בשנים האחרונות התפרסמו כמה אירועים חמורים הקשורים בהתנהגות אלימה, או בלתי ראויה, מצד צוותי חינוך בגני ילדים. למרות חוק הפיקוח על המעונות משנת 1965, בפועל הוא לא נאכף. בשנת 2018 חוקק חוק חדש ובעקבותיו תוקנו תקנות שנכנסו לתוקף בספטמבר 2020. החוק בא להסדיר את הקריטריונים המחייבים, על מנת שניתן יהיה להפעיל מעון יום לגילאי לידה עד שלוש, בכל מסגרת בה נמצאים 7 ילדים או יותר.
החוק מתייחס גם לנושא חובת התקנת מצלמות בכל חדרי המעון. מטרת ההתקנה - לאפשר בדיקת התנהגות צוות עובדות הגן, במקרה ויהיו תלונות מצד ילדים והורים. עוד נקבע, כי הבעלים של גן הילדים לא יוכל לצפות בחומר המוקלט.
ניר גולן, מומחה לפיתוח מערכות חינוך בגיל הרך, פנה במכתב אל וועדת החינוך לגיל הרך בכנסת ואומר: "מצלמות המותקנות בגני ילדים צריכות להיות מנוצלות למען מטרות שונות לחלוטין. חייבים לאפשר לבעלי גני ילדים לצפות בתוכן המצולם. מה שקרה בפועל זה שגננות הפכו מיד לעברייניות פוטנציאליות ולחשודות בהתעללות בילדים קטנים. כמומחה לתחום פיתוח מערכות חינוך עצמאיות לגיל הרך, ברור לי שעדיף לכולנו שהבעלים של הגן יצפה בתוכן המוקלט. זהו כלי בקרה והדרכה ראשון במעלה. במקום לשפר את רמת החינוך, החוק מייצג חשש שבעל גן ייגש לחומר המצולם, כדי למחוק או לזייף אותו. זו ענישה קולקטיבית לבעלי גנים וגם לנו כהורים, ששואפים שצוותי הגן ילמדו וישתפרו".
בשנים האחרונות קמות קהילות הורים המבקשים לפקח על הנעשה בגני הילדים. זה נעשה בעיקר בגלל שמדובר בילדים, אשר יכולת הדיבור והתקשורת שלהם חלקית, ולרוב הם לא יכולים לתאר מה עבר עליהם בגן במהלך היום.
גולן אומר: "כמי שהפעיל רשת מעונות פרטיים במשך 20 שנים, ומכיר היטב מאות גנים, אני מאמין שכמות המקרים בהם בוצעה התעללות בילדים רכים זעומה. הסטטיסטיקה מספרת שגם אם היו חשדות ונלקחו מצלמות לבדיקה, הרי שכמעט בכל המקרים לא הוגשו כתבי אישום".
גולן מקים בימים אלו תו תקן חדשני, שיציב סטנדרט מחמיר לחינוך ושירות, עבור גני ילדים פרטיים בגיל הרך. הוא מחזיק בניסיון חינוכי רב ומכיר כל פינה בתחום. "קיימת בעיית מקצועיות רחבה בקרב האנשים העובדים במעונות ויש מקום לשיפור משמעותי. במקרים רבים, הטיפול המקצועי-חינוכי שניתן לילדים מלידה עד שלוש, לא הולם את הסטנדרטים הנדרשים. במקום להשתמש במצלמות בצורה שלילית, יש למנף אותן ככלי להתפתח בתחום. בשנת הלימודים האחרונים הוגשו אלפי בקשות מצד הורים, לבדוק כיצד קרה שהילד נפל או נחבט. הגננת אינה יכולה ללמוד כלום ממקרים אלו, היא עסוקה בהתגוננות לגבי דברים שלא ראתה, תחת לצפות בתוכן ולתקן ליקויים. החוק לא מרשה לה לנצל את הסרטון כדי לשפר את התנהלות הגן".
גולן חקר את התחום וערך השוואות למערכות חינוך אחרות בעולם הרחב. הוא מספר כי הדבר הנכון לעשות, הוא לקיים ישיבות צוות, שבהן מנתחים את הסרטונים מהשבוע האחרון. "חשוב לתחקר וללמוד מתוך החומר המצולם, בעיקר סביב תהליכים חיוביים שנעשו בגן. זאת על מנת להציב סטנדרט חינוכי ושירותי מוקפד. זהו כלי ראשון במעלה, בעולם הרחב, על מנת להמשיך לנוע קדימה אל עתיד טוב יותר, חכם יותר.
"במדינות אירופאיות רבות, כך מודדים בעלי הגנים את הלגיטימיות של דרישת גננת להתקדם ולשפר את שכרה. כאשר בעלי הגן מנתח יחד עם הצוות החינוכי את קטע הווידאו, הידע נשמר בארגון, ואחרים לומדים מה נעשה לטובת קידום הילדים ומה אפשר לתקן. אני מצפה שוועדות הכנסת ידונו בנושא ברצינות, לטובת כלל הילדים והוריהם, ולטובת השיפור המקצועי של צוותי החינוך בגנים".