בנובמבר 2022 ניתן פסק דין בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב, בו נקבע בין היתר כי לבוקינג יש אחריות למצגים שגויים או חסרים המופיעים באתר האינטרנט הפופולרי שלה.
מדובר בתביעה שהגישו ארבע ישראליות שהזמינו חופשה בתקופת הקורונה באיטליה. כאשר הגיעו למלון הסמוך לשדה התעופה, הן גילו להפתעתן כי לפי נהלי המלון עליהם היה להביא בדיקת קורונה שנעשתה באיטליה ושלא ניתן להסתפק בבדיקות הקורונה שעשו בישראל. התובעות נאלצו לישון על ספסלי שדה התעופה. אם לא די בכך הן חויבו גם לשלם מחיר מלא על הזמנת המלון.
התובעות פנו לבוקינג והלינו על כך שבמועד ההזמנה לא הופיעה הנחייה על כך שהמלון דורש בדיקות קורונה מקומיות, אך בוקינג טענה שאין לה אחריות למחדל אלא האחריות היא של המלון בלבד.
את התובעות ייצגו עורכי הדין עקיבא גולן ואליהו כספי.
בפסק הדין מפורט, דחה בית המשפט לתביעות קטנות את טענותיה הרבות של בוקינג וקבע כי בוקינג היא "סוכנות נסיעות מקוונת" וככזו יש לה חובה כלפי צרכניה, לספק להם מידע מדויק ועדכני אודות השירותים אותם היא מציעה באופן אשר מאפשר את מימושם כלומר - את מכלול התנאים המאפשרים לינה במקומות האירוח.
בית המשפט אף דחה את טענה של בוקינג על כך שלא ניתן להמציא את כתב התביעה לבוקינג העולמית (שמשרדיה בהולנד) באמצעות בוקינג הישראלית.
בסופו של דבר קבע בית המשפט כי לתובעות נגרם עוגמת נפש משמעותית ועל בוקינג לפצותם בסך של 2,000 שקל לכל אחת וכן הוצאות משפט בסך של 10,000 שקל, סכום הנחשב גבוה וחריג יחסית בתביעות קטנות, זאת בגין ניהול ההגנה של בוקינג שלא בתום לב.
בוקינג הגישה על כך בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, והתיק נקבע לדיון בפני הרכב של שלושה שופטים. בנובמבר 2023, ניתנה החלטה פה אחד הדוחה את בקשת רשות הערעור, בה נקבע כי אין הצדקה להתערב בפסק הדין. בית המשפט המחוזי אף ציין שבית המשפט לתביעות קטנות צדק במסקנתו כי חוק שירותי תיירות חל על המבקשת, המספקת "שירותי סוכנות נסיעות" ופסק הוצאות לטובת המשיבות של 20,000 שקל.
על כך הגישה בוקינג בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון (בגלגול שלישי). בערעור טענה בוקינג כי מדובר בשאלה עקרונית: האם פלטפורמה, אשר פועלת במודל של תיווך, אחראית לנכונות המידע אשר מועבר על ידה מהמפרסם לצרכן? נטען כי שאלה זו בעלת חשיבות ציבורית מהטעמים הבאים: היא מתעוררת בתביעות רבות אשר מוגשות נגד בוקינג; היא רלבנטית לפלטפורמות אינטרנטיות נוספות, אשר פועלות במודל עסקי דומה; וכן מהטעם שהיא טרם נדונה וטרם הוכרעה על ידי בית משפט זה.
העליון קבע כי מדובר, כאמור, בבקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי" (בית משפט לתביעות קטנות, בית משפט מחוזי ועכשיו עליון) על תביעה קטנה שבעניינה נאמר כי "על רשות הערעור בהקשר תביעות קטנות בבית משפט זה - בגלגול שלישי - להינתן במשורה שבמשורה, עוד ביתר קפדנות מאשר בבקשות רשות ערעור 'רגילות', ואך בעוול זועק, או בשאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר".
העליון קבע כי המקרה שלפנינו אינו מגלה "עוול זועק" או "שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר".
לפי פסק הדין, "בניגוד לניסיונה של בוקינג לשוות לפסק הדין בבית המשפט לתביעות קטנות נופך עקרוני והכרעה בשאלה משפטית כללית, עיון בפסק הדין מגלה כי הינו עוסק בנסיבותיה הספציפיות של בוקינג ובפרסום הספציפי עליו הסתמכו בני המשפחה שרכשו את החופשה".
העליון ציין כי ההכרעה בשאלת האחריות יכולה להשתנות בהתאם לשינוי בנסיבות, למשל אם בוקינג תערוך שינוי במצגיה של בוקינג ללקוחותיה.
עוד קבע העליון כי "הדרישה להכרעה עקרונית בנוגע למעמדן של פלטפורמות, ככאלה, אשר הועלתה על ידי בוקינג, שגויה בעיניו. אחריותה של כל פלטפורמה ופלטפורמה ללקוחות צריכה להתברר בהתייחס לנסיבותיה הספציפיות...למשל: פלטפורמה אשר כל פעולתה הוא פרסום מודעות עבור מוכרים
שונה מפלטפורמה אשר מעניקה שירותים מהותיים למוכרים ולקונים, כדוגמת גביית תשלום, תיאום התקשורת, בירור פרטי ההתקשרות, ושירותים נוספים".
בית המשפט העליון קבע בהחלטה שניתנה ביום חמישי האחרון כי בוקינג תישא בהוצאות המשיבות בסך של 12,000 שקל