אתמול היתה אמורה תכנית "צפונה" לעלות להצבעת הממשלה, אלא שממש ברגע האחרון, בגלל התנגדות שר הפנים, משה ארבל, שר התיירות, חיים כ"ץ ושר החקלאות, אבי דיכטר, ואי הסכמתם של ראשי הרשויות לסעיפים רבים בתוכנית וכאלה שלא נכנסו אליה, ההצבעה נדחתה למועד לא ידוע ויש לזה סיבה טובה מאוד.
תוכנית "צפונה" הפכה לאוצר של ג'ובים, כספים שאפשר להעביר למטרות שאינן שייכות לצפון, וסגירת חשבונות פוליטיים על גבם של התושבים המפונים. בגלל אובדן האמון המוחלט בממשלה, ומתוך הבנה שלא יקבל תקציב ראוי אם בכלל, החל דוד אזולאי, ראש מועצת מטולה, לאסוף תרומות לשיקום היישוב מנדבנים מחו"ל. "נפגשתי כבר עם תורם אחד", אמר לוואלה, "וכבר יצרתי קשר עם תורם נוסף, שמעורב בפעילות השיקום בדרום. אני מבין שאם אני לא אגייס את הכסף, לתושבים שלי לא יהיה לאן לחזור".
המרוויחה הגדולה מ"צפונה" היא שרת ההתיישבות אורית סטרוק, שבתחילת המלחמה הצליחה לגייס מהאוצר 15 מיליון שקלים שאמורים היו, לדבריה, להגיע ברובם לצפון והשאר היו אמורים להתחלק בין איו"ש לדרום. חצי שנה אחרי, לא חוסן ולא נעליים. הרשויות בצפון לא זכו לראות אפילו שקל ממשרד ההתיישבות לחיזוק הקהילות שלהם.
המודל של "צפונה" עומד על תקצוב של האוצר, מול השקעת המשרדים הרלוונטיים בנושאים שנמצאים בליבת העשייה שלהם, מה שקרוי "מאצ'ינג". בדרך ככלל מדובר על לפחות 35% -50% מהסכום שנותן האוצר. אצל סטרוק הכללים שונים.
בתוכנית המקורית אמור היה משרד האוצר להעביר למשרד ההתיישבות של סטרוק, סכום נאה של 30 מיליון שקלים לטובת שורת מינויים במשרדה, כשהיא נדרשה לתת מתקציבה מיליון שקלים בלבד. בנוסח שהובא אתמול להצבעה, קוצץ הסכום ל-20 מיליון שקלים, אבל ה"מאצ'ינג" של סטרוק נשאר בעינו - מיליון שקלים. אבל כאן לא נגמרת הנדיבות של שר האוצר למשרד ההתיישבות. סטרוק תקבל עוד 2.5 מיליון שקלים ל"שירות לאומי אזרחי". מה הקשר בין שירות לאומי לשיקום הצפון? לסמוטריץ' פתרונים.
אחת הסצנות מכמירות הלב בישיבה אתמול, היתה כששר החקלאות, אבי דיכטר, התרעם על כך שהתקציב שניתן לו אינו מספיק לשיקום החקלאות בצפון ותהה, מי ביקש בכלל תקציב למתנדבים בחקלאות סך 4 מיליון שקלים, כשיש דברים הרבה יותר דחופים שהוגשו בבקשת משרד החקלאות לאוצר. הנוכחים בחדר ראו צחקוקים מכיוון אנשי האוצר הבכירים שהיו שם, כאילו נתפסו בקלקלתם, ולא בכדי. שני ארגונים שמזוהים עם הציונות הדתית אמורים ליהנות מהסכום הנאה, בנוסף לכמה ארגוני מתנדבים קטנים, "השומר החדש" ו"השומר איו"ש".
גם מנהלת צפונה, המתוקצבת בעשרה מיליון שקלים, היא מפעל ג'ובים נאה, שמי שישים עליו יד יוכל לצ'פר מקורבים ולגרוף משכורת יפה. שניים נמצאים ברשימת המועמדים הפוטנציאליים, לשניהם אין ניסיון בניהול פרויקט בהיקף כזה ושמם מעורר זעם בקרב ראשי הרשויות והשרים.
הראשון הוא חבר הליכוד ז'קי לוי, בנו של דוד לוי, שהפסיד בבחירות לראשות עיריית בית שאן ונמצא עכשיו "בין עבודות". השניה היא הדס שון לוי, סמנכ"לית במשרד רוה"מ וחברת ליכוד, ומי שקיבלה לידיה את קידום התוכנית כשזו הועברה ממנכ"ל משרד הפנים, רונן פרץ, לידיו של מנכ"ל משרד רוה"מ, יוסי שלי. במשרד רוה"מ הכחישו ששון לוי מועמדת לתפקיד ואמרו בתגובה: "נבחנים מספר מועמדים מקצועיים למשרה".
עוד תקרית נוגעת ללב היתה בחדר הישיבות. ראש מועצת מבואות החרמון, בני בן מובחר, קיבל בשמחה מהאוצר תקציב של 10 מיליון שקלים למרכז השיקומי היחיד שנמצא באזור, ותוספת של עוד שני מיליון שקלים מהמשרד לפיתוח הנגב והגליל, וביקש שהכסף יעבור דרך השר יצחק וסרלאוף, שעומד בראשו ועובד ימים כלילות לטובת תושבי הצפון.
אלא שווסרלאוף היה היחיד שהודיע, שעד שהממשלה לא מטפלת בתושבים שעל גבול לבנון, הוא מחרים את ישיבות הממשלה, מה שהעלה את חמתו של רוה"מ נתניהו ואנשיו, שהחליטו להעניש אותו, מידרו אותו מהדיונים המוקדמים על התוכנית ומנסים להצר את צעדיו בכל דרך.
באוצר קבעו שהכסף למרכז השיקומי יעבור דרך משרד הבריאות, למורת רוחו של בן מובחר, שאמר שאף פעם לא הצליח לקבל כסף ממשרד הבריאות, ושל פקידי המשרד עצמם, שהעדיפו לא להתעסק עם זה. רק אחרי ויכוחים ומחאות, הוחלט שוסרלאוף יהיה אחראי לתקציב. ככה זה, כשבמקום להסתכל על טובת האזרחים, עסוקים מקבלי ההחלטות בסגירת חשבונות, דאגה למקורבים, והסטת תקציבים לצרכים פוליטיים ואידאולוגיים.
סטרוק: "משרד ההתיישבות אינו אשם בשלל הקשיים והחסמים שמעמיסים פקידים ומשפטנים"
מלשכתה של אורית סטרוק נמסר בתגובה: "הנתונים מוצגים באופן ציני ומגמתי. 20 מיליון בתוכנית הצפון מיועדים לרכזיסטרוק: קהילות ומלווים חברתיים ליישובי הצפון, שימונו ויופעלו על ידם במטרה לסייע לחיזוק החוסן הקהילתי בתקופה זו. זאת כתגבור של הפעילות השוטפת של המשרד במרחב הכפרי בנושא זה. פעילות דומה כבר מבוצעת ביישובי עוטף עזה וכעת לשמחתנו הצלחנו לאגם תקציב גם עבור יישובי הצפון.
"התקציב יועבר למשרד ודרכו ליישובים. השרה לא 'מקבלת' לעצמה כלום כמובן. אופן התקצוב של המשרד, כפי שנקבע על ידי משפטני אגף התקציבים, לא מאפשר הסטה פנים-משרדית, אלא רק תקצוב על פי ההחלטה. התקציב לשירות הלאומי מיועד לתוספת בנות ובני שירות לרשויות בצפון, לבחירתן, הן לסיוע לפעילות הרשויות והן תקנים לנוער בסיכון ושאר צרכים שנוספו עקב מצב המלחמה.
"תקציב 15 מלש"ח לחוסן קהילתי שהוקצה למשרד במסגרת תקציב 23 המעודכן שאחרי המלחמה, הועבר למשרד ההתיישבות ממשרד האוצר רק השבוע, אחרי עיכובים בירוקרטיים מיותרים מאוד ולאחר מאמץ גדול שלנו. ובהתאם, קול הקורא של המשרד בנושא ייצא בימים הקרובים.
"משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות אינו אשם בשלל הקשיים והחסמים שמעמיסים פקידי ומשפטני האוצר, ועושה כל שביכולתו להקשיב לצרכים של היישובים והתושבים ולמלא אותם. לשמחתנו התושבים בצפון - בשונה מהתקשורת העוינת - יודעים להעריך הן את המאמצים והן את הסיוע בפועל".
שר החקלאות, ח"כ אבי דיכטר, אמר בתגובה לתכנית צפונה המתגבשת והצעת המחליטים שנידונה, כי "מעל ומעבר לתמיכות בחקלאי הצפון בסוגיות ספציפיות, משרד החקלאות מבקש להביא בשורה לחקלאי הצפון ובתוכם הלולנים, המספקים 70% מהביצים של מדינת ישראל. התמיכה שהייתה סבירה עד ה-07.10 חייבת להיות נתמכת בתוספת משמעותית שתאפשר ללולנים להבין שהממשלה דוחפת יד עמוק לכיס ומגדילה את התמיכה בהקמת הלולים החדשים שהוחלט עליהם ברפורמה מ-50% ל-90% (עקב המע"מ מדובר בכ-80%). התכנית צריכה להתייחס לטווח של מעבר לשנה הנוכחית וייתכן שגם מעבר לשנה עד שנתיים הבאות. מגדלי המטילות חייבים לדעת שהממשלה רואה בהם את ספקי הביצים העיקריים של מדינת ישראל לעתיד הקרוב והרחוק. לתכלית הזאת ידרשו כ-150 מיליון שקל נוספים בשנתיים עד השלוש שנים הקרובות. באשר לענפי החקלאות האחרים ובעיקר הנשירים, נדרש לבנות תכנית מקיפה, שתאפשר להעריך כמה מטעים נדרש לעקור ולנטוע מחדש לאור הנזקים שנגרמו בחודשי המלחמה".