הנאשם נתניהו: חבל שעוד לא הוקם בית דין בינלאומי לפשעי יוקר המחיה

פוליטיקאים מאוהבים בפטפוטים על יוקר המחייה אבל בפועל לא עושים כלום מעבר לכך. בלשון העם "כלאם פאדי". בעברית למתקדמים זה "דיבורים כמו חול ואין מה לאכול", או בצמד המילים הפופולרי יותר "הכל דיבורים".

השבוע תפסו המילים המפוצצות הללו שיא נוסף של ציניות עם חזרת הכנסת לפעילות. נתחיל ממלך מלכי הסיסמאות בנימין נתניהו ששכח מזמן מה זה להיות עני, לנסוע באוטובוס, או לשלם משכנתה. כל המלל ששופך הפרזנטור על יוקר המחייה כמו הורדת ריבית משכנתאות או מחירי הבנזין נותר מהשפה אל החוץ.

גרוע מזה: האיש אינו עושה דבר כדי לכפות על שר האוצר שלו בצלאל סמוטריץ' דיון רציני בנושא לפחות למראית עין. לקראת הבחירות הבאות מומלץ לקוראים להתעלם מנתניהו לא ליפול בפח ולא לשכוח את הבטחותיו. אני מעדיף להאמין לאקסל המכירות של מוכר קרח לאסקימוסים מאשר לו.

אפשר להבין את מצוקותיו ואת האנרגיות הבלתי נדלות שהוא מקדיש לצרה שאליה נקלע בבית הדין הבינלאומי בהאג בעוון פשעי מלחמה. עם כל הכבוד חבל שעדיין לא הוקם בהאג מוסד בינלאומי לפשעי יוקר המחיה שהיה מעמידו לדין.

מבחינת שר האוצר סמוטריץ' הייאוש עמוק יותר שכן הוא טובל במשיחיות. מכיוון שיוקר המחיה אינו מניב מנדטים, שר האוצר מזניח את הנושא, מבריז מישיבות הנהלת האוצר ועוסק בנושאים "החשובים באמת" כמו פלישה לדרום לבנון, ממשל צבאי בעזה או טיפול בצמרת המינויים בצבא.

גם הנהלת המשרד שלו מאכזבת. בכנס הורוביץ לכלכלה ולחברה שנערך השבוע בירושלים דיברו כולם על הכול אבל לא על הנושא העיקרי שעל הפרק והוא יוקר המחייה, התקציב לטיפול בבעיות והנדרש כדי לחלץ את כלכלת ישראל מהקשיים.

היו שם מנכ"ל האוצר שלומי הייזלר, הממונה על התקציבים יוגב גרדוס, הכלכלן הראשי באוצר ד"ר שמואל אברמסון ומנהל רשות המיסים שי אהרונוביץ'. כולם פטפטו את עצמם לדעת.

אחרי ראש הממשלה ושר האוצר ניצב בשרשרת האחריות לפתרון יוקר המחייה שר הכלכלה ניר ברקת. גם הוא מדבר גבוהה, הבטיח את רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", פתח במבצע השבת השחורה (מדבקות שחורות ליצרנים סוררים), דורש דוחות כספיים ממונופולים ועוד.

נתחיל מישיבת ועדת הכלכלה שפתחה השבוע את כנס הקיץ בדיון בסוגיית יוקר המחייה. הוא פשוט נעלם מחשש לביקורת נגדו מצד אנשי האופוזיציה בוועדה. עקבותיו התגלו בישיבת סיעת הליכוד השבוע שם לא חסך את שבט ביקורתו: "הליכוד היא מפלגת העם. אני מסתובב כל היום בשטח ורואה מצוקה אבל ראש הממשלה ושר האוצר לא באירוע. הם בניתוק בבחינת השבע לא מסוגל להבין את הרעב. אם הציבור היה מבין איך זה נראה מאחורי הקלעים הוא היה בשוק. הם רק מפריעים לי להילחם במונופולים".

דברים כדורבנות. אבל אם מפריעים לך להילחם מדוע אתה לא מתפטר. וחוץ מזה היינו שמחים לדעת איך באמת נראים הדברים מאחורי הקלעים. אבל בשלב הראשון בואו נראה איך הם נראים בקדמת הבאה.

שר הכלכלה מנהל כבר שנה מגעים בדרישה מחברות המזון והמשקאות להעביר לו נתונים על שיעורי הרווחיות שלהן. בדיון השבוע בבית המשפט העליון בעתירת החברות נראה שהן ייאלצו להעביר את הנתונים. יופי!

נתוני חברות כמו שטראוס, אסם, החברה המרכזית (קוקה קולה ישראל), יוניליוור, דיפלומט, שסטוביץ", סוגת, סנו, ויסוצקי וחוגלה יהיו חשופים לפיקוח בזמן שמהפיקוח המחירים הוצאו מוצרי יסוד כמו קוטג' וחמאה. אז יד אחת רוצה פיקוח והאחרת משחררת.

ברקת גם מבזבז את משאבי המשרד ויצרניות המזון "בשיימינג" בדמות מדבקות שחורות שאינן קיימות בשום מקום, ואין לכך תקדים בעולם המערבי הנאור. ומה עושה דוד ביטן יו"ר ועדת הכלכלה בנושא יוקר המחייה. בישיבה שלאחר הפגרה זימן את הוועדה לדיון בנושא חשוב זה.

הוועדה החלה להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעתו שנועדה למנוע עליות מחירים בתקופת המלחמה ומצבי חירום. בתחילת המלחמה הוא הרחיק לכת ושקל הצעת חוק להקפאת המחירים. מזל שזה לא קרה אי באותה העת לא ניתן היה להגיש הצעות חוק פרטיות.

"איפה שר הכלכלה ושר האוצר עם כלכלת בעזרת השם ומה הם עושים להוריד את יוקר המחיה?" שיגר במהלך הישיבה קריאה שנותרה תלויה באוויר. "מדברים והמחירים עולים. בסוף לא יוצא מהאמירות כלום" סיכם את המובן מאליו.

על נושא יוקר המחייה נאמרו כבר כל המילים. אם רוצים להקפיא מחירים אז נתחיל בארנונה ונמשיך בחשמל, במים ובבנזין. אחר כך תדברו על המזון. אם רוצים לפתוח את ישראל לתחרות תעיפו את הרגולציה המיותרת.

בינתיים מזל שהתעשייה והחקלאות המקומיים ממשיכים לצוף מעל המים. נתניהו, סמוטריץ' וברקת: נכשלתם כי אתם לא רוצים או לא מסוגלים לטפל ביוקר המחיה. אז הניחו את המפתחות והעבירו את הטיפול לשר נמרץ יותר. אל תטיפו מוסר ואל תפזרו הבטחות כי אתם עושים צחוק מעצמכם.