באמצע המלחמה, בפברואר האחרון, נכנס יואב תורג'מן לתפקיד מנכ"ל רפאל, לאחר 17 שנה בתעשייה האווירית, ו-16 שנים בחיל הים. אתמול חתם תורג'מן על הדוח הרבעוני הראשון שלו כמנכ"ל החברה, עם זינוק של 32% במכירות (ל-3.9 מיליארד שקל), הרבה יותר מהנתון המקביל של התעשייה האווירית ואלביט, של 16% בהזמנות (ל-7.8 מיליארד שקל) ושל 48% ברווח הנקי (ל-232 מיליון שקל).
למרות שמערכות ההגנה האווירית של החברה, כיפת ברזל וקלע דוד מככבות בשורות צה"ל במלחמה, ואפילו טילי האוויר-אוויר שלה השתתפו ביירוט מתקפת הכטב"מים מאיראן, תורג'מן אומר כי הדוחות עדיין אינם מבטאים במלואים את זרם ההזמנות הצפוי בעקבות המלחמה.
"הנתח של משרד הביטחון גדל רק באחוזים בודדים, לא משהו דרמטי. זה לא דוח שמבטא תוצאות של מלחמה בישראל. כדי להתחיל לספק מוצר היום אני צריך להתחיל לעבוד שנתיים קודם. משרד הביטחון מזמין מאיתנו עוד מיירטים, אבל הוא לא מקבל כבר אחרי רבעון, זה לוקח זמן ונראה את ההשפעות רק בהמשך. בסך הכל הצגנו צמיחה שגם לסטארטאפים אין, בזמן שבין 10 ל-20 אחוז מכוח האדם שלנו מגויס למילואים, שיש משפחות עובדים שפונו מבתיהן, או שיש להן חללים ופצועים מהמלמה, מה שמעיד על חוסן אמיתי של העובדים".
בינתיים ממשיכה רפאל לייצא מערכות לחימה בחו"ל, שם היא מתמודדת עם אתגרים חדשים בעקבות המלחמה, כמו הכרזות אמברגו נשק ומערכותיו על ישראל. "אנחנו ממשיכים למכור בחו"ל ומאוד מעריכים את המוצרים שלנו, שנחשבים למתקדמים מסוגם בעולם. פחות נוח לשמוע על מדינות שלא מוכנות למכור לנו, אבל אנחנו יודעים ומתורגלים במציאת פתרונות אחרים, אחרי הבעיות בשרשרת האספקה שחווינו בקורונה. מדינות שלא מוכנות למכור ישראל היו גם בעבר, כעת מדובר במדינות אחרות".
אתמול הודיע שר הביטחון יואב גלנט על זכייתה של רפאל בשני פרסי ביטחון ישראל, האחד על מערכת קלע דוד ליירוט טילים, רקטות כבדות ומטוסים, והשני שנותר מסווג, ביחד עם המוסד וחיל האוויר.
"הגענו כעת ל-61 פרסי ביטחון ישראל במצטבר שבהם זכתה רפאל עד היום, יותר מכל תעשייה ביטחונית אחרת, ייתכן שיותר מכולן ביחד. אנחנו מאוד גאים בזה", אומר תורג'מן.
\