עם רווחי עתק. הבנקים דואגים קודם כל לעצמם. תראה את הדיבידנדים השמנים.
"המפקח שלח כבר שני מכתבים בבקשה שישקלו שוב את מדיניות חלוקת הדיבידנדים. הוא לא מנחה אותם, אלא מצפה מהם, כי כנראה עוד לא רואים את כל הנזקים מהמלחמה והמצב הכלכלי בהפסדי האשראי. גם כדי לצאת מהמשבר ולעמוד על הרגליים, צריך הון בנקאי. אי אפשר להעריך כרגע באופן מדויק את שיעור הפגיעה, אבל כשיש מעל 100,000 מפונים, פגיעה קשה בצפון ובעסקים צריך להיערך לזה".

דווקא בתקופה שהציבור נאנק תחת הנטל הכלכלי, הזעם על רווחי הבנקים מתעצם, ובצדק. בעיקר כי חלק מהם נובע מהריבית הגבוהה שהם גובים מהציבור ולא מגלגלים אליו בחזרה.
"הם היו אמורים לא לקחת או להחזיר את מה שלקחו ביתר. הבנקים הרוויחו יותר מדי. זה שהם חזקים ואמינים, בעיקר אלה בלי גרעיני שליטה, ש-88% מהם מוחזקים בידי הציבור, זו ברכה. אין תמיד הלימה בין הצד המשלם לצד הנהנה. לא היינו רוצים להגיע למצב בלבנון, שבו צריך להגיע לסניף הבנק עם אקדח כדי למשוך כסף מהחשבון".

ומה עם הריבית הקמצנית על הפיקדונות?
"בגלל אי הסימטריה בכוח שבין הבנק ללקוח, הבנקים מנצלים את הכוח שלהם על החלשים יותר, וזה זנב ארוך מאוד של לקוחות, בלי היקף חסכונות גדול, שהריבית שמגולגלת עליהם נמוכה משמעותית. טוב היו עושים אם דווקא ללקוחות האלה היו נותנים ריבית גבוהה יותר. על זה בדיוק מדבר ה-ESG. להסתכל על כל האקו סיסטם, הגינות, אנושיות, מה שיוצר שביעות רצון גדולה יותר אצל הזולת, וזה חוזר אליך ואל בעלי המניות שלך".

"קפיצת מדרגה"

כשאני שואלת אותו מה עושים מפה, איך מרימים את החברה הישראלית והכלכלה שלה, מהמקום הנמוך שבו היא נמצאת, הוא אומר: "הלוואי והייתי יודע. ברור לי שהמשימה המיידית היא שחרור החטופים וסיום המלחמה, כדי לעשות ריסטארט, להתחיל בשיקום ולהחזיר את המפונים לבתיהם ולעבודתם. צריך לנצל את ההזדמנות לעשות קפיצת מדרגה ולשנות את תפיסת העולם החינוכית. שכולם ילמדו לימודי ליב"ה, לטפל בתעסוקה ובפריון.

"קחי את המטרו כדוגמה. זה הפרויקט הכי גדול, משמעותי וכלכלי בישראל והוא נדחה ונדחה. אני לא מדבר על נת"צים שאף אחד לא עושה עליהם אכיפה ואני רואה את העבריינים שנוסעים בהם יום יום בדרך ואני מהוד השרון. צריכה להיות פה מנהיגות שתמצא את שביל הזהב ותאחה את השסע החברתי. הממשלה חייבת לגבש החלטה אסטרטגית ליום שאחרי. אם השלטון בעזה יהיה באחריותנו - יש לזה משמעות כלכלית.

"היכולת לבנות מחדש מצריכה מנהיגות מסוג אחר. היה חורבן בית ראשון ושני, 'מחרבייך ממך יצאו'. כדי להתחיל מחדש צריך לשבור את הכלים. גם תקציב הביטחון צריך להתחיל מאפס. אנחנו במדרון חלקלק, אבל אפשר עוד לתקן. יש פה מדינה עם 10 מיליון תושבים, חלקם, כמוני, דור שני לשואה. אנחנו חייבים להילחם עליה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully