"הממשלה נמצאת כיום במצב של צירוף גורמים המהווה שעת כושר לקבלת החלטות משמעותיות בתחום המדיניות הכלכלית, ויש באפשרותה לנקוט בצעדים אמיצים וכואבים. בצעדים מסוג זה ניתן לנקוט בדרך כלל בתחילת קדנציה ולא במהלכה או בסיומה, לנוכח העובדה כי יש ממשלה חדשה ושר אוצר חדש שלעת עתה זוכים לאמינות בשווקים", כך אומר היום ליאו ליידרמן בראיון ל-TheMarker. ליידרמן מונה לפני מספר ימים לתפקיד יועץ כלכלי ראשי של בנק הפועלים והוא ייכנס לתפקיד ב-1 לינואר 2004.
ליידרמן, לשעבר מנהל מחלקת המחקר בבנק ישראל, מציין כי השווקים הגיבו עד כה בחיוב לתוכנית הכלכלית שהציג שר האוצר, בנימין נתניהו. לדבריו, יש לנצל את שעת הכושר שנוצרה על מנת להעביר את התוכנית הכלכלית. "זו תהיה טעות לבזבז את הרגע. הססנות ואי נקיטת הצעדים מתחייבים יערערו את היציבות הפיננסית של המשק וללא יציבות פיננסית לא תהיה צמיחה", אומר ליידרמן.
שאלה: אתה מעריך כי תיתכן השנה צמיחה של 1% כפי שמעריכים במשרד האוצר?
תשובה: "אי הוודאות סביב שיעור הצמיחה של המשק היא מאוד גדולה וקשה לנקוב כיום במספר מסוים. להערכתי, הנחת העבודה של צמיחה של 1% נראית כסבירה ולא צריך לשנות אותה. אין גם לשנות את תחזית ההכנסות ממיסים".
"יש דברים חיוביים בצנרת מבחינת הפעילות במשק, בעיקר מצד היצוא. השיפור ברווחיות היצוא ותהליכי ההתייעלות בסקטור העסקי בעקבות המיתון ישפיעו לטובה על המשק. מצד שני, עלייה בצריכה הפרטית תתרחש מאוחר יותר ולא בשבועות הקרובים. לקיצוצים בטווח הקצר יכולה להיות השפעה מצמצת. בכל מקרה, אין לצפות לצמיחה גבוהה מ-1% במהלך השנה".
אז לעת עתה אפשר להמשיך בהפחתות הריבית?
"הפחתת הריבית אתמול היא צעד נכון בכיוון הנכון. הגורמים הבסיסיים איפשרו הקלה בריסון המוניטרי. אך יש לזכור כי עדיין קיימות אי וודאויות רבות, ולכן צריך לבחון מדי חודש את מינון ההפחתה בהתאם להתפתחויות בשווקים".
האם להערכתך דירוג האשראי של ישראל יישמר?
"השוק מתמחר יום יום את הסיכונים. מדיניות כלכלית נכונה תתבטא מיד והדירוג בשווקים ישתפר. באותה צורה, נסיגה כלכלית, הססנות, ואי ביצוע צעדים הכרחיים יבואו גם הם לידי ביטוי בדירוג שהשווקים מתמחרים"
האם אתה חושב שהאוצר יכול להעביר את התוכנית הכלכלית כמו שהיא והאם הכנסת שינויים תתקבל בחיוב בשווקים?
"גם אם יוכנסו תיקונים, חשוב וסביר שתהיה הידברות עם הגורמים במשק. עם זאת חשוב לשמור על הרעיון המרכזי של התוכנית - צמצום גודלו של הסקטור הציבורי. המפתח הוא לא הגדלת הגירעון אלא בהקטנת ההוצאות הממשלה שתאפשר בעתיד הקטנת נטל המס לאורך זמן".
בנק ישראל פרסם אתמול כי יחס החוב-תוצר עלה ל-103%. עד כמה זה מגביל את מרחב התמרון של הממשלה?
"יחס החוב תוצר גדל בכ-15% תוצר מ-89% ל-103% תוך שנתיים. גידול זה לא פותח אופציה להגדיל את הגירעון הממשלתי. כדי שהריביות הריאליות הבינוניות והארוכות, החיוניות לצמיחה, יתחילו לרדת צריכה להיות תפנית שתבטיח הקטנת היחס חוב תוצר לאורך זמן".
"האם אתה מעריך כי האופטימיות בשווקים מוצדקת?
"האופטימיות נובעת מציפיות של המשקיעים ליישום התוכנית הכלכלית ומהתפתחויות המלחמה בעיראק, אך הניסיון של קיץ 2002 מלמד עד כמה השווקים הפיננסיים מגיבים לנושא המדיניות הכלכלית של הממשלה וזוהי נקודת המפתח".
האם אתה מעריך כי הממשלה תעשה שימוש נכון בכספי הערבויות?
"קבלת הערבויות מקלה על מימון החוב הממשלתי ומפחיתה לחץ משוק אגרות החוב. הערבויות צריכות להיות מוקדשות כולן להשקעות בתשתית. שימוש לצרכים שלא מבטיחים צמיחה זה בזבוז שיגדיל את היחס חוב תוצר".
"יישום התוכנית הכלכלית במלואה ללא תפנית חיובית בהכנסות המדינה ממיסים תביא לגירעון ממשלתי של 4%. איזו משמעות תהיה לחריגה נוספת מהיעד?
"אם בשווקים יאמינו כי יש אפשרות לתפנית לחידוש הצמיחה ולשיפור ביחס חוב ? תוצר, זה יהיה חשוב יותר מהנתון על הגירעון הממשלתי ב-2002. השווקים מגיבים על ציפיות לעתיד ולכן אם תסתמן תפנית חריגה קלה מיעד הגירעון תתקבל בסלחנות. יחד עם זאת, ברור שיש לעשות הכל על מנת לעמוד בגירעון ממשלתי של 3%-3.5% תוצר".
ליאו ליידרמן: "אי נקיטת צעדים מתחייבים ע"י הממשלה תערער היציבות הפיננסית של המשק - בלעדיהם לא תהיה צמיחה"
ליאור כגן
25.3.2003 / 7:52